1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים | 1 וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכֹּות אֶת־הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם |
2 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו | 2 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן־הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל־רֹאשֹׁו וַיְהִי בְּבֹאֹו אֶל־דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ |
3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי | 3 וַיֹּאמֶר לֹו דָּוִד אֵי מִזֶּה תָּבֹוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלָטְתִּי |
4 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו | 4 וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד מֶה־הָיָה הַדָּבָר הַגֶּד־נָא לִי וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר־נָס הָעָם מִן־הַמִּלְחָמָה וְגַם־הַרְבֵּה נָפַל מִן־הָעָם וַיָּמֻתוּ וְגַם שָׁאוּל וִיהֹונָתָן בְּנֹו מֵתוּ |
5 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו | 5 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַנַּעַר הַמַּגִּיד לֹו אֵיךְ יָדַעְתָּ כִּי־מֵת שָׁאוּל וִיהֹונָתָן בְּנֹו |
6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו | 6 וַיֹּאמֶר הַנַּעַר ׀ הַמַּגִּיד לֹו נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל־חֲנִיתֹו וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים הִדְבִּקֻהוּ |
7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני | 7 וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵנִי וַיִּקְרָא אֵלָי וָאֹמַר הִנֵּנִי |
8 ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי | 8 וַיֹּאמֶר לִי מִי־אָתָּה [וַיֹּאמֶר כ] (וָאֹמַר ק) אֵלָיו עֲמָלֵקִי אָנֹכִי |
9 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי | 9 וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲמָד־נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי־כָל־עֹוד נַפְשִׁי בִּי |
10 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה | 10 וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּ כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלֹו וָאֶקַּח הַנֵּזֶר ׀ אֲשֶׁר עַל־רֹאשֹׁו וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל־זְרֹעֹו וָאֲבִיאֵם אֶל־אֲדֹנִי הֵנָּה |
11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו | 11 וַיַּחֲזֵק דָּוִד [בִּבְגָדֹו כ] (בִּבְגָדָיו ק) וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתֹּו |
12 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב | 12 וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד־הָעָרֶב עַל־שָׁאוּל וְעַל־יְהֹונָתָן בְּנֹו וְעַל־עַם יְהוָה וְעַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב׃ ס |
13 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי | 13 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַנַּעַר הַמַּגִּיד לֹו אֵי מִזֶּה אָתָּה וַיֹּאמֶר בֶּן־אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי |
14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה | 14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְשַׁחֵת אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָה |
15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת | 15 וַיִּקְרָא דָוִד לְאַחַד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר גַּשׁ פְּגַע־בֹּו וַיַּכֵּהוּ וַיָּמֹת |
16 ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה | 16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד [דָּמֵיךָ כ] (דָּמְךָ ק) עַל־רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָה׃ ס |
17 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו | 17 וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת־הַקִּינָה הַזֹּאת עַל־שָׁאוּל וְעַל־יְהֹונָתָן בְּנֹו |
18 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר | 18 וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי־יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל־סֵפֶר הַיָּשָׁר |
19 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים | 19 הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּמֹותֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּורִים |
20 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים | 20 אַל־תַּגִּידוּ בְגַת אַל־תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלֹון פֶּן־תִּשְׂמַחְנָה בְּנֹות פְּלִשְׁתִּים פֶּן־תַּעֲלֹזְנָה בְּנֹות הָעֲרֵלִים |
21 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן | 21 הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל־טַל וְאַל־מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבֹּורִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן |
22 מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם | 22 מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבֹּורִים קֶשֶׁת יְהֹונָתָן לֹא נָשֹׂוג אָחֹור וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם |
23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו | 23 שָׁאוּל וִיהֹונָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמֹותָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיֹות גָּבֵרוּ |
24 בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן | 24 בְּנֹות יִשְׂרָאֵל אֶל־שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם־עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן |
25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל | 25 אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתֹוךְ הַמִּלְחָמָה יְהֹונָתָן עַל־בָּמֹותֶיךָ חָלָל |
26 צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים | 26 צַר־לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהֹונָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים |
27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה | 27 אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּורִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה׃ פ |