1 ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל | 1 וַיַּעַשׂ־לֹו בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד וַיָּכֶן מָקֹום לַאֲרֹון הָאֱלֹהִים וַיֶּט־לֹו אֹהֶל |
2 אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו עד עולם | 2 אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת־אֲרֹון הָאֱלֹהִים כִּי אִם־הַלְוִיִּם כִּי־בָם ׀ בָּחַר יְהוָה לָשֵׂאת אֶת־אֲרֹון יְהוָה וּלְשָׁרְתֹו עַד־עֹולָם׃ ס |
3 ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו | 3 וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלֹות אֶת־אֲרֹון יְהוָה אֶל־מְקֹומֹו אֲשֶׁר־הֵכִין לֹו |
4 ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים | 4 וַיֶּאֱסֹף דָּוִיד אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְאֶת־הַלְוִיִּם |
5 לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים | 5 לִבְנֵי קְהָת אוּרִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים׃ ס |
6 לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים | 6 לִבְנֵי מְרָרִי עֲשָׂיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים׃ ס |
7 לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים | 7 לִבְנֵי גֵּרְשֹׁום יֹואֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים׃ ס |
8 לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים | 8 לִבְנֵי אֱלִיצָפָן שְׁמַעְיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתָיִם׃ ס |
9 לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים | 9 לִבְנֵי חֶבְרֹון אֱלִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו שְׁמֹונִים׃ ס |
10 לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר | 10 לִבְנֵי עֻזִּיאֵל עַמִּינָדָב הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר׃ ס |
11 ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב | 11 וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדֹוק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיֹואֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִּינָדָב |
12 ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו | 12 וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבֹות לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרֹון יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הֲכִינֹותִי לֹו |
13 כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט | 13 כִּי לְמַבָּרִאשֹׁונָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי־לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט |
14 ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל | 14 וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלֹות אֶת־אֲרֹון יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל |
15 וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם | 15 וַיִּשְׂאוּ בְנֵי־הַלְוִיִּם אֵת אֲרֹון הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר יְהוָה בִּכְתֵפָם בַּמֹּטֹות עֲלֵיהֶם׃ פ |
16 ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה | 16 וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת־אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי־שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרֹות וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים־בְּקֹול לְשִׂמְחָה׃ פ |
17 ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו | 17 וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם אֵת הֵימָן בֶּן־יֹואֵל וּמִן־אֶחָיו אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ ס וּמִן־בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם אֵיתָן בֶּן־קוּשָׁיָהוּ |
18 ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים | 18 וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמֹות וִיחִיאֵל ׀ וְעֻנִּי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל הַשֹּׁעֲרִים |
19 והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע | 19 וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ |
20 וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות | 20 וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמֹות וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל־עֲלָמֹות |
21 ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח | 21 וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרֹות עַל־הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ |
22 וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא | 22 וּכְנַנְיָהוּ שַׂר־הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא יָסֹר בַּמַּשָּׂא כִּי מֵבִין הוּא |
23 וברכיה ואלקנה שערים לארון | 23 וּבֶרֶכְיָה וְאֶלְקָנָה שֹׁעֲרִים לָאָרֹון |
24 ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון | 24 וּשְׁבַנְיָהוּ וְיֹושָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים [מַחֲצֹצְרִים כ] (מַחְצְרִים ק) בַּחֲצֹצְרֹות לִפְנֵי אֲרֹון הָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרֹון |
25 ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם בשמחה | 25 וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים הַהֹלְכִים לְהַעֲלֹות אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה מִן־בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם בְּשִׂמְחָה׃ ס |
26 ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים | 26 וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת־הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה־פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים |
27 ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד | 27 וְדָוִיד מְכֻרְבָּל ׀ בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל־הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת־הָאָרֹון וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל־דָּוִיד אֵפֹוד בָּד |
28 וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות | 28 וְכָל־יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת־אֲרֹון בְּרִית־יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקֹול שֹׁופָר וּבַחֲצֹצְרֹות וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרֹות |
29 ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה | 29 וַיְהִי אֲרֹון בְּרִית יְהוָה בָּא עַד־עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה ׀ בְּעַד הַחַלֹּון וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לֹו בְּלִבָּהּ׃ פ |