Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 7

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום	1 Après avoir donné tout cet enseignement au peuple, Jésus rentra à Capharnaüm.
2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד	2 Le serviteur d’un officier était si malade qu’il était sur le point de mourir; or cet officier l’estimait beaucoup.
3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו	3 Comme il avait entendu parler de Jésus, il envoya vers lui quelques Juifs importants pour lui demander de venir guérir son serviteur.
4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו	4 Arrivés près de Jésus, ceux-ci insistent: "Il mérite que tu fasses cela pour lui,
5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת	5 car il aime notre nation et c’est lui qui nous a construit la synagogue.”
6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי	6 Jésus part donc avec eux. Quand déjà il n’est plus loin de la maison, l’officier envoie d’autres amis pour lui dire: "Ne prenez pas tant de peine! Qui suis-je pour que vous veniez sous mon toit?
7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי	7 C’est pourquoi déjà je n’ai pas voulu aller moi-même vous chercher. “Dites seulement une parole et mon serviteur sera guéri!
8 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה	8 J’ai beau n’être qu’un subalterne, j’ai des soldats sous mes ordres et quand je dis à l’un: ‘Va!’ il va. À un autre je dis: ‘Viens!’, et il vient, et à mon serviteur: ‘Fais cela’, et il le fait.”
9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת	9 En l’entendant parler ainsi, Jésus était dans l’admiration. Il se tourna alors vers la foule qui le suivait et déclara: "Je vous le dis: même en Israël je n’ai pas rencontré une telle foi!”
10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא	10 Les envoyés s’en revinrent à la maison, ce fut pour y trouver le serviteur en parfaite santé.
11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב	11 Un peu plus tard Jésus se rendit dans une ville appelée Naïm. Ses disciples faisaient route avec lui, c’était toute une troupe.
12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר	12 Comme il approchait de la porte de la ville, voici qu’on emportait pour l’enterrer, un fils unique dont la mère était veuve. Les gens de la ville, en grand nombre, l’accompagnaient.
13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי	13 À sa vue le Seigneur eut pitié d’elle; il lui dit: "Ne pleure pas.”
14 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה	14 Puis il s’approcha et toucha le brancard: les porteurs s’arrêtèrent. Jésus dit alors: "Jeune homme je te parle: Lève-toi!”
15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו	15 Et voici que le mort se redresse, s’assoit et commence à parler. Et Jésus le rend à sa mère.
16 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו	16 Une crainte religieuse saisit toute l’assistance; ils louaient Dieu en ces termes: "Un grand prophète s’est levé parmi nous: Dieu a visité son peuple!”
17 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר	17 C’est cela même qu’on entendait dire de lui par tout le pays des Juifs aussi bien que dans les régions voisines.
18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה	18 Les disciples de Jean-Baptiste le tenaient au courant de tous ces événements. Il appela deux de ses disciples
19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר	19 et les envoya au Seigneur pour lui dire: "Es-tu celui qui doit venir ou devons-nous en attendre un autre?”
20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר	20 Lorsque ces hommes arrivèrent près de Jésus, ils lui dirent: "Jean-Baptiste nous envoie vers toi pour te demander: Es-tu celui qui doit venir ou devons-nous en attendre un autre?”
21 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים	21 À ce moment même Jésus rendit la santé à bien des gens affligés de maladies, d’infirmités et d’esprits mauvais; et il redonna la vue à plusieurs aveugles.
22 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים	22 Puis il répondit aux envoyés: "Repartez dire à Jean ce que vous venez de voir et d’entendre: les aveugles retrouvent la vue, les éclopés marchent, les lépreux sont purifiés, les sourds entendent, les morts se réveillent et les pauvres entendent une bonne nouvelle.
23 ואשרי אשר לא יכשל בי	23 Mais heureux particulièrement celui qui me voit si ce n’est pas pour sa chute!”
24 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח	24 Lorsque les envoyés de Jean furent partis, Jésus commença à parler de Jean à la foule: "Que cherchiez-vous à voir quand vous alliez au désert? Un roseau agité par le vent?
25 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה	25 Qu’alliez-vous voir? Un homme avec des habits douillets? Mais ceux qui portent des habits douillets et font les bons repas se trouvent dans les palais des rois!
