Bamidbàr (במדבר) - Numeri 6

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 וידבר יהוה אל משה לאמר	1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה	2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אֹו־אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה
3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל	3 מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל
4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל	4 כֹּל יְמֵי נִזְרֹו מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצַנִּים וְעַד־זָג לֹא יֹאכֵל
5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו	5 כָּל־יְמֵי נֶדֶר נִזְרֹו תַּעַר לֹא־יַעֲבֹר עַל־רֹאשֹׁו עַד־מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר־יַזִּיר לַיהוָה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשֹׁו
6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא	6 כָּל־יְמֵי הַזִּירֹו לַיהוָה עַל־נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא
7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו	7 לְאָבִיו וּלְאִמֹּו לְאָחִיו וּלְאַחֹתֹו לֹא־יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל־רֹאשֹׁו
8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה	8 כֹּל יְמֵי נִזְרֹו קָדֹשׁ הוּא לַיהוָה
9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו	9 וְכִי־יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרֹו וְגִלַּח רֹאשֹׁו בְּיֹום טָהֳרָתֹו בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ
10 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד	10 וּבַיֹּום הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אֹו שְׁנֵי בְּנֵי יֹונָה אֶל־הַכֹּהֵן אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד
11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא	11 וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל־הַנָּפֶשׁ וְקִדַּשׁ אֶת־רֹאשֹׁו בַּיֹּום הַהוּא
12 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו	12 וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת־יְמֵי נִזְרֹו וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתֹו לְאָשָׁם וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרֹו
13 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד	13 וְזֹאת תֹּורַת הַנָּזִיר בְּיֹום מְלֹאת יְמֵי נִזְרֹו יָבִיא אֹתֹו אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד
14 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים	14 וְהִקְרִיב אֶת־קָרְבָּנֹו לַיהוָה כֶּבֶשׂ בֶּן־שְׁנָתֹו תָמִים אֶחָד לְעֹלָה וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת־שְׁנָתָהּ תְּמִימָה לְחַטָּאת וְאַיִל־אֶחָד תָּמִים לִשְׁלָמִים
15 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם	15 וְסַל מַצֹּות סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצֹּות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם
16 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו	16 וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְעָשָׂה אֶת־חַטָּאתֹו וְאֶת־עֹלָתֹו
17 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו	17 וְאֶת־הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַיהוָה עַל סַל הַמַּצֹּות וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת־מִנְחָתֹו וְאֶת־נִסְכֹּו
18 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים	18 וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד אֶת־רֹאשׁ נִזְרֹו וְלָקַח אֶת־שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרֹו וְנָתַן עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר־תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים
19 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו	19 וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת־הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן־הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן־הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנָתַן עַל־כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחַר הִתְגַּלְּחֹו אֶת־נִזְרֹו
20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין	20 וְהֵנִיף אֹותָם הַכֹּהֵן ׀ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שֹׁוק הַתְּרוּמָה וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן
21 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו	21 זֹאת תֹּורַת הַנָּזִיר אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנֹו לַיהוָה עַל־נִזְרֹו מִלְּבַד אֲשֶׁר־תַּשִּׂיג יָדֹו כְּפִי נִדְרֹו אֲשֶׁר יִדֹּר כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תֹּורַת נִזְרֹו׃ פ
22 וידבר יהוה אל משה לאמר	22 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
23 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם	23 דַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמֹור לָהֶם׃ ס
24 יברכך יהוה וישמרך	24 יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ׃ ס
25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך	25 יָאֵר יְהוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ ס
26 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום	26 יִשָּׂא יְהוָה ׀ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלֹום׃ ס
27 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם	27 וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃ פ