Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 9

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים	1 Then calling together the twelve apostles, he gave them power and authority over all devils, and to cure diseases.
2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים	2 And he sent them to preach the kingdom of God, and to heal the sick.
3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות	3 And he said to them: Take nothing for your journey; neither staff, nor scrip, nor bread, nor money; neither have two coats.
4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו	4 And whatsoever house you shall enter into, abide there, and depart not from thence.
5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם	5 And whosoever will not receive you, when ye go out of that city, shake off even the dust of your feet, for a testimony against them.
6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום	6 And going out, they went about through the towns, preaching the gospel, and healing every where.
7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים	7 Now Herod, the tetrarch, heard of all things that were done by him; and he was in a doubt, because it was said
8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים	8 By some, that John was risen from the dead: but by other some, that Elias had appeared; and by others, that one of the old prophets was risen again.
9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו	9 And Herod said: John I have beheaded; but who is this of whom I hear such things? And he sought to see him.
10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה	10 And the apostles, when they were returned, told him all they had done. And taking them, he went aside into a desert place, apart, which belongeth to Bethsaida.
11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה	11 Which when the people knew, they followed him; and he received them, and spoke to them of the kingdom of God, and healed them who had need of healing.
12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה	12 Now the day began to decline. And the twelve came and said to him: Send away the multitude, that going into the towns and villages round about, they may lodge and get victuals; for we are here in a desert place.
13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה	13 But he said to them: Give you them to eat. And they said: We have no more than five loaves and two fishes; unless perhaps we should go and buy food for all this multitude.
14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה	14 Now there were about five thousand men. And he said to his disciples: Make them sit down by fifties in a company.
15 ויעשו כן ויושיבו את כלם	15 And they did so; and made them all sit down.
16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם	16 And taking the five loaves and the two fishes, he looked up to heaven, and blessed them; and he broke, and distributed to his disciples, to set before the multitude.
17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים	17 And they did all eat, and were filled. And there were taken up of fragments that remained to them, twelve baskets.
18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני	18 And it came to pass, as he was alone praying, his disciples also were with him: and he asked them, saying: Whom do the people say that I am?
19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים	19 But they answered, and said: John the Baptist; but some say Elias; and others say that one of the former prophets is risen again.
20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה	20 And he said to them: But whom do you say that I am? Simon Peter answering, said: The Christ of God.
21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה	21 But he strictly charging them, commanded they should tell this to no man.
22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום	22 Saying: The Son of man must suffer many things, and be rejected by the ancients and chief priests and scribes, and be killed, and the third day rise again.
23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי	23 And he said to all: If any man will come after me, let him deny himself, and take up his cross daily, and follow me.
24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה	24 For whosoever will save his life, shall lose it; for he that shall lose his life for my sake, shall save it.
25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו	25 For what is a man advantaged, if he gain the whole world, and lose himself, and cast away himself?
26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים	26 For he that shall be ashamed of me and of my words, of him the Son of man shall be ashamed, when he shall come in his majesty, and that of his Father, and of the holy angels.
27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים	27 But I tell you of a truth: There are some standing here that shall not taste death, till they see the kingdom of God.
28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם	28 And it came to pass about eight days after these words, that he took Peter, and James, and John, and went up into a mountain to pray.
29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק	29 And whilst he prayed, the shape of his countenance was altered, and his raiment became white and glittering.
30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו	30 And behold two men were talking with him. And they were Moses and Elias,
31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים	31 Appearing in majesty. And they spoke of his decease that he should accomplish in Jerusalem.
32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו	32 But Peter and they that were with him were heavy with sleep. And waking, they saw his glory, and the two men that stood with him.
33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר	33 And it came to pass, that as they were departing from him, Peter saith to Jesus: Master, it is good for us to be here; and let us make three tabernacles, one for thee, and one for Moses, and one for Elias; not knowing what he said.
34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו	34 And as he spoke these things, there came a cloud, and overshadowed them; and they were afraid, when they entered into the cloud.
35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון	35 And a voice came out of the cloud, saying: This is my beloved Son; hear him.
36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו	36 And whilst the voice was uttered, Jesus was found alone. And they held their peace, and told no man in those days any of these things which they had seen.
37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו	37 And it came to pass the day following, when they came down from the mountain, there met him a great multitude.
38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי	38 And behold a man among the crowd cried out, saying: Master, I beseech thee, look upon my son, because he is my only one.
39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו	39 And lo, a spirit seizeth him, and he suddenly crieth out, and he throweth him down and teareth him, so that he foameth; and bruising him, he hardly departeth from him.
40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו	40 And I desired thy disciples to cast him out, and they could not.
41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך	41 And Jesus answering, said: O faithless and perverse generation, how long shall I be with you, and suffer you? Bring hither thy son.
42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו	42 And as he was coming to him, the devil threw him down, and tore him.
43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו	43 And Jesus rebuked the unclean spirit, and cured the boy, and restored him to his father.
44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם	44 And all were astonished at the mighty power of God. But while all wondered at all the things he did, he said to his disciples: Lay you up in your hearts these words, for it shall come to pass, that the Son of man shall be delivered into the hands of men.
45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה	45 But they understood not this word; and it was hid from them, so that they perceived it not. And they were afraid to ask him concerning this word.
46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם	46 And there entered a thought into them, which of them should be greater.
47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו	47 But Jesus seeing the thoughts of their heart, took a child and set him by him,
48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול	48 And said to them: Whosoever shall receive this child in my name, receiveth me; and whosoever shall receive me, receiveth him that sent me. For he that is the lesser among you all, he is the greater.
49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו	49 And John, answering, said: Master, we saw a certain man casting out devils in thy name, and we forbade him, because he followeth not with us.
50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא	50 And Jesus said to him: Forbid him not; for he that is not against you, is for you.
51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים	51 And it came to pass, when the days of his assumption were accomplishing, that he steadfastly set his face to go to Jerusalem.
52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו	52 And he sent messengers before his face; and going, they entered into a city of the Samaritans, to prepare for him.
53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים	53 And they received him not, because his face was of one going to Jerusalem.
54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו	54 And when his disciples James and John had seen this, they said: Lord, wilt thou that we command fire to come down from heaven, and consume them?
55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם	55 And turning, he rebuked them, saying: You know not of what spirit you are.
56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר	56 The Son of man came not to destroy souls, but to save. And they went into another town.
57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך	57 And it came to pass, as they walked in the way, that a certain man said to him: I will follow thee withersoever thou goest.
58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו	58 Jesus said to him: The foxes have holes, and the birds of the air nests; but the Son of man hath not where to lay his head.
59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי	59 But he said to another: Follow me. And he said: Lord, suffer me first to go, and to bury my father.
60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים	60 And Jesus said to him: Let the dead bury their dead: but go thou, and preach the kingdom of God.
61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי	61 And another said: I will follow thee, Lord; but let me first take my leave of them that are at my house.
62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים	62 Jesus said to him: No man putting his hand to the plough, and looking back, is fit for the kingdom of God.