Obadiah (עובדיה) - Abdia 5

MODERN HEBREW BIBLE	SAGRADA BIBLIA
1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו	1 Lembrai-vos, Senhor, do que nos aconteceu. Olhai, considerai nossa humilhação.
2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים	2 Nossa herança passou a mãos estranhas, e nossas casas foram entregues a desconhecidos.
3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות	3 Órfãos, fomos privados de nossos pais, e nossas mães são como viúvas.
4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו	4 Somente a preço de dinheiro nos é dado beber; a nossa lenha, devemos pagá-la.
5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו	5 Carregando o jugo ao pescoço, somo perseguidos, extenuamo-nos, não há trégua para nós!
6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם	6 Estendemos a mão ao Egito e à Assíria para obtermos o pão para comer.
7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו	7 Pecaram nossos pais, e já não existem, e sobre nós caíram os castigos de suas iniqüidades.
8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם	8 Um povo de escravos domina sobre nós. Ninguém nos arrebata de suas mãos.
9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר	9 Se comemos o pão, é com perigo de nossa vida, por causa da espada que ataca no deserto.
10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב	10 Nossa pele esbraseou-se como ao forno, sob os ardores da fome.
11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה	11 Foram violadas as mulheres de Sião e as jovens nas cidades de Judá;
12 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו	12 chefes foram executados pelas mãos {dos inimigos} que nenhum respeito tiveram pelos anciãos.
13 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו	13 Jovens tiveram que girar a mó, e adolescentes vergaram sob o peso dos fardos de lenha.
14 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם	14 Não se assentam mais às portas os anciãos, deixaram os jovens de dedilhar as cordas da lira.
15 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו	15 Fugiu-nos a alegria dos corações; nossas danças se converteram em luto.
16 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו	16 Caiu-nos da cabeça a coroa; desgraçados de nós, porque pecamos.
17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו	17 Amargurou-se-nos o coração, e nossos olhos toldaram-se {de lágrimas},
18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו	18 porque o monte Sião foi assolado, e nele andam à solta os chacais.
19 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור	19 Vós, porém, Senhor, sois eterno, e vosso trono subsistirá através dos tempos.
20 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים	20 Por que persistir em esquecer-nos? Por que abandonar-nos para sempre?
21 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם	21 Reconduzi-nos a vós, Senhor; e voltaremos. Fazei-nos reviver os dias de outrora.
22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד	22 A menos que nos tenhais abandonado, e que contra nós demasiadamente vos tenhais irritado.