Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 4

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים	1 וַיְהִי בְּדַבְּרָם אֶל־הָעָם וַיָּקוּמוּ עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וּנְגִיד בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַצַּדּוּקִים
2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים	2 כִּי־חָרָה לָהֶם עַל־אֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת־הָעָם וְהִגִּידוּ בְיֵשׁוּעַ אֶת־תְּחִיַּת הַמֵּתִים
3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב	3 וַיִּשְׁלְחוּ בָהֶם אֶת־יְדֵיהֶם וַיְשִׂימוּם בְּמִשְׁמָר עַד לְמָחָר כִּי־כְבָר בָּא הָעָרֶב
4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים	4 וְרַבִּים מֵהַשֹּׁמְעִים אֶת־הַדָּבָר הֶאֱמִינוּ וַיְהִי מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים
5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים	5 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקָּהֲלוּ שָׂרֵיהֶם רָאשֵׁיהֶם וְזִקְנֵיהֶם וְסוֹפְרֵיהֶם יְרוּשָׁלָיִם
6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול	6 וְחָנָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְקַיָּפָא וְיוֹחָנָן וַאֲלֶכְסַנְדְּרוֹס וְכֹל אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל
7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת	7 וַיַּעֲמִידוּ אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּשְׁאָלוּם בְּאֵיזֶה כֹחַ וּבְאֵיזֶה שֵׁם עֲשִׂיתֶם זֹאת
8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל	8 וַיִּמָּלֵא פֶטְרוֹס רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָעָם וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל
9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע	9 אִם־אֲנַחְנוּ נֶחְקָרִים הַיּוֹם עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְאִישׁ חוֹלֶה וּשְׁאֶלְתֶּם בַּמֶּה זֶה נוֹשָׁע
10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא	10 יִוָּדַע לְכֻלְּכֶם וּלְכָל־עַם יִשְׂרָאֵל כִּי־בְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים כִּי־בִשְׁמוֹ עֹמֵד זֶה לִפְנֵיכֶם בָּרִיא
11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה	11 וְהוּא הָאֶבֶן אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם אַתֶּם הַבּוֹנִים וַתְּהִי לְרֹאשׁ פִּנָּה
12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע	12 וְאֵין הַיְשׁוּעָה בְּאַחֵר וְאֵין תַּחַת הַשָּׁמַיִם שֵׁם אַחֵר הַנִּתָּן לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר־בּוֹ נִוָּשֵׁעַ
13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע	13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת־בִּטְחוֹן לִבָּם שֶׁל־פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וְהֵבִינוּ כִּי הֶדְיוֹטוֹת וְלֹא בַעֲלֵי חָכְמָה הֵמָּה וַיִּתְמְהוּ עֲלֵיהֶם וַיַּכִּירוּם כִּי הִתְהַלְּכוּ עִם־יֵשׁוּעַ
14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר	14 וּבִרְאוֹתָם אֶת־הָאִישׁ הַנִּרְפָּא עֹמֵד אֶצְלָם לֹא מָצְאוּ לְדַבֵּר נֶגְדָּם דָּבָר
15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו	15 וַיְצַוּוּ אֹתָם לָצֵאת חוּצָה מִן־הַסַּנְהֶדְרִין וַיִּתְיָעֲצוּ יַחְדָּו
16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו	16 וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הִנֵּה אוֹת גָּלוּי נַעֲשָׂה עַל־יְדֵיהֶם וְגַם־מְפֻרְסָם לְכָל־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וְלֹא נוּכַל לְכַחֶשׁ בּוֹ
17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה	17 אַךְ לְמַעַן לֹא־יִרְבֶּה הַדָּבָר בָּעָם וְיִפְרֹץ נַזְהִירָה אֹתָם בִּגְעָרָה לְבִלְתִּי דַבֵּר עוֹד לְכָל־אָדָם בַּשֵּׁם הַזֶּה
18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע	18 וַיִּקְרְאוּ אֹתָם וַיְצַוּוּם אֲשֶׁר לֹא־יְדַבְּרוּ דָבָר וְלֹא יְלַמְּדוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ
19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם	19 וַיַּעֲנוּ פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הֲנָכוֹן הוּא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שְׁמֹעַ לָכֶם יוֹתֵר מִשְּׁמֹעַ לֵאלֹהִים שִׁפְטוּ אַתֶּם
