Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 22

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר	1 E Gesù ricominciò a parlare con essi per via di parabole, dicendo:
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו	2 Il regno de' cieli è simile a un re, il quale fece lo sposalizio del suo figliuolo:
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא	3 E mandò i suoi servi a chiamare gli invitati alle nozze, e non volevano andare.
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה	4 Mandò di nuovo altri servi, dicendo: Dite agli invitati: il mio desinare è già in ordine, si sono ammazzati i buoi, e gli animali di serbatoio, e tutto è pronto: venite alle nozze.
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו	5 Ma quelli miser ciò in non cale: e se ne andarono chi alla sua villa, chi al suo negozio.
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום	6 Altri poi presero i servi di lui, e trattarongli ignominiosamente, e gli uccisero.
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש	7 Udito ciò, il re si sdegnò; e mandate le sue milizie, sterminò quegli omicidi, e dette alle fiamme la loro città.
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה	8 Allora disse a' suoi servi: Le nozze erano all'ordine, ma quelli, che erano stati invitati, non furono degni.
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה	9 Andate dunque a' capi delle strade, e quanti riscontrerete, chiamate tutti allo nozze.
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים	10 E andati i servitori di lui per le strade radunarono quanti trovarono e buoni, e cattivi, e il banchetto fu pieno di convitati.
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה	11 Ma entrato il re per vedere i convitati, vi osservò un uomo, che non era in abito da nozze.
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם	12 E disselli: Amico, come se' tu entrato qua, non avendo la veste nuziale? Ma quegli ammutolì.
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים	13 Allora il re disse a' suoi ministri: legatelo per le mani, e pe' piedi, e gittatelo nelle tenebre esteriori: ivi sarà pianto, e stridore di denti.
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	14 Imperocché molti sono i chiamati, e pochi gli eletti.
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר	15 Allora i Farisei ritiratisi tenner consiglio per coglierlo in parole.
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם	16 E mandano da lui i loro discepoli con degli Erodiani, i quali dissero: Maestro, noi sappiamo, che tu se' verace, e insegni la via di Dio secondo la verità, senza badare a chicchessia; imperocché non guardi in faccia gli uomini.
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא	17 Spiegaci adunque il tuo parere: È egli lecito, o no di pagare il tributo a Cesare?
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני	18 Ma Gesù conoscendo la loro malizia, disse: Ipocriti, perché mi tentate?
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר	19 Mostratemi la moneta del tributo. Ed essi gli presentarono un danaro.
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו	20 E Gesù disse loro: Di chi è questa immagine, e questa iscrizione?
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים	21 Gli risposero: Di Cesare. Allora egli disse loro: Rendete dunque a Cesare quel, che è di Cesare; e a Dio quel, che è di Dio.
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם	22 Ciò udito restarono stupefatti, e lasciatolo se ne andarono.
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר	23 In quel giorno andarono a ritrovarlo i Sadducei, i quali negano la risurrezione, e lo interrogarono,
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו	24 Dicendo: Maestro, Mosè ha detto: Se uno muore non avendo figliuolo, il suo fratello sposi la moglie di lui, e dia discendenza al fratello.
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו	25 Or eranvi tra di noi sette fratelli: e il primo ammogliatosi venne a morte; e non avendo prole, lanciò la sua moglie al fratello.
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה	26 Lo stesso fu del secondo, e del terzo fino al settimo.
27 ואחרי כלם מתה גם האשה	27 Finalmente ultima di tutti morì anche la donna.
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה	28 Alla risurrezione adunque di chi sarà moglie dei sette? imperocché la hanno avuta tutti.
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים	29 Ma Gesù rispose loro: Voi siete in errore, non intendendo le scritture, nè il potere di Dio.
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו	30 Imperocché alla risurrezione né gli uomini prendono moglie, nè le donne marito; ma sono come gli Angeli di Dio nel cielo.
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר	31 Riguardo poi alla risurrezione de' morti, non avete voi letto quello, che Dio espresse, dicendo a voi:
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים	32 Io sono il Dio d'Abramo, il Dio di Isacco, il Dio di Giacobbe? Egli non è il Dio de' morti, ma de' vivi.
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו	33 Udito ciò le turbe, ammiravano la sua dottrina.
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו	34 Ma i Farisei avendo saputo, com'egli aveva chiuso la bocca a' Sadducei, si unirono insieme.
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר	35 E uno di essi dottore della legge lo interrogò per tentarlo.
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה	36 Maestro, qual è il gran comandamento della legge?
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך	37 Gesù dissegli: Amerai il Signore Dio tuo con tutto il tuo cuore, e con tutta l'anima tua, e con tutto il tuo spirito.
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה	38 Questo è il massimo, e primo comandamento.
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך	39 Il secondo poi è simile a questo: Amerai il prossimo tuo come te stesso.
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים	40 Da questi due comandamenti pende tutta quanta la legge, e i profeti.
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר	41 Ed essendo radunati insieme i Farisei, Gesù domandò loro,
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד	42 Dicendo: Che vi pare del Cristo: di chi è egli figliuolo? Gli risposero: Di Davidde.
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו	43 Egli disse loro: Come adunque Davidde in ispirito lo chiama Signore, dicendo:
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך	44 Il Signore ha detto al mio Signore: Siedi alla mia destra, sin a tanto che io metta i tuoi nemici per isgabello ai tuoi piedi?
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו	45 Se dunque Davidde lo chiama Signore, come è egli suo figliuolo?
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו	46 E nessuno potea replicargli parola: né vi fu, chi ardisse da quel di in poi di interrogarlo.