Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה	1 Dopo questo Gesù se n'andò di là dal mare di Galilea, cioè di Tiberiade:
2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים	2 E seguitavate una gran turba, perché vedeva i miracoli fatti da lui a prò de' malati.
3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו	3 Salì pertanto Gesù sopra un monte: ed ivi si pose a sedere co' suoi discepoli.
4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא	4 Ed era vicina la Pasqua, solennità de' Giudei.
5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל	5 Avendo adunque Gesù alzati gli occhi, e veduto, come una gran turba veniva da lui, disse a Filippo: Dove compreremo pane per cibar questa gente?
6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה	6 Lo che egli diceva per far prova di lui: imperocché egli sapeva quello, che era per fare.
7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט	7 Risposegli Filippo: Dugento denari di pane non bastano per costoro a darne un piccolo pezzo per uno.
8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס	8 Dissegli uno de' suoi discepoli, Andrea fratello di Simone Pietro:
9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה	9 Evvi un ragazzo, che ha cinque pani d'orzo, e due pesci: ma che è questo per tanta gente?
10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר	10 Ma Gesù disse: Fate, che costoro si mettano a sedere. Era quivi molta l'erba. Si misero pertanto a sedere in numero di circa cinque mila.
11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם	11 Prese adunque Gesù i pani: e, rese le grazie, li distribuì a coloro, che sedevano: e il simile dei pesci, fin che ne vollero.
12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה	12 E saziati che furono, disse a' suoi discepoli: Raccogliete gli avanzi, che non vadano a male.
13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם	13 Ed essi li raccolsero, ed empirono dodici canestri di frammenti dei cinque pani di orzo, che erano avanzati a coloro, che avevano mangiato.
14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם	14 Coloro pertanto veduto il miracolo fatto da Gesù, dissero: Questo è veramente quel Profeta, che dovea venire al mondo.
15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו	15 Ma Gesù conoscendo, che erano per venire a prenderlo per forza per farlo loro re, si fuggì di bel nuovo da se solo sul monte.
16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום	16 Fattasi poi sera, i suoi discepoli scesero alla marina.
17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם	17 Ed entrati in barca andavano tragittando il mare verso Cafarnaum: ed era già bujo: e Gesù non era andato da essi.
18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת	18 E soffiando un gran vento, il mare si alzava.
19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו	19 Spintisi adunque innanzi circa venticinque, o trenta stadi, vedono Gesù, che camminava sul mare, e avvicinavasi alla barca, e si impaurirono.
20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו	20 Ma egli disse loro: Son io, non temete.
21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה	21 Bramavano pertanto di riceverlo nella barca: e tosto la barca toccò la terra, dove erano incamminati.
22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה	22 Il dì seguente la turba, che era restata di là dal mare, aveva veduto, come altra barca non v'era fuori di una sola, e che Gesù non era entrato in quella co' suoi discepoli; ma i soli discepoli erano partiti:
23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון	23 (Sopraggiunsero però altre barche da Tiberiade presso al luogo, dove, poi ché il Signore ebbe rese le grazie, avevano mangiato quel pane.)
24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע	24 Avendo adunque visto la turba, che non era quivi più né Gesù, nè i suoi discepoli, entrarono anch'essi nelle barche, e andarono a Cafarnaum cercando Gesù
25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם	25 E avendolo trovato di là dal mare, gli dissero: Maestro, quando se' tu venuto qua?
26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו	26 Rispose loro Gesù, e disse: In verità, in verità vi dico: voi cercate di me non pei miracoli, che avete veduti; ma perché avete mangiato di que' pani, e ve ne siete satollati.
27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים	27 Procacciatevi non quel cibo, che passa, ma quello, che dura sino alla vita eterna, il quale sarà a voi dato dal Figliuolo dell'uomo. Imperocché in lui impresse il suo sigillo il Padre Dio.
28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים	28 Essi però gli dissero: Che faremo noi per praticare opere grate a Dio?
29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו	29 Rispose Gesù, e disse loro: Opera di Dio è questa, che crediate in colui, che egli ha mandato.
30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל	30 Ma quelli disser a lui: Che miracolo fai tu adunque, onde vediamo, e a te crediamo? Che fai tu?
31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל	31 I padri nostri mangiaron nel deserto la manna, come sta scritto: Diede loro a mangiare il pane del cielo.
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי	32 Disse adunque loro Gesù: In verità, in verità vi dico: Non diede Mosè a voi il pane del cielo, ma il Padre mio da a voi il vero pane del cielo.
33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם	33 Imperocché pane di Dio è quello, che dal cielo è disceso, e da al mondo la vita.
34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה	34 Gli dissero adunque: Signore, da' sempre a noi un tal pane.
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד	35 Gesù disse loro: Io sono il pane di vita: chi viene a me, non patirà fame: e chi crede in me, non avrà sete mai più.
