Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 4

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים	1 Ils n’avaient pas fini de parler au peuple quand ils furent pris à partie par les prêtres, le chef de la police du Temple et les Saducéens.
2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים	2 Tout ce monde était très contrarié parce que les apôtres affirmaient la résurrection des morts à propos de Jésus.
3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב	3 Ils furent arrêtés et mis sous les verrous en attendant le lendemain, car il était déjà tard.
4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים	4 Mais beaucoup de ceux qui avaient écouté leurs paroles crurent. Le nombre des hommes s’éleva à 5 000.
5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים	5 Le lendemain ils furent appelés par les chefs, les Anciens et les maîtres de la Loi de Jérusalem.
6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול	6 Le grand prêtre Anne était là, et aussi Caïphe, Jean, Alexandre et tous ceux qui étaient de la famille des grands prêtres.
7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת	7 Ils firent avancer les apôtres au milieu d’eux et les interrogèrent: "Avec quelle force avez-vous fait cela, vous? Avec quelle puissance supérieure?”
8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל	8 Alors Pierre, rempli de l’Esprit Saint, leur dit ceci:
9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע	9 "Chefs du peuple et Anciens, on nous demande aujourd’hui des explications pour avoir guéri un infirme. Comment a-t-il été rétabli?
10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא	10 Sachez-le tous, et avec vous tout le peuple d’Israël: c’est grâce au Nom de Jésus de Nazareth, le Messie que vous avez crucifié et que Dieu a relevé d’entre les morts.
11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה	11 Il est la pierre dont les constructeurs, c’est-à-dire vous, n’ont pas voulu, et qui est devenue la pierre d’angle.
12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע	12 Le salut ne se trouve en aucun autre. Aucun autre Nom sous le ciel n’a été donné aux hommes par lequel nous devrions être sauvés.”
13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע	13 Tous purent apprécier l’assurance de Pierre et de Jean; ils étaient étonnés, voyant que c’étaient des hommes sans études ni préparation. Mais, on le savait, ils avaient été avec Jésus.
14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר	14 Les chefs voyaient debout à côté d’eux l’homme qui avait été guéri, de sorte qu’ils ne pouvaient rien dire.
15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו	15 Ils donnèrent donc l’ordre de les faire sortir de la salle du Conseil pendant qu’eux-mêmes délibéraient.
16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו	16 Ils se posèrent la question: "Qu’est-ce que nous allons faire avec ces hommes? Pour tous les habitants de Jérusalem il est clair qu’un miracle peu ordinaire s’est réalisé par leurs mains, et nous ne pouvons pas le nier.
17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה	17 Empêchons cependant que cela fasse du bruit dans le peuple: faisons-leur des menaces pour le cas où ils proclameraient encore ce nom devant qui que ce soit.”
18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע	18 Ils firent donc rappeler les apôtres et ils leur dirent de façon péremptoire de ne donner aucun enseignement au nom de Jésus et de ne pas le nommer.
19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם	19 Alors Pierre et Jean leur répondirent: "Dites-nous s’il est meilleur devant Dieu de vous obéir à vous plutôt qu’à Dieu.
20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו	20 Nous ne pouvons pas ne pas parler de ce que nous avons vu et entendu.”
21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה	21 On les menaça de nouveau, puis on les relâcha. On ne voyait pas comment les punir à cause du peuple, car tous rendaient gloire à Dieu à la suite de cet événement:
22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת	22 l’homme qui avait bénéficié de cette guérison miraculeuse était âgé en effet de plus de 40 ans.
23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים	23 Une fois relâchés, ils se rendirent auprès des leurs et racontèrent tout ce que les chefs des prêtres et les Anciens leur avaient dit.
24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם	24 En entendant cela, les autres élevèrent la voix vers Dieu avec un bel ensemble. Ils dirent: "Maître, c’est toi qui as fait le ciel et la terre avec tout ce qui s’y trouve,
25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק	25 et tu as dit par la bouche de notre père David, ton serviteur: Pourquoi tout ce tapage des nations? Voyez ces peuples et leur projet fou.
26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו	26 Les rois de la terre se sont alliés, les grands chefs se sont soulevés contre le Seigneur et contre son Christ.
27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת	27 C’est bien vrai qu’il y a eu un complot dans cette ville contre ton saint serviteur Jésus que tu avais consacré: Hérode et Ponce Pilate, les païens et les peuples d’Israël.
28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות	28 Ils n’ont fait que réaliser ce que toi-même avais décidé et préparé.
29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם	29 “Maintenant donc, Seigneur, vois leurs menaces et donne à tes serviteurs de dire ta parole avec assurance,
30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש	30 alors que tu frappes un grand coup et que surviennent des guérisons, des miracles et des prodiges par le Nom de Jésus, ton saint serviteur.”
31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב	31 À ce moment de leur prière, le sol trembla là où ils étaient réunis. Tous furent remplis de l’Esprit Saint et ils se mirent à proclamer la parole de Dieu avec assurance.
32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות	32 La multitude des croyants n’avait qu’un cœur et une âme; aucun d’eux ne considérait comme sien ce qui lui appartenait, mais ils mettaient tout en commun.
33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם	33 Avec beaucoup de force les apôtres rendaient témoignage à la résurrection du Seigneur Jésus: c’était pour tous un temps de grâce exceptionnel.
34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם	34 Aucun d’entre eux n’était dans le besoin, car tous ceux qui avaient des champs, des maisons, les vendaient et apportaient l’argent de la vente.
35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו	35 Ils le déposaient aux pieds des apôtres et on le répartissait selon les besoins de chacun.
36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים	36 C’est ce que fit Joseph, un Lévite originaire de Chypre que les apôtres surnommèrent Barnabé, c’est-à-dire: Notre consolation.
37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים	37 Il vendit un champ dont il était propriétaire, apporta le prix de la vente et le déposa aux pieds des apôtres.