| 1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז | 1 אָדָם יְלוּד אִשָּׁהקְצַר יָמִים וּֽשְׂבַֽע־רֹֽגֶז׃ |
| 2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד | 2 כְּצִיץ יָצָא וַיִּמָּלוַיִּבְרַח כַּצֵּל וְלֹא יַעֲמֽוֹד׃ |
| 3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך | 3 אַף־עַל־זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָוְאֹתִי תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּֽךְ׃ |
| 4 מי יתן טהור מטמא לא אחד | 4 מִֽי־יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵאלֹא אֶחָֽד׃ |
| 5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור | 5 אִם חֲרוּצִים ׀ יָמָיומִֽסְפַּר־חֳדָשָׁיו אִתָּךְחֻקָּו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבֹֽר׃ |
| 6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו | 6 שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּלעַד־יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמֽוֹ׃ |
| 7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל | 7 כִּי יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָהאִֽם־יִכָּרֵת וְעוֹד יַחֲלִיףוְיֹנַקְתּוֹ לֹא תֶחְדָּֽל׃ |
| 8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו | 8 אִם־יַזְקִין בָּאָרֶץ שׇׁרְשׁוֹוּבֶעָפָר יָמוּת גִּזְעֽוֹ׃ |
| 9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע | 9 מֵרֵיחַ מַיִם יַפְרִחַוְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ־נָֽטַע׃ |
| 10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו | 10 וְגֶבֶר יָמוּת וַֽיֶּחֱלָשׁוַיִּגְוַע אָדָם וְאַיּֽוֹ׃ |
| 11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש | 11 אָזְלוּ־מַיִם מִנִּי־יָםוְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵֽשׁ׃ |
| 12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם | 12 וְאִישׁ שָׁכַב וְֽלֹא־יָקוּםעַד־בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּוְלֹֽא־יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָֽם׃ |
| 13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני | 13 מִי יִתֵּן ׀ בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִיתַּסְתִּירֵנִי עַד־שׁוּב אַפֶּךָתָּשִֽׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃ |
| 14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי | 14 אִם־יָמוּת גֶּבֶר הֲיִֽחְיֶהכׇּל־יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵלעַד־בּוֹא חֲלִיפָתִֽי׃ |
| 15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף | 15 תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֱנֶךָּלְֽמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹֽף׃ |
| 16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי | 16 כִּֽי־עַתָּה צְעָדַי תִּסְפּוֹרלֹֽא־תִשְׁמֹר עַל־חַטָּאתִֽי׃ |
| 17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני | 17 חָתֻם בִּצְרוֹר פִּשְׁעִיוַתִּטְפֹּל עַל־עֲוֺנִֽי׃ |
| 18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו | 18 וְאוּלָם הַר־נוֹפֵל יִבּוֹלוְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמֽוֹ׃ |
| 19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת | 19 אֲבָנִים ׀ שָׁחֲקוּ מַיִםתִּשְׁטֹֽף־סְפִיחֶיהָ עֲפַר־אָרֶץוְתִקְוַת אֱנוֹשׁ הֶֽאֱבַֽדְתָּ׃ |
| 20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו | 20 תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח וַֽיַּהֲלֹךְמְשַׁנֶּה פָנָיו וַֽתְּשַׁלְּחֵֽהוּ׃ |
| 21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו | 21 יִכְבְּדוּ בָנָיו וְלֹא יֵדָעוְיִצְעֲרוּ וְֽלֹא־יָבִין לָֽמוֹ׃ |
| 22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל | 22 אַךְ־בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָבוְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָֽל׃ |