36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו	36 Ma io ve l'ho detto, che e mi avete veduto, e non credete.
37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה	37 Verrà a me tutto quello, che il Padre da a me: e io non caccierò fuora chi viene a me:
38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי	38 Perché sono disceso dal cielo non a fare la mia volontà ma la volontà di lui, che mi ha mandato.
39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון	39 E la volontà del Padre, che mi ha mandato, si è, che di tutto quello, che egli ha dato a me, nulla io ne sperda, ma lo risusciti nell'ultimo giorno.
40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	40 E la volontà del Padre, che mi ha mandato, si è, che chiunque conosce il Figliuolo, e crede in me, abbia la vita eterna, e io lo risusciterò nell'ultimo giorno.
41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים	41 Mormoravano perciò di lui i Giudei, perché aveva detto: Io sono quel pane vivo, che è sceso dal cielo,
42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי	42 E dicevano; Costui non è egli quel Gesù figliuolo di Giuseppe, del quale noti ci sono e il padre, e la madre? Come dunque dice costui: Sono sceso dal cielo?
43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו	43 Rispose adunque Gesù, e disse loro: Non mormorate tra voi:
44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון	44 Non può alcuno venire da me, se nol tragga il Padre, che mi ha mandato: e questo io lo risusciterò nell'ultimo giorno.
45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי	45 Sta scritto ne' profeti: Saranno tutti ammaestrati da Dio. Chiunque pertanto ha udito, e imparato dal Padre, viene a me.
46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים	46 Non perché alcuno abbia veduto il Padre, eccetto colui, che è da Dio, questi ha veduto il Padre.
47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים	47 In verità, in verità vi dico: chi crede in me, ha la vita eterna.
48 אנכי הוא לחם החיים	48 Io sono il pane di vita.
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו	49 I padri vostri mangiarono nel deserto la manna, e morirono.
50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות	50 Questo è quel pane disceso dal cielo: affinchè chi ne mangerà, non muoia.
51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם	51 Io sono il pane vivo, che son disceso dal cielo.
52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל	52 Chi di un tal pane mangerà, viverà eternamente: e il pane, che io darò, ella è la carne mia per la salute del mondo.
53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם	53 Altercavano perciò tra loro i Giudei, dicendo: Come mai può costui darci a mangiare la sua carne?
54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון	54 Disse adunque loro Gesù: In verità, in verità vi dico: Se non mangerete la carne del Figliuolo dell'uomo, e non berrete il suo sangue, non avrete in voi la vita.
55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה	55 Chi mangia la mia carne, e beve il mio sangue, ha la vita eterna: ed io lo risusciterò nell'ultimo giorno.
56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו	56 Imperocché la mia carne è veramente cibo, e il sangue mio veramente bevanda.
57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי	57 Chi mangia la mia carne, e beve il mio sangue, sta in me, e io in lui.
58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם	58 Siccome mandò me quel Padre, che vive, ed io per il Padre vivo: così chi mangerà me, viverà anch' egli per me.
59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום	59 Questo è quel pane, che è disceso dal cielo. Non (sarà) come de' padri vostri, i quali mangiarono la manna, e morirono. Chi di questo pane mangia, viverà eternamente.
60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו	60 Tali cose egli disse, insegnando nella sinagoga di Cafarnaum.
61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול	61 Molti perciò de' suoi discepoli, udite che le ebbero, dissero: Questo è un duro sermone, e chi può reggere ad ascoltarlo?
62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים	62 Conoscendo adunque Gesù da se stesso, che mormoravano per questo i suoi discepoli, disse loro: Vi scandalizzate voi di questo?
63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה	63 Se adunque vedrete il Figliuolo dell'uomo salire, dove era prima?
64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו	64 Lo spirito è quello, che dà la vita: la carne non giova niente: le parole, che io vi dico, sono spirito, e sono vita.
65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי	65 Ma sono tra voi alcuni, i quali non credono. Imperocché sapeva Gesù fin da principio, chi fossero quelli, che non credevano, e chi fosse per tradirlo.
66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו	66 E diceva: Per questo vi ho detto, che nissuno può venire a me, se non gli è concesso dal Padre mio.
67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני	67 Da indi in poi molti de' suoi discepoli si ritirarono indietro: e non conversavano più con lui.
68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך	68 Disse perciò Gesù ai dodici: Volete forse andarvene anche voi;
69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי	69 Ma Simone Pietro risposegli: Signore, a chi anderemo noi? Tu hai parole di vita eterna:
70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא	70 E noi abbiam creduto, e conosciuto, che tu se' il Cristo Figliuolo di Dio.
71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר	71 Rispose loro Gesù: Non sono stato io, che ho eletti voi dodici: e uno di voi è un diavolo.
	72 Voleva dire di Giuda Iscariote figliuolo di Simone: Perché questi, che era uno dei dodici, era per tradirlo.