Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 10

¹ ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה² ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו³ לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים⁴ אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך⁵ ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה⁶ והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב⁷ ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית⁸ וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם⁹ ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים¹⁰ וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו¹¹ אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים¹² אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא¹³ אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו¹⁴ אכן לצור וצידון יקל בדין מכם¹⁵ ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי¹⁶ השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני¹⁷ וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך¹⁸ ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים¹⁹ הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם²⁰ אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים²¹ בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך²² הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו²³ ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים²⁴ כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו²⁵ והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם²⁶ ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא²⁷ ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך²⁸ ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה²⁹ והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי³⁰ ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם³¹ ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו³² וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו³³ ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו³⁴ ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו³⁵ ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך³⁶ ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים³⁷ ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה³⁸ ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה³⁹ ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו⁴⁰ ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי⁴¹ ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה⁴² אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה