Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 27

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וכאשר נגמר הדין כי נעבר באניה אל איטליא מסרו את פולוס ומקצת אסירים אחרים אל שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס	1 Quand il a été décidé de nous faire prendre le bateau pour l’Italie, on a remis Paul, avec un certain nombre d’autres prisonniers, à un centurion du bataillon impérial qui s’appelait Julius.
2 ונרד אל אניה אדרמטית נכנים לבוא על פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מוקדון מן תסלוניקי	2 Nous sommes montés sur un bateau d’Adramyttium qui mettait à la voile pour les côtes d’Asie, et nous avons levé l’ancre. Il y avait avec nous Aristarque, un Macédonien qui est de Thessalonique.
3 וממחרת הגענו אל צידון ויוליוס עשה עם פולוס חסד וינח לו ללכת אל מידעיו להעזר בידם	3 Le lendemain nous arrivions sur Sidon. Julius a montré beaucoup de bienveillance vis-à-vis de Paul. Il lui a permis de visiter ses amis qui ont pu lui rendre quelques services.
4 ונלך משם ונעבר בסביבות קפרוס כי הרוחות היו לנגדנו	4 En repartant de là, nous avons fait voile sur Chypre car nous avions le vent contre nous.
5 ונעבר את הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל מורא אשר בלוקיא	5 Nous avons traversé les mers de Cilicie et de Pamphylie et nous sommes arrivés à Myre en Lycie.
6 וימצא שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו לתוכה	6 Là le centurion a trouvé un bateau d’Alexandrie qui partait pour l’Italie et il nous y a fait monter.
7 והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל היבשה ונעבר מצד לקריטי על פני הר סלמוני	7 Durant plusieurs jours nous avons navigué très lentement, et nous avons eu du mal à arriver à Cnide; le vent ne nous a pas permis d’entrer dans le port. Puis nous avons navigué à l’abri de la Crète, passant le cap Salmoné.
8 ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד נקרא קלילמני אשר קרובה לו עיר ושמה לסיא	8 Nous avons eu du mal à le doubler et nous sommes arrivés à un endroit qui s’appelle Bons-Ports, près de la ville de Lasaïa.
9 ויהי מקץ ימים רבים כאשר באה עת הסכנה לירדי הים כי גם הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס	9 On avait pris bien du retard et la navigation devenait dangereuse: la fête du jeûne était déjà passée. Paul a insisté alors auprès d’eux,
10 ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך מרי ונזק גדול לא לבד למעמסה ולאניה כי אם גם לנפשותינו	10 il leur a dit: "Mes amis, je vois que la traversée est risquée et nous allons y perdre pas mal, non seulement le chargement du navire, mais même nos vies.”
11 ושר המאה לא שמע אל דברי פולוס כי אם אל רב החבל ואל בעל האניה	11 Mais le centurion s’est fié davantage au commandant du navire et à l’armateur qu’aux raisons de Paul;
12 ובאשר החוף איננו טוב לעמד בו בימי הסתיו יעצו הרבים לעבר משם לאמר אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה דרך הדרום מערבה ודרך הצפון מערבה	12 le port n’était pas indiqué pour y passer l’hiver et la plupart ont été d’avis de repartir et d’essayer d’atteindre Phénix, un port de Crète ouvert sur le sud-ouest et le nord-ouest: on y passerait l’hiver.
13 ורוח נשבת לאט מדרום ויחשבו כי תצלח עצתם בידם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת קריטי	13 Un vent du sud a alors commencé à souffler, et ils ont pensé qu’ils allaient atteindre leur objectif; on a levé l’ancre et nous avons longé les côtes de Crète.
14 ויהי כמעט אחרי כן ותפגע בה רוח נחשל הנקראה אוריקלידון	14 Mais peu après l’île a été balayée par un vent d’ouragan qu’on appelle le “nord-oriental”;
15 ותטרף האניה ולא יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף	15 le bateau a été emporté, incapable de faire face au vent, si bien que nous sommes partis à la dérive.
16 ותרץ האניה אל עבר אי קטן הנקרא קלודה וכמעט לא יכלנו לאחז העברה	16 À un moment notre course nous a fait passer sous une île appelée Cauda: alors nous avons pu, non sans peine, remonter la chaloupe.
17 ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את כל אשר השיגה ידם ויחשבו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את כלי המפרש וכה נדפו	17 Après l’avoir remontée, on a passé des câbles de secours pour ceinturer le bateau. Craignant d’échouer sur les sables de la Syrte, on a jeté à la mer une ancre flottante et on s’est laissés aller à la dérive.
18 ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המעמסה אל הים	18 La tempête était telle que le lendemain ils ont commencé à jeter le chargement par-dessus bord.
19 וביום השלישי הטלנו בידינו את כלי האניה אל הים	19 Le surlendemain, c’étaient les agrès du navire qu’ils jetaient de leurs propres mains.
