Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 17

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה	1 - Sei giorni dopo, Gesù prese con sè Pietro, Giacomo e Giovanni, suo fratello, e li menò in disparte su un alto monte;
2 וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו	2 e si trasfigurò innanzi a loro: il suo viso risplendeva come il sole e le sue vesti erano candide come la neve.
3 והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו	3 E apparvero a loro Mosè ed Elia conversando con lui.
4 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת	4 Pietro prese la parola e disse a Gesù: «Gesù, è bene per noi lo star qui; se vuoi farò qui tre tende, una per te, una per Mosè e una per Elia».
5 עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון	5 Mentr'egli stava ancora parlando una lucida nuvola li avvolse; e dalla nuvola si fece sentire una voce, che diceva: «Questi è il mio Figliuolo diletto, nel quale ho riposto la mia compiacenza; ascoltatelo».
6 ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד	6 Udendo questa voce, i discepoli caddero bocconi per terra e furon presi da gran timore.
7 ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו	7 Ma Gesù, accostatosi, li toccò e disse: «Levatevi e non temete».
8 וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו	8 Ed essi, alzati gli occhi, non videro altri che Gesù.
9 וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים	9 Il quale, nel calare dal monte diede loro quest'ordine: «Non parlate a nessuno di questa visione, finchè il Figliuol dell'uomo sia risuscitato dai morti».
10 וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה	10 I discepoli allora lo interrogarono dicendo: «Perchè dunque gli Scribi dicono che prima ha da venire Elia?».
11 ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל	11 Ed egli rispose loro: «Elia deve infatti venire a riordinare ogni cosa;
12 אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם	12 ma io vi dico che Elia è già venuto e non l'hanno riconosciuto, ma l'han trattato come hanno voluto; nello stesso modo faran soffrire anche il Figliuol dell'uomo».
13 אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם	13 I discepoli compresero allora che egli aveva loro parlato di Giovanni Battista.
14 ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו	14 Quando furon giunti presso la folla un uomo gli si accostò, e buttandoglisi ai piedi gli disse: «Signore, abbi pietà del figliuol mio, che è lunatico e soffre assai; egli cade spesso nel fuoco e sovente nell'acqua.
15 ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל תוך המים	15 L'ho condotto davanti a' tuoi discepoli, ma essi non son stati capaci di guarirlo».
16 ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא לו	16 Gesù rispose: «O generazione incredula e perversa, fino a quando sarò con voi? Fino a quando vi sopporterò? Conducetelo qui».
17 ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אותו אלי הנה	17 Gesù lo sgridò, e il demonio uscì dal fanciullo, che da quel momento fu guarito.
18 ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן השעה ההיא	18 Allora i discepoli lo presero in disparte per dirgli: «Perchè noi non siamo stati capaci di scacciarlo?».
19 ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו	19 Gesù rispose loro: «Per la vostra poca fede; perchè in verità vi dico che se voi aveste tanta fede quanto un granello di senapa, potreste dire a questo monte: - Passa da qui a là! - e passerebbe; e niente vi sarebbe impossibile.
20 ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם	20 Ma demoni siffatti non si scacciano se non con la preghiera e col digiuno».
21 אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום	21 Mentre percorrevano insieme la Galilea, Gesù disse loro: «Il Figliuol dell'uomo sta per essere dato nelle mani degli uomini;
22 ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים	22 e l'uccideranno e nel terzo giorno egli risorgerà». Ed essi ne furon grandemente contristati.
23 ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד	23 Quando furon giunti a Cafarnao, s'avvicinarono a Pietro quelli che riscotevano il didramma e gli domandarono: «Il vostro maestro non paga il didramma?».
24 ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל	24 «Sì», rispose Pietro. Ed entrato in casa, Gesù lo prevenne dicendo: «Che te ne pare, Simone? I re della terra da chi ricevono il tributo o il censo? Dai loro figli o dagli estranei?».
25 ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים	25 Pietro rispose: «Dagli estranei». «Dunque», continuò Gesù «i figli ne sono esenti.
26 ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה	26 Ma per non scandalizzarli, va' al mare, getta l'amo e prendi il primo pesce che verrà su; aprigli la bocca e vi troverai uno statere. Prendilo, e dallo a costoro per me e te».
27 אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך