Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 3

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר	1 בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַיְהִי קֹרֵא בְמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר
2 שובו כי מלכות השמים הגיעה	2 שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הִגִּיעָה
3 הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו	3 הֲלֹא־זֶה הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו
4 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער	4 וְהוּא יוֹחָנָן לְבוּשׁוֹ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיָּעַר
5 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן	5 וַיֵּצְאוּ אֵלָיו ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְכָל־יְהוּדָה וְכָל־כִּכַּר הַיַּרְדֵּן
6 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם	6 וַיִּטָּבְלוּ עַל־יָדוֹ בַּיַּרְדֵּן מִתְוַדִּים אֶת־חַטֹּאתָם
7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא	7 וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ רַבִּים מִן־הַפְּרוּשִׁים וְהַצַּדּוּקִים נִגָּשִׁים לִטְבִילָתוֹ וַיֹּאמֶר לָהֶם יַלְדֵי הַצִּפְעוֹנִים מִי הִשְׂכִּיל אֶתְכֶם לְהִמָּלֵט מִןִ־הַקֶּצֶף הַבָּא
8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה	8 לָכֵן עֲשֹוּ פְרִי הָרָאוּי לִתְשׁוּבָה
9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם	9 וְאַל־תַּחְשְׁבוּ בִלְבַבְכֶם לֵאמֹר אַבְרָהָם הוּא אָבִינוּ כִּי אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי מִן־הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יָכוֹל הָאֱלֹהִים לְהָקִים בָּנִים לְאַבְרָהָם
10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש	10 וּכְבָר הוּשַׂם הַגַּרְזֶן עַל־שֹׁרֶשׁ הָעֵצִים וְהִנֵּה כָל־עֵץ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ עֹשֶׂה פְּרִי טוֹב יִגָּדַע וְיֻשְׁלַךְ בָּאֵשׁ
11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש	11 הֵן אָנֹכִי טוֹבֵל אֶתְכֶם בַּמַּיִם לִתְשׁוּבָה וְהַבָּא אַחֲרַי חָזָק הוּא מִמֶּנִּי אֲשֶׁר אֵינֶנִי רָאוּי לָשֵׂאת נְעָלָיו וְהוּא יִטְבֹּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָאֵשׁ
12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה	12 אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַמִּזְרָה וְזָרָה אֶת־גָּרְנוֹ וְאָסַף אֶת־דְּגָנוֹ אֶל־אוֹצָרוֹ וְאֶת־הַמֹּץ יִשְׂרְפֶנּוּ בָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה
13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו	13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ מִן־הַגָּלִיל הַיַּרְדֵּנָה אֶל־יוֹחָנָן לְהִטָּבֵל עַל־יָדוֹ
14 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי	14 וְיוֹחָנָן חָשַׂךְ אוֹתוֹ לֵאמֹר אֲנִי צָרִיךְ לְהִטָּבֵל עַל־יָדֶךָ וְאַתָּה בָּא אֵלָי
15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו	15 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַנִּיחָה לִּי כִּי כֵן נָאֲוָה לָּנוּ לְמַלֵּא כָּל־הַצְּדָקָה וַיַּנַּח לוֹ
16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו	16 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִטְבַּל יֵשׁוּעַ וַיְמַהֵר לַעֲלוֹת מִן־הַמָּיִם וְהִנֵּה נִפְתְּחוּ־לוֹ הַשָּׁמַיִם וַיַּרְא אֶת־רוּחַ אֱלֹהִים יוֹרֶדֶת כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו
17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו	17 וְהִנֵּה קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם אוֹמֵר זֶה בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר־רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ
	18 וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ בְּפָנִים מְגֻלִּים רֹאִים אֶת־כְּבוֹד הָאָדוֹן כִּבְמַרְאָה וְנֵחָלֵף אֶל־עֶצֶם דְּמוּת הַהִיא מִכָּבוֹד אֶל־כָּבוֹד כְּהֵחָלֵף מֵאֵת אֲדוֹן הָרוּחַ