20 ויהי ימים רבים גם השמש גם הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד מאד ותכרת ממנו כל תקות ישועה	20 La tempête continuait avec la même violence, les jours passaient et ni le soleil ni les étoiles ne se montraient; nous avions perdu tout espoir de nous sauver.
21 ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם	21 Cela faisait déjà longtemps qu’on ne mangeait plus. Alors Paul s’est adressé à tous et il a dit: "Mes amis, il fallait m’écouter et ne pas quitter la Crète, nous aurions évité ces risques et toute cette perte.
22 ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא תאבד נפש מכם בלתי הספינה לבדה	22 Mais maintenant je vous invite à reprendre courage: sachez que le navire va se perdre, mais nous n’aurons pas de perte de vies humaines.
23 כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו	23 Car cette nuit un ange du Dieu à qui j’appartiens et que je sers s’est tenu à côté de moi
24 ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה	24 et il m’a dit: Ne crains pas, Paul, tu te présenteras au tribunal de César et Dieu t’accorde tous ceux qui voyagent avec toi.
25 על כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי כן יהיה כאשר נאמר אלי	25 Donc, compagnons, reprenez courage, je fais confiance à Dieu et les choses seront comme il m’a été dit.
26 אך השלך נשלך אל אחד האיים	26 Il faudra bien que nous arrivions sur une île.”
27 ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי קרבה להם יבשת	27 Ce devait être notre quatorzième nuit à la dérive sur l’Adriatique quand, en pleine nuit, les matelots ont eu l’impression qu’ils avaient une terre devant eux.
28 ויורידו את האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויוסיפו להוריד את האנך וימצאו קומות חמש עשרה	28 Ils ont jeté la sonde et ils ont trouvé vingt brasses. Un peu plus tard ils en ont trouvé quinze.
29 וייראו פן יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל אחורי האניה ארבעה עוגינים אל הים ויכספו לאור היום	29 Comme ils avaient peur d’échouer sur un haut-fond, ils ont lancé quatre ancres de l’avant et on a attendu impatiemment le jour.
30 והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה	30 Les matelots ont alors cherché à se sauver et ils ont mis la chaloupe à la mer sous prétexte de rallonger les câbles d’ancre à l’avant.
31 ויאמר פולוס אל שר המאה ואל אנשי הצבא לאמר אם אלה לא ישבו אתנו באניה לא תוכלו אתם להושע	31 Mais Paul a dit au centurion et aux soldats: "Vous ne pourrez pas vous sauver si ces gens-là ne restent pas sur le bateau.”
32 ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול	32 Les soldats ont donc tranché les câbles de la chaloupe et l’ont laissée tomber.
33 והבקר טרם יאור ופולוס מבקש מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה	33 En attendant qu’il fasse jour, Paul a invité tout le monde à s’alimenter. Il a dit: "Cela fait aujourd’hui quatorze jours que nous ne prenons rien, nous ne faisons qu’attendre et nous restons à jeun.
34 על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה	34 J’insiste pour que vous preniez de la nourriture, car il y va de votre vie: pour le reste, pas un cheveu de votre tête ne se perdra.”
35 הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחס ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל	35 Sur ce, il a pris du pain devant tout le monde, il a rendu grâces à Dieu, il l’a partagé et il a commencé à manger.
36 ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה	36 Les autres ont repris courage et eux aussi ont pris de la nourriture:
37 ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש	37 nous étions en tout sur le bateau (2)76 personnes.
38 ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים	38 Une fois l’estomac plein, on a jeté tout le blé à la mer pour alléger le bateau.
39 הבקר אור ולא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו	39 Quand il a fait jour, ils n’ont pas reconnu l’endroit, mais ils ont aperçu une baie avec une plage et ils ont décidé de faire tout pour y aborder.
40 ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף	40 Ils ont donc détaché les ancres et les ont abandonnées à la mer; ils ont relâché les câbles du gouvernail et, avec une voile hissée à l’avant, ils ont laissé le vent les pousser vers le rivage.
41 ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים	41 Mais on a touché un haut-fond, et le bateau s’est échoué; l’avant s’est enfoncé et n’a plus bougé pendant que l’arrière se disloquait sous la violence des vagues.
42 ותהי עצת אנשי הצבא להמית את האסירים פן ישחה איש מהם וימלט	42 À ce moment les soldats ont voulu tuer les prisonniers de peur qu’il y en ait qui s’échappent à la nage.
43 ושר המאה חפץ להציל את פולוס וינא את עצתם ויאמר מי ידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על קרשים ואלה על שברי האניה	43 Mais le centurion voulait sauver Paul et il les en a empêchés; il a ordonné à ceux d’entre eux qui savaient nager de se jeter les premiers et d’atteindre le rivage,
44 ויהי כן וימלטו כלם אל היבשה	44 Les autres auraient les planches et les débris du bateau. C’est ainsi que nous sommes tous arrivés à terre sains et saufs.