Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 5

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים	1 Llegaron a la otra orilla del mar, a la región de los gerasenos.
2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו	2 Apenas Jesús desembarcó, le salió al encuentro desde el cementerio un hombre poseído por un espíritu impuro.
3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו	3 El habitaba en los sepulcros, y nadie podía sujetarlo, ni siquiera con cadenas.
4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו	4 Muchas veces lo habían atado con grillos y cadenas pero el había roto las cadenas y destrozado los grillos, y nadie podía dominarlo.
5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים	5 Día y noche, vagaba entre los sepulcros y por la montaña, dando alaridos e hiriéndose con piedras.
6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו	6 Al ver de lejos a Jesús, vino corriendo a postrarse ante él,
7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני	7 gritando con fuerza: «¿Qué quieres de mí, Jesús, Hijo de Dios, el Altísimo? ¡Te conjuro por Dios, no me atormentes!».
8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה	8 Porque Jesús le había dicho: «¡Sal de este hombre, espíritu impuro!».
9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו	9 Después le preguntó: «¿Cuál es tu nombre?». El respondió: «Mi nombre es Legión, porque somos muchos».
10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ	10 Y le rogaba con insistencia que no lo expulsara de aquella región.
11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים	11 Había allí una gran piara de cerdos que estaba paciendo en la montaña.
12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם	12 Los espíritus impuros suplicaron a Jesús: «Envíanos a los cerdos, para que entremos en ellos».
13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים	13 El se lo permitió. Entonces los espíritus impuros salieron de aquel hombre, entraron en los cerdos, y desde lo alto del acantilado, toda la piara –unos dos mil animales– se precipitó al mar y se ahogó.
14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה	14 Los cuidadores huyeron y difundieron la noticia en la ciudad y en los poblados. La gente fue a ver qué había sucedido.
15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו	15 Cuando llegaron adonde estaba Jesús, vieron sentado, vestido y en su sano juicio, al que había estado poseído por aquella Legión, y se llenaron de temor.
16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים	16 Los testigos del hecho les contaron lo que había sucedido con el endemoniado y con los cerdos.
17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם	17 Entonces empezaron a pedir a Jesús que se alejara de su territorio.
18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו	18 En el momento de embarcarse, el hombre que había estado endemoniado le pidió que lo dejara quedarse con él.
19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך	19 Jesús no se lo permitió, sino que le dijo: «Vete a tu casa con tu familia, y anúnciales todo lo que el Señor hizo contigo al compadecerse de ti».
20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם	20 El hombre se fue y comenzó a proclamar por la región de la Decápolis lo que Jesús había hecho por él, y todos quedaban admirados.
21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים	21 Cuando Jesús regresó en la barca a la otra orilla, una gran multitud se reunió a su alrededor, y él se quedó junto al mar.
22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו	22 Entonces llegó uno de los jefes de la sinagoga, llamado Jairo, y al verlo, se arrojó a sus pies,
23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה	23 rogándole con insistencia: «Mi hijita se está muriendo; ven a imponerle las manos, para que se cure y viva».
24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו	24 Jesús fue con él y lo seguía una gran multitud que lo apretaba por todos lados.
25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה	25 Se encontraba allí una mujer que desde hacia doce años padecía de hemorragias.
26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד	26 Había sufrido mucho en manos de numerosos médicos y gastado todos sus bienes sin resultado; al contrario, cada vez estaba peor.
27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו	27 Como había oído hablar de Jesús, se le acercó por detrás, entre la multitud, y tocó su manto,
28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע	28 porque pensaba: «Con sólo tocar su manto quedaré curada».
29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה	29 Inmediatamente cesó la hemorragia, y ella sintió en su cuerpo que estaba curada de su mal.
30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי	30 Jesús se dio cuenta en seguida de la fuerza que había salido de él, se dio vuelta y, dirigiéndose a la multitud, preguntó: «¿Quién tocó mi manto?».
31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי	31 Sus discípulos le dijeron: «¿Ves que la gente te aprieta por todas partes y preguntas quién te ha tocado?».
32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת	32 Pero él seguía mirando a su alrededor, para ver quién había sido.
33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה	33 Entonces la mujer, muy asustada y temblando, porque sabía bien lo que le había ocurrido, fue a arrojarse a los pies y le confesó toda la verdad.
34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך	34 Jesús le dijo: «Hija, tu fe te ha salvado. Vete en paz, y queda curada de tu enfermedad».
35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה	35 Todavía estaba hablando, cuando llegaron unas personas de la casa del jefe de la sinagoga y le dijeron: «Tu hija ya murió; ¿para qué vas a seguir molestando al Maestro?».
36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה	36 Pero Jesús, sin tener en cuenta esas palabras, dijo al jefe de la sinagoga: «No temas, basta que creas».
37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב	37 Y sin permitir que nadie lo acompañara, excepto Pedro, Santiago y Juan, el hermano de Santiago,
38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה	38 fue a casa del jefe de la sinagoga. Allí vio un gran alboroto, y gente que lloraba y gritaba.
39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא	39 Al entrar, les dijo: «¿Por qué se alborotan y lloran? La niña no está muerta, sino que duerme».
40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה	40 Y se burlaban de él. Pero Jesús hizo salir a todos, y tomando consigo al padre y a la madre de la niña, y a los que venían con él, entró donde ella estaba.
41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא	41 La tomó de la mano y le dijo: «Talitá kum», que significa: «¡Niña, yo te lo ordeno, levántate».
42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה	42 En seguida la niña, que ya tenía doce años, se levantó y comenzó a caminar. Ellos, entonces, se llenaron de asombro,
43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול	43 y él les mandó insistentemente que nadie se enterara de lo sucedido. Después dijo que le dieran de comer.