Bereshìt (בראשית) - Genesi 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים	1 Ora Dio si ricordò di Noè, e di tutte le fiere e di tutti gli animali domestici ch'eran con lui nell'arca, e fece soffiare il vento sulla terra, e le acque diminuirono.
2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים	2 E chiuse le sorgenti dell'abisso, e le cateratte del cielo, e, rattenuta dal cielo la pioggia,
3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום	3 le acque, andando e venendo, si ritirarono dalla, terra; e cominciarono a scemare dopo cento cinquanta giorni.
4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט	4 E nel settimo mese, al ventisette del mese, l'arca si posò sopra le montagne d'Armenia.
5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים	5 E le acque continuarono a scemare fino al decimo mese; e nel decimo mese, il primo del mese, apparvero le vette dei monti.
6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה	6 Passati quaranta giorni, Noè, aperta la finestra che aveva fatta nell'arca, mandò fuori il corvo,
7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ	7 il quale andò via e non tornò finché le acque non furono asciugate sulla terra.
8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה	8 Dopo di lui mandò pure la colomba, per vedere se le acque fossero sparite sopra la superficie della terra.
9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה	9 Or la colomba, non trovando ove posare il piede, tornò a lui nell'arca, perchè le acque occupavano tutta la superficie della terra; ed egli, stesa la mano, la prese e la mise dentro l'arca.
10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה	10 Avendo poi aspettato altri sette giorni, di nuovo mandò fuori dall'arca la colomba,
11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ	11 la quale tornò a lui verso sera, portando nel becco un ramo di ulivo con verdi foglie. E Noè capi che le acque non coprivan più la terra;
12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד	12 nondimeno aspettò altri sette giorni e rimandò fuori la colomba, la quale non tornò più a lui.
13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה	13 Così l'anno secentesimo primo, nel primo mese, al primo del mese, le acque lasciarono la terra, e Noè, scoperchiato il tetto dell'arca, guardò e vide che la superficie della terra era asciutta.
14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ	14 La terra fu asciutta il secondo mese, ai ventisette del mese.
15 וידבר אלהים אל נח לאמר	15 E Dio parlò a Noè e gli disse:
16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך	16 « Esci dall'arca tu e la tua moglie, i tuoi figlioli e le mogli dei tuoi figlioli teco.
17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ	17 Fa uscire con te tutti gli animali d'ogni specie che son teco: volatili e bestie e rettili che striscian sulla terra; e scendete sulla terra, crescete e moltiplicatevi sopra di essa ».
18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו	18 Uscì adunque Noè coi suoi figlioli, la sua moglie e le mogli dei suoi figlioli.
19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה	19 E anche tutte le fiere e gli animali domestici e i rettili che strisciano sopra la terra secondo le loro famiglie uscirono dall'arca.
20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח	20 E Noè eresse un altare al Signore, e, prendendo di tutti gli animali e di tutti gli uccelli puri, li offrì in olocausto sopra l'altare.
21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי	21 E il Signore, gradito l'odore soave, disse: « Io non maledirò più la terra a causa degli uomini, perchè i sensi e i pensieri del cuore umano sono inclinati al male fin dall'adolescenza; quindi non colpirò più ogni vivente come ho fatto.
22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו	22 Finchè durerà la terra, semente e messe, freddo e caldo, estate e inverno, notte e giorno non cesseranno mai ».