Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 9

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים	1 Ayant convoqué les Douze, il leur donna puissance et pouvoir sur tous les démons, et sur les maladiespour les guérir.
2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים	2 Et il les envoya proclamer le Royaume de Dieu et faire des guérisons.
3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות	3 Il leur dit: "Ne prenez rien pour la route, ni bâton, ni besace, ni pain, ni argent; n'ayez pas non pluschacun deux tuniques.
4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו	4 En quelque maison que vous entriez, demeurez-y, et partez de là.
5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם	5 Quant à ceux qui ne vous accueilleront pas, sortez de cette ville et secouez la poussière de vos pieds, entémoignage contre eux."
6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום	6 Etant partis, ils passaient de village en village, annonçant la Bonne Nouvelle et faisant partout desguérisons.
7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים	7 Hérode, le tétrarque, apprit tout ce qui se passait, et il était fort perplexe, car certains disaient: "C'estJean qui est ressuscité d'entre les morts";
8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים	8 certains: "C'est Elie qui est reparu"; d'autres: "C'est un des anciens prophètes qui est ressuscité."
9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו	9 Mais Hérode dit: "Jean! moi je l'ai fait décapiter. Quel est-il donc, celui dont j'entends dire de telleschoses?" Et il cherchait à le voir.
10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה	10 A leur retour, les apôtres lui racontèrent tout ce qu'ils avaient fait. Les prenant alors avec lui, il seretira à l'écart, vers une ville appelée Bethsaïde.
11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה	11 Mais les foules, ayant compris, partirent à sa suite. Il leur fit bon accueil, leur parla du Royaume deDieu et rendit la santé à ceux qui avaient besoin de guérison.
12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה	12 Le jour commença à baisser. S'approchant, les Douze lui dirent: "Renvoie la foule, afin qu'ils aillentdans les villages et fermes d'alentour pour y trouver logis et provisions, car nous sommes ici dans un endroitdésert."
13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה	13 Mais il leur dit: "Donnez-leur vous-mêmes à manger." Ils dirent: "Nous n'avons pas plus de cinq painset de deux poissons. A moins peut-être d'aller nous-mêmes acheter de la nourriture pour tout ce peuple."
14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה	14 Car il y avait bien 5.000 hommes. Mais il dit à ses disciples: "Faites-les s'étendre par groupes d'unecinquantaine."
15 ויעשו כן ויושיבו את כלם	15 Ils agirent ainsi et les firent tous s'étendre.
16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם	16 Prenant alors les cinq pains et les deux poissons, il leva les yeux au ciel, les bénit, les rompit et il lesdonnait aux disciples pour les servir à la foule.
17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים	17 Ils mangèrent et furent tous rassasiés, et ce qu'ils avaient eu de reste fut emporté: douze couffins demorceaux!
18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני	18 Et il advint, comme il était à prier, seul, n'ayant avec lui que les disciples, qu'il les interrogea en disant:"Qui suis-je, au dire des foules?"
19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים	19 Ils répondirent: "Jean le Baptiste; pour d'autres, Elie; pour d'autres, un des anciens prophètes estressuscité" --
20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה	20 "Mais pour vous, leur dit-il, qui suis-je?" Pierre répondit: "Le Christ de Dieu."
21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה	21 Mais lui leur enjoignit et prescrivit de ne le dire à personne.
22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום	22 "Le Fils de l'homme, dit-il, doit souffrir beaucoup, être rejeté par les anciens, les grands prêtres et lesscribes, être tué et, le troisième jour, ressusciter."
23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי	23 Et il disait à tous: "Si quelqu'un veut venir à ma suite, qu'il se renie lui-même, qu'il se charge de sacroix chaque jour, et qu'il me suive.
24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה	24 Qui veut en effet sauver sa vie la perdra, mais qui perdra sa vie à cause de moi, celui-là la sauvera.
25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו	25 Que sert donc à l'homme de gagner le monde entier, s'il se perd ou se ruine lui-même?
26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים	26 Car celui qui aura rougi de moi et de mes paroles, de celui-là le Fils de l'homme rougira, lorsqu'ilviendra dans sa gloire et dans celle du Père et des saints anges.
27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים	27 "Je vous le dis vraiment, il en est de présents ici même qui ne goûteront pas la mort, avant d'avoir vu leRoyaume de Dieu."
28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם	28 Or il advint, environ huit jours après ces paroles, que, prenant avec lui Pierre, Jean et Jacques, il gravitla montagne pour prier.
29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק	29 Et il advint, comme il priait, que l'aspect de son visage devint autre, et son vêtement, d'une blancheurfulgurante.
30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו	30 Et voici que deux hommes s'entretenaient avec lui: c'étaient Moïse et Elie
31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים	31 qui, apparus en gloire, parlaient de son départ, qu'il allait accomplir à Jérusalem.