20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו	20 כִּי לֹא נוּכַל אֲנַחְנוּ לַחֲדֹל מִדַּבֵּר אֵת אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמָעְנוּ
21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה	21 וַיּוֹסִיפוּ לִגְעָר־בָּם וַיִּפְטְרוּ אֹתָם בַּאֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ דָבָר לַעֲנוֹשׁ אֹתָם מִפְּנֵי הָעָם כִּי כֻלָּם מְהַלְלִים אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־הַנַּעֲשָׂה
22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת	22 כִּי בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה וָמַעְלָה הָיָה הָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר נַעֲשָׂה־עִמּוֹ אוֹת הָרְפוּאָה הַזֹּאת
23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים	23 וְאַחֲרֵי הִפָּטְרָם בָּאוּ אֶל־אֲחֵיהֶם וַיְסַפְּרוּ לָהֶם אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים
24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם	24 וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־זֹאת וַיִּשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם בְּלֵב אֶחָד לֵאלֹהִים וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנָי אַתָּה הָאֵל הָעֹשֶׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם
25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק	25 אֲשֶׁר אָמַרְתָּ בְּפִי עַבְדְּךָ דָוִד אָבִינוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק
26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו	26 יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד עַל־יְהוָֹה וְעַל־מְשִׁיחוֹ
27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת	27 כִּי אָמְנָם נוֹסְדוּ בָּעִיר הַזֹּאת הוֹרְדוֹס וּפָנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס עִם־הַגּוֹיִם וּלְאֻמֵּי יִשְׂרָאֵל עַל־יֵשׁוּעַ עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מָשָׁחְתָּ
28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות	28 לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר יָדְךָ וַעֲצָתְךָ מִקֶּדֶם גָּזְרָה לִהְיוֹת
29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם	29 וְעַתָּה אֲדֹנָי רְאֵה אֶת־גַּעֲרָתָם וְתֵן לַעֲבָדֶיךָ לְדַבֵּר אֶת־דְּבָרְךָ בְּכָל־בִּטְחוֹן לִבָּם
30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש	30 בִּנְטֹתְךָ אֶת־יָדְךָ לְמַרְפֵּא וְלָתֵת אֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ
31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב	31 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְלוּ וַיָּנַע הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיוּ נִקְהָלִים שָׁם וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְדַבְּרוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבִטְחוֹן לֵבָב
32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות	32 וּקְהַל הַמַּאֲמִינִים הָיָה לָהֶם לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת וְאֵין אִישׁ מֵהֶם אוֹמֵר עַל־אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לִי הוּא כִּי הַכֹּל הָיָה לָהֶם בְּשֻׁתָּפוּת
33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם	33 וּבִגְבוּרָה גְדוֹלָה יָעִידוּ הַשְּׁלִיחִים עַל־תְּקוּמַת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְחֶסֶד גָּדוֹל נִמְשַׁךְ לְכֻלָּם
34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם	34 כִּי לֹא־הָיָה בָהֶם חֲסַר דָּבָר כִּי כָל־בַּעֲלֵי שָׂדוֹת וּבָתִּים מָכְרוּ אֹתָם וַיָּבִיאוּ אֶת־כֶּסֶף מְחִירָם
35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו	35 וַיְשִׂימֻהוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים וַיֻּתַּן לְכָל־אִישׁ וָאִישׁ דֵּי מַחְסֹרוֹ
36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים	36 וְיוֹסֵף אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ הַשְּׁלִיחִים בְּשֵׁם בַּר־נַבָּא פֵּרוּשׁוֹ בֶן־הַנֶּחָמָה אִישׁ לֵוִי אֲשֶׁר נוֹלַד בְּאֶרֶץ כִּתִּים
37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים	37 גַּם־לוֹ הָיָה שָׂדֶה וַיִּמְכְּרֵהוּ וַיָּבֵא אֶת־הַכֶּסֶף וַיְשִׂימֵהוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים