Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 20

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו	1 "Car il en va du Royaume des Cieux comme d'un propriétaire qui sortit au point du jour afind'embaucher des ouvriers pour sa vigne.
2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו	2 Il convint avec les ouvriers d'un denier pour la journée et les envoya à sa vigne.
3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק	3 Sorti vers la troisième heure, il en vit d'autres qui se tenaient, désoeuvrés, sur la place,
4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו	4 et à ceux-là il dit: Allez, vous aussi, à la vigne, et je vous donnerai un salaire équitable.
5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה	5 Et ils y allèrent. Sorti de nouveau vers la sixième heure, puis vers la neuvième heure, il fit demême.
6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום	6 Vers la onzième heure, il sortit encore, en trouva d'autres qui se tenaient là et leur dit: Pourquoirestez-vous ici tout le jour sans travailler? --
7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם	7 C'est que, lui disent-ils, personne ne nous a embauchés; Il leur dit: Allez, vous aussi, à la vigne.
8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים	8 Le soir venu, le maître de la vigne dit à son intendant: Appelle les ouvriers et remets à chacun sonsalaire, en remontant des derniers aux premiers.
9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד	9 Ceux de la onzième heure vinrent donc et touchèrent un denier chacun.
10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד	10 Les premiers, venant à leur tour, pensèrent qu'ils allaient toucher davantage; mais c'est un denierchacun qu'ils touchèrent, eux aussi.
11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר	11 Tout en le recevant, ils murmuraient contre le propriétaire:
12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו	12 Ces derniers venus n'ont fait qu'une heure, et tu les as traités comme nous, qui avons porté lefardeau de la journée, avec sa chaleur.
13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי	13 Alors il répliqua en disant à l'un d'eux: Mon ami, je ne te lèse en rien: n'est-ce pas d'un denierque nous sommes convenus?
14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך	14 Prends ce qui te revient et va-t'en. Il me plaît de donner à ce dernier venu autant qu'à toi:
15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי	15 n'ai-je pas le droit de disposer de mes biens comme il me plaît? Ou faut-il que tu sois jalouxparce que je suis bon?
16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	16 Voilà comment les derniers seront premiers, et les premiers seront derniers."
17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך	17 Devant monter à Jérusalem, Jésus prit avec lui les Douze en particulier et leur dit pendant laroute:
18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות	18 "Voici que nous montons à Jérusalem, et le Fils de l'homme sera livré aux grands prêtres et auxscribes; ils le condamneront à mort
19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום	19 et le livreront aux païens pour être bafoué, flagellé et mis en croix; et le troisième jour, ilressuscitera."
20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר	20 Alors la mère des fils de Zébédée s'approcha de lui, avec ses fils, et se prosterna pour luidemander quelque chose.
21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך	21 "Que veux-tu?" Lui dit-il. Elle lui dit: "Ordonne que mes deux fils que voici siègent, l'un à tadroite et l'autre à ta gauche, dans ton Royaume."
22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל	22 Jésus répondit: "Vous ne savez pas ce que vous demandez. Pouvez-vous boire la coupe que jevais boire?" Ils lui disent: "Nous le pouvons" --
23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי	23 "Soit, leur dit-il, vous boirez ma coupe; quant à siéger à ma droite et à ma gauche, il nem'appartient pas d'accorder cela, mais c'est pour ceux à qui mon Père l'a destiné."
24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים	24 Les dix autres, qui avaient entendu, s'indignèrent contre les deux frères.
25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם	25 Les ayant appelés près de lui, Jésus dit: "Vous savez que les chefs des nations dominent sur ellesen maîtres et que les grands leur font sentir leur pouvoir.
26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת	26 Il n'en doit pas être ainsi parmi vous: au contraire, celui qui voudra devenir grand parmi vous,sera votre serviteur,
27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד	27 et celui qui voudra être le premier d'entre vous, sera votre esclave.
28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	28 C'est ainsi que le Fils de l'homme n'est pas venu pour être servi, mais pour servir et donner savie en rançon pour une multitude."
29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב	29 Comme ils sortaient de Jéricho, une foule nombreuse le suivit.
30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד	30 Et voici que deux aveugles étaient assis au bord du chemin; quand ils apprirent que Jésuspassait, ils s'écrièrent: "Seigneur! aie pitié de nous, fils de David!"
31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד	31 La foule les rabroua pour leur imposer silence; mais ils redoublèrent leurs cris: "Seigneur! aiepitié de nous, fils de David!"
32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם	32 Jésus, s'arrêtant, les appela et dit: "Que voulez-vous que je fasse pour vous?" Ils lui disent:
33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו	33 "Seigneur, que nos yeux s'ouvrent!"
34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו	34 Pris de pitié, Jésus leur toucha les yeux et aussitôt ils recouvrèrent la vue. Et ils se mirent à sasuite.