Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 7

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום	1 When he had finished all his words to the people, he entered Capernaum.
2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד	2 A centurion there had a slave who was ill and about to die, and he was valuable to him.
3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו	3 When he heard about Jesus, he sent elders of the Jews to him, asking him to come and save the life of his slave.
4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו	4 They approached Jesus and strongly urged him to come, saying, "He deserves to have you do this for him,
5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת	5 for he loves our nation and he built the synagogue for us."
6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי	6 And Jesus went with them, but when he was only a short distance from the house, the centurion sent friends to tell him, "Lord, do not trouble yourself, for I am not worthy to have you enter under my roof.
7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי	7 Therefore, I did not consider myself worthy to come to you; but say the word and let my servant be healed.
8 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה	8 For I too am a person subject to authority, with soldiers subject to me. And I say to one, 'Go,' and he goes; and to another, 'Come here,' and he comes; and to my slave, 'Do this,' and he does it."
9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת	9 When Jesus heard this he was amazed at him and, turning, said to the crowd following him, "I tell you, not even in Israel have I found such faith."
10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא	10 When the messengers returned to the house, they found the slave in good health.
11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב	11 Soon afterward he journeyed to a city called Nain, and his disciples and a large crowd accompanied him.
12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר	12 As he drew near to the gate of the city, a man who had died was being carried out, the only son of his mother, and she was a widow. A large crowd from the city was with her.
13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי	13 When the Lord saw her, he was moved with pity for her and said to her, "Do not weep."
14 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה	14 He stepped forward and touched the coffin; at this the bearers halted, and he said, "Young man, I tell you, arise!"
15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו	15 The dead man sat up and began to speak, and Jesus gave him to his mother.
16 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו	16 Fear seized them all, and they glorified God, exclaiming, "A great prophet has arisen in our midst," and "God has visited his people."
17 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר	17 This report about him spread through the whole of Judea and in all the surrounding region.
18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה	18 The disciples of John told him about all these things. John summoned two of his disciples
19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר	19 and sent them to the Lord to ask, "Are you the one who is to come, or should we look for another?"
20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר	20 When the men came to him, they said, "John the Baptist has sent us to you to ask, 'Are you the one who is to come, or should we look for another?'"
21 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים	21 At that time he cured many of their diseases, sufferings, and evil spirits; he also granted sight to many who were blind.
22 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים	22 And he said to them in reply, "Go and tell John what you have seen and heard: the blind regain their sight, the lame walk, lepers are cleansed, the deaf hear, the dead are raised, the poor have the good news proclaimed to them.
23 ואשרי אשר לא יכשל בי	23 And blessed is the one who takes no offense at me."
24 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח	24 When the messengers of John had left, Jesus began to speak to the crowds about John. "What did you go out to the desert to see--a reed swayed by the wind?
25 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה	25 Then what did you go out to see? Someone dressed in fine garments? Those who dress luxuriously and live sumptuously are found in royal palaces.
26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא	26 Then what did you go out to see? A prophet? Yes, I tell you, and more than a prophet.
27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך	27 This is the one about whom scripture says: 'Behold, I am sending my messenger ahead of you, he will prepare your way before you.'
28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו	28 I tell you, among those born of women, no one is greater than John; yet the least in the kingdom of God is greater than he."
29 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן	29 (All the people who listened, including the tax collectors, and who were baptized with the baptism of John, acknowledged the righteousness of God;
30 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו	30 but the Pharisees and scholars of the law, who were not baptized by him, rejected the plan of God for themselves.)
31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים	31 "Then to what shall I compare the people of this generation? What are they like?
32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם	32 They are like children who sit in the marketplace and call to one another, 'We played the flute for you, but you did not dance. We sang a dirge, but you did not weep.'
33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו	33 For John the Baptist came neither eating food nor drinking wine, and you said, 'He is possessed by a demon.'
34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים	34 The Son of Man came eating and drinking and you said, 'Look, he is a glutton and a drunkard, a friend of tax collectors and sinners.'
35 ותצדק החכמה על ידי כל בניה	35 But wisdom is vindicated by all her children."
36 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב	36 A Pharisee invited him to dine with him, and he entered the Pharisee's house and reclined at table.
37 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור	37 Now there was a sinful woman in the city who learned that he was at table in the house of the Pharisee. Bringing an alabaster flask of ointment,
38 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן	38 she stood behind him at his feet weeping and began to bathe his feet with her tears. Then she wiped them with her hair, kissed them, and anointed them with the ointment.
39 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא	39 When the Pharisee who had invited him saw this he said to himself, "If this man were a prophet, he would know who and what sort of woman this is who is touching him, that she is a sinner."
40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר	40 Jesus said to him in reply, "Simon, I have something to say to you." "Tell me, teacher," he said.
41 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים	41 "Two people were in debt to a certain creditor; one owed five hundred days' wages and the other owed fifty.
42 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו	42 Since they were unable to repay the debt, he forgave it for both. Which of them will love him more?"
43 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת	43 Simon said in reply, "The one, I suppose, whose larger debt was forgiven." He said to him, "You have judged rightly."
44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה	44 Then he turned to the woman and said to Simon, "Do you see this woman? When I entered your house, you did not give me water for my feet, but she has bathed them with her tears and wiped them with her hair.
45 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי	45 You did not give me a kiss, but she has not ceased kissing my feet since the time I entered.
46 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי	46 You did not anoint my head with oil, but she anointed my feet with ointment.
47 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט	47 So I tell you, her many sins have been forgiven; hence, she has shown great love. But the one to whom little is forgiven, loves little."
48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך	48 He said to her, "Your sins are forgiven."
49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים	49 The others at table said to themselves, "Who is this who even forgives sins?"
50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום	50 But he said to the woman, "Your faith has saved you; go in peace."