32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו	32 Pierre et ses compagnons étaient accablés de sommeil. S'étant bien réveillés, ils virent sa gloire et lesdeux hommes qui se tenaient avec lui.
33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר	33 Et il advint, comme ceux-ci se séparaient de lui, que Pierre dit à Jésus: "Maître, il est heureux que noussoyons ici; faisons donc trois tentes, une pour toi, une pour Moïse et une pour Elie": il ne savait ce qu'il disait.
34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו	34 Et pendant qu'il disait cela, survint une nuée qui les prenait sous son ombre et ils furent saisis de peuren entrant dans la nuée.
35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון	35 Et une voix partit de la nuée, qui disait: "Celui-ci est mon Fils, l'Elu, écoutez-le."
36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו	36 Et quand la voix eut retenti, Jésus se trouva seul. Pour eux, ils gardèrent le silence et ne rapportèrentrien à personne, en ces jours-là, de ce qu'ils avaient vu.
37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו	37 Or il advint, le jour suivant, à leur descente de la montagne, qu'une foule nombreuse vint au-devant delui.
38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי	38 Et voici qu'un homme de la foule s'écria: "Maître, je te prie de jeter les yeux sur mon fils, car c'est monunique enfant.
39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו	39 Et voilà qu'un esprit s'en empare, et soudain il crie, le secoue avec violence et le fait écumer; et ce n'estqu'à grand-peine qu'il s'en éloigne, le laissant tout brisé.
40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו	40 J'ai prié tes disciples de l'expulser, mais ils ne l'ont pu" --
41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך	41 "Engeance incrédule et pervertie, répondit Jésus, jusques à quand serai-je auprès de vous et voussupporterai-je? Amène ici ton fils."
42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו	42 Celui-ci ne faisait qu'approcher, quand le démon le jeta à terre et le secoua violemment. Mais Jésusmenaça l'esprit impur, guérit l'enfant et le remit à son père.
43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו	43 Et tous étaient frappés de la grandeur de Dieu. Comme tous étaient étonnés de tout ce qu'il faisait, il dità ses disciples:
44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם	44 "Vous, mettez-vous bien dans les oreilles les paroles que voici: le Fils de l'homme va être livré auxmains des hommes."
45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה	45 Mais ils ne comprenaient pas cette parole; elle leur demeurait voilée pour qu'ils n'en saisissent pas lesens, et ils craignaient de l'interroger sur cette parole.
46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם	46 Une pensée leur vint à l'esprit: qui pouvait bien être le plus grand d'entre eux?
47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו	47 Mais Jésus, sachant ce qui se discutait dans leur coeur, prit un petit enfant, le plaça près de lui,
48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול	48 et leur dit: "Quiconque accueille ce petit enfant à cause de mon nom, c'est moi qu'il accueille, etquiconque m'accueille accueille Celui qui m'a envoyé; car celui qui est le plus petit parmi vous tous, c'est celui-là qui est grand."
49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו	49 Jean prit la parole et dit: "Maître, nous avons vu quelqu'un expulser des démons en ton nom, et nousvoulions l'empêcher, parce qu'il ne suit pas avec nous."
50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא	50 Mais Jésus lui dit: "Ne l'en empêchez pas; car qui n'est pas contre vous est pour vous."
51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים	51 Or il advint, comme s'accomplissait le temps où il devait être enlevé, qu'il prit résolument le chemin deJérusalem
52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו	52 et envoya des messagers en avant de lui. S'étant mis en route, ils entrèrent dans un village samaritainpour tout lui préparer.
53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים	53 Mais on ne le reçut pas, parce qu'il faisait route vers Jérusalem.
54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו	54 Ce que voyant, les disciples Jacques et Jean dirent: "Seigneur, veux-tu que nous ordonnions au feu dedescendre du ciel et de les consumer?"
55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם	55 Mais, se retournant, il les réprimanda?
56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר	56 Et ils se mirent en route pour un autre village.
57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך	57 Et tandis qu'ils faisaient route, quelqu'un lui dit en chemin: "Je te suivrai où que tu ailles."
58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו	58 Jésus lui dit: "Les renards ont des tanières et les oiseaux du ciel ont des nids; le Fils de l'homme, lui,n'a pas où reposer la tête."
59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי	59 Il dit à un autre: "Suis-moi." Celui-ci dit: "Permets-moi de m'en aller d'abord enterrer mon père."
60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים	60 Mais il lui dit: "Laisse les morts enterrer leurs morts; pour toi, va-t-en annoncer le Royaume de Dieu."
61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי	61 Un autre encore dit: "Je te suivrai, Seigneur, mais d'abord permets-moi de prendre congé des miens."
62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים	62 Mais Jésus lui dit: "Quiconque a mis la main à la charrue et regarde en arrière est impropre auRoyaume de Dieu."