1 John - Prima lettera di Giovanni 3

LXX	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Ἴδετε ποταπὴν ἀγάπην δέδωκεν ἡμῖν ὁ πατήρ, ἵνα τέκνα θεοῦ κληθῶμεν, καὶ ἐσμέν. διὰ τοῦτο ὁ κόσμος οὐ γινώσκει ἡμᾶς, ὅτι οὐκ ἔγνω αὐτόν.	1 רְאוּ מַה־גָּדְלָה אַהֲבַת הָאָב הַנְּתוּנָה לָנוּ אֲשֶׁר נִקָּרֵא וְנִהְיֶה בְּנֵי הָאֱלֹהִים עַל־כֵּן הָעוֹלָם אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ אֹתָנוּ יַעַן כִּי־אוֹתוֹ לֹא יָדָע
2 ἀγαπητοὶ νῦν τέκνα θεοῦ ἐσμεν, καὶ οὔπω ἐφανερώθη τί ἐσόμεθα. οἴδαμεν ὅτι ἐὰν φανερωθῇ, ὅμοιοι αὐτῷ ἐσόμεθα, ὅτι ὀψόμεθα αὐτόν, καθώς ἐστιν.	2 אֲהוּבַי עַתָּה בָּנִים לֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ וְעוֹד לֹא נִגְלָה מַה־נִּהְיֶה אַךְ יָדַעְנוּ כִּי בְהִגָּלוֹתוֹ נִדְמֶה־לּוֹ כִּי נִרְאֵהוּ כַּאֲשֶׁר הוּא
3 καὶ πᾶς ὁ ἔχων τὴν ἐλπίδα ταύτην ἐπ’ αὐτῷ ἁγνίζει ἑαυτόν, καθὼς ἐκεῖνος ἁγνός ἐστιν.	3 וְכָל־אֲשֶׁר לוֹ תִּקְוָה כָזֹאת יְטַהֵר אֶת־עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר טָהוֹר גַּם־הוּא
4 Πᾶς ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν καὶ τὴν ἀνομίαν ποιεῖ, καὶ ἡ ἁμαρτία ἐστὶν ἡ ἀνομία.	4 כָּל־הָעֹשֶׂה חֵטְא גַּם־פּשֵׁעַ בַּתּוֹרָה הוּא וְהַחֵטְא הוּא פָּשֹׁעַ בַּתּוֹרָה
5 καὶ οἴδατε ὅτι ἐκεῖνος ἐφανερώθη, ἵνα τὰς ἁμαρτίας ἄρῃ, καὶ ἁμαρτία ἐν αὐτῷ οὐκ ἔστιν.	5 וִידַעְתֶּם כִּי הוּא נִגְלָה לָשֵׂאת אֶת־חֲטָאֵינוּ וּבוֹ אֵין חֵטְא
6 πᾶς ὁ ἐν αὐτῷ μένων οὐχ ἁμαρτάνει· πᾶς ὁ ἁμαρτάνων οὐχ ἑώρακεν αὐτὸν οὐδὲ ἔγνωκεν αὐτόν.	6 כָּל־הָעֹמֵד בּוֹ לֹא יֶחֱטָא כָּל־הַחוֹטֵא לֹא רָאָהוּ גַּם־לֹא יְדָעוֹ
7 Παιδία, μηδεὶς πλανάτω ὑμᾶς· ὁ ποιῶν τὴν δικαιοσύνην δίκαιός ἐστιν, καθὼς ἐκεῖνος δίκαιός ἐστιν·	7 בָּנַי אַל־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ הָעֹשֶׂה צְדָקָה צַדִּיק הוּא כַּאֲשֶׁר הוּא צַדִּיק
8 ὁ ποιῶν τὴν ἁμαρτίαν ἐκ τοῦ διαβόλου ἐστίν, ὅτι ἀπ’ ἀρχῆς ὁ διάβολος ἁμαρτάνει. εἰς τοῦτο ἐφανερώθη ὁ υἱὸς τοῦ θεοῦ, ἵνα λύσῃ τὰ ἔργα τοῦ διαβόλου.	8 וְהָעֹשֶׂה חֵטְא מִן־הַשָּׂטָן הוּא כִּי הַשָּׂטָן חָטָא מֵרֹאשׁ לָזֹאת נִגְלָה בֶן־הָאֱלֹהִים לְהָפֵר אֶת־פְּעֻלּוֹת הַשָּׂטָן