26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא	26 Alors, qu’alliez-vous voir? Un prophète? Oui, je vous le dis, et plus qu’un prophète!
27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך	27 Car c’est de lui qu’il est écrit: J’envoie mon messager devant toi pour qu’il te prépare le chemin.
28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו	28 “Oui, je vous le dis, personne n’est plus grand que Jean parmi les fils de la femme. Et cependant le plus petit dans le Royaume de Dieu est plus grand que lui.
29 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן	29 “Tout le peuple est venu l’entendre, même les collecteurs de l’impôt: ils ont confessé leurs fautes et reçu le baptême de Jean.
30 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו	30 Et quand les Pharisiens et les maîtres de la Loi ne se sont pas fait baptiser par lui, ils ont dit non à ce que Dieu leur demandait.
31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים	31 “Comment donc vais-je dépeindre les hommes de la présente génération?
32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם	32 Ils font penser à des gamins assis sur la place; un groupe interpelle les autres: ‘Nous avons joué de la flûte pour vous et vous n’avez pas dansé. Et quand nous avons fait la lamentation, vous n’avez pas pleuré!’
33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו	33 “Rappelez-vous Jean; il ne mangeait pas de pain, il ne buvait pas de vin, et quand il est venu on a dit: ‘Il a un démon.’
34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים	34 Et puis vient le Fils de l’Homme qui mange et qui boit, et l’on dit: ‘Voilà un mangeur et un buveur de vin, un ami des collecteurs de l’impôt et des pécheurs!’
35 ותצדק החכמה על ידי כל בניה	35 Mais les enfants de la Sagesse savent qu’elle a bien agi.”
36 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב	36 Un Pharisien avait invité Jésus à manger chez lui. Il entra dans la maison du Pharisien et s’allongea pour le repas.
37 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור	37 Or dans cette ville il y avait une femme connue comme pécheresse. Sachant que Jésus était à table dans la maison du Pharisien, elle se procura un vase précieux rempli de parfum.
38 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן	38 Elle se tenait en arrière, aux pieds de Jésus, et elle pleurait. Bientôt ses larmes commencèrent à inonder les pieds de Jésus. De ses cheveux elle les essuyait et les embrassait longuement puis elle y versait du parfum.
39 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא	39 En voyant cela, le Pharisien qui l’avait invité se dit en lui-même: "Si cet homme était prophète, il saurait que celle qui le touche est une pécheresse; il connaîtrait cette femme et comment elle est”.
40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר	40 Jésus prend alors la parole et lui dit: "Simon, j’ai quelque chose à te dire.” Et celui-ci de répondre: "Parle, maître!”
41 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים	41 Jésus reprend: "Un homme a prêté de l’argent à deux clients, l’un lui doit 500 pièces d’argent, l’autre 50.
42 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו	42 Comme aucun des deux n’a de quoi lui rendre, il efface leurs dettes à tous les deux. Lequel, à ton avis l’aimera davantage?”
43 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת	43 Simon répond: "Je suppose que c’est celui qui avait la plus grande dette.” Jésus lui dit: "Tu as bien jugé!”
44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה	44 Et se tournant vers la femme, il dit à Simon: "Tu vois cette femme. Je suis entré chez toi et tu ne m’as pas versé d’eau sur les pieds, mais elle, elle les a inondés de ses larmes et les a essuyés de ses cheveux.
45 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי	45 Tu ne m’as pas embrassé; mais depuis qu’elle est entrée, elle n’a pas cessé de m’embrasser longuement les pieds.
46 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי	46 Tu ne m’as pas parfumé la tête, alors qu’elle a couvert mes pieds de parfum.
47 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט	47 “C’est pourquoi, je te le dis, ses péchés, ses nombreux péchés lui sont pardonnés, parce qu’elle a beaucoup aimé! Mais celui à qui l’on pardonne peu montre peu d’amour!”
48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך	48 Jésus dit alors à la femme: "Tes péchés sont pardonnés!”
49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים	49 Et les invités commencèrent à se dire les uns aux autres: "Comment peut-il maintenant pardonner les péchés?”
50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום	50 Mais de nouveau Jésus s’adressa à la femme: "Ta foi t’a sauvée, va en paix.”