9 Πᾶς ὁ γεγεννημένος ἐκ τοῦ θεοῦ ἁμαρτίαν οὐ ποιεῖ, ὅτι σπέρμα αὐτοῦ ἐν αὐτῷ μένει, καὶ οὐ δύναται ἁμαρτάνειν, ὅτι ἐκ τοῦ θεοῦ γεγέννηται.	9 כָּל־הַנּוֹלָד מֵאֱלֹהִים לֹא יֶחֱטָא כִּי זַרְעוֹ בּוֹ יָקוּם וְלֹא יוּכַל לַחֲטֹא כִּי מֵאֱלֹהִים נוֹלָד
10 ἐν τούτῳ φανερά ἐστιν τὰ τέκνα τοῦ θεοῦ καὶ τὰ τέκνα τοῦ διαβόλου· πᾶς ὁ μὴ ποιῶν δικαιοσύνην οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ θεοῦ καὶ ὁ μὴ ἀγαπῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ.	10 וְנוֹדְעוּ בָזֹאת בְּנֵי הָאֱלֹהִים וּבְנֵי הַשָּׂטָן כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יַעֲשֶׂה צְדָקָה אֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים וְכֵן כָּל־אֲשֶׁר לֹא־יֶאֱהַב אֶת־אָחִיו
11 Ὅτι αὕτη ἐστὶν ἡ ἀγγελία ἣν ἠκούσατε ἀπ’ ἀρχῆς, ἵνα ἀγαπῶμεν ἀλλήλους,	11 כִּי זֹאת הִיא הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם מֵרֹאשׁ לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ
12 οὐ καθὼς Κάϊν ἐκ τοῦ πονηροῦ ἦν καὶ ἔσφαξεν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ· καὶ χάριν τίνος ἔσφαξεν αὐτόν; ὅτι τὰ ἔργα αὐτοῦ πονηρὰ ἦν, τὰ δὲ τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ δίκαια.	12 לֹא כְקַיִן אֲשֶׁר הָיָה מִן־הָרָע וְהָרַג אֶת־אָחִיו וּמַדּוּעַ הֲרָגוֹ יַעַן כִּי־מַעֲשָׂיו הָיוּ רָעִים וּמַעֲשֵׂי אָחִיו מַעֲשֵׂי־צֶדֶק
13 Καὶ μὴ θαυμάζετε, ἀδελφοί, εἰ μισεῖ ὑμᾶς ὁ κόσμος.	13 אַל־תִּתְמְהוּ אֶחָי אִם־יִשְׂנָא אֶתְכֶם הָעוֹלָם
14 ἡμεῖς οἴδαμεν ὅτι μεταβεβήκαμεν ἐκ τοῦ θανάτου εἰς τὴν ζωήν, ὅτι ἀγαπῶμεν τοὺς ἀδελφούς· ὁ μὴ ἀγαπῶν μένει ἐν τῷ θανάτῳ.	14 אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי עָבַרְנוּ מִן־הַמָּוֶת אֶל־הַחַיִּים עַל כִּי־נֶאֱהַב אֶת־אַחֵינוּ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יֶאֱהַב אֶת־אָחִיו יִשָּׁאֵר בַּמָּוֶת
15 πᾶς ὁ μισῶν τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ ἀνθρωποκτόνος ἐστίν, καὶ οἴδατε ὅτι πᾶς ἀνθρωποκτόνος οὐκ ἔχει ζωὴν αἰώνιον ἐν αὐτῷ μένουσαν.	15 כָּל־הַשּׂנֵא אֶת אָחִיו רֹצֵחַ נֶפֶשׁ הוּא וִידַעְתֶּם כִּי כָל־רֹצֵחַ נֶפֶשׁ לֹא יִתְקַיְמוּ־בוֹ חַיֵּי עוֹלָמִים
16 ἐν τούτῳ ἐγνώκαμεν τὴν ἀγάπην, ὅτι ἐκεῖνος ὑπὲρ ἡμῶν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἔθηκεν, καὶ ἡμεῖς ὀφείλομεν ὑπὲρ τῶν ἀδελφῶν τὰς ψυχὰς θεῖναι.	16 בָּזֹאת הִכַּרְנוּ אֶת־הָאַהֲבָה כִּי הוּא נָתַן אֶת־נַפְשׁוֹ בַּעֲדֵנוּ גַּם־אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָתֵת אֶת־נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּעַד אַחֵינוּ
17 ὃς δ’ ἂν ἔχῃ τὸν βίον τοῦ κόσμου καὶ θεωρῇ τὸν ἀδελφὸν αὐτοῦ χρείαν ἔχοντα καὶ κλείσῃ τὰ σπλάγχνα αὐτοῦ ἀπ’ αὐτοῦ, πῶς ἡ ἀγάπη τοῦ θεοῦ μένει ἐν αὐτῷ;	17 וְאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ נִכְסֵי הָעוֹלָם וְהוּא רֹאֶה אֶת־אָחִיו חֲסַר־לֶחֶם וְקָפַץ אֶת־רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ אֵיךְ תַּעֲמָד־בּוֹ אַהֲבַת אֱלֹהִים
18 Τεκνία, μὴ ἀγαπῶμεν λόγῳ μηδὲ τῇ γλώσσῃ, ἀλλ’ ἐν ἔργῳ καὶ ἀληθείᾳ,	18 בָּנַי אַל־נָא נֶאֱהַב בְּמִלִּין וּבַלָּשׁוֹן כִּי אִם־בְּפֹעַל וּבֶאֱמֶת
19 καὶ ἐν τούτῳ γνωσόμεθα ὅτι ἐκ τῆς ἀληθείας ἐσμέν. Καὶ ἔμπροσθεν αὐτοῦ πείσομεν τὴν καρδίαν ἡμῶν,	19 וּבָזֹאת נֵדְעָה כִּי מִן־הָאֱמֶת אֲנַחְנוּ וּלְפָנָיו נַשְׁקִיט אֶת־לִבּוֹתֵינוּ
20 ὅτι ἐὰν καταγινώσκῃ ἡμῶν ἡ καρδία, ὅτι μείζων ἐστὶν ὁ θεὸς τῆς καρδίας ἡμῶν καὶ γινώσκει πάντα.	20 כִּי אִם־לְבָבֵנוּ יַרְשִׁיעַ אֹתָנוּ הָאֱלֹהִים נִשְׂגָּב הוּא מִלְּבָבֵנוּ וְיֹדֵעַ אֶת־כֹּל
21 Ἀγαπητοί, ἐὰν ἡ καρδία ἡμῶν μὴ καταγινώσκῃ, παρρησίαν ἔχομεν πρὸς τὸν θεὸν	21 אֲהוּבַי אִם־לְבָבֵנוּ לֹא־יַרְשִׁיעֵנוּ בִּטָּחוֹן לָנוּ בֵּאלֹהִים
22 καὶ ὃ ἐὰν αἰτῶμεν, λαμβάνομεν ἀπ’ αὐτοῦ, ὅτι τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ τηροῦμεν καὶ τὰ ἀρεστὰ ἐνώπιον αὐτοῦ ποιοῦμεν.	22 וְכָל־אֲשֶׁר נִשְׁאַל מֵאִתּוֹ נְקַבֵּל כִּי־נִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺתָיו וְנַעֲשֶׂה אֶת־הָרָצוּי לְפָנָיו
23 Καὶ αὕτη ἐστὶν ἡ ἐντολὴ αὐτοῦ, ἵνα πιστεύσωμεν τῷ ὀνόματι τοῦ υἱοῦ αὐτοῦ Ἰησοῦ Χριστοῦ καὶ ἀγαπῶμεν ἀλλήλους, καθὼς ἔδωκεν ἐντολὴν ἡμῖν.	23 וְזֹאת הִיא מִצְוָתוֹ לְהַאֲמִין בְּשֶׁם־בְּנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּלְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ
24 καὶ ὁ τηρῶν τὰς ἐντολὰς αὐτοῦ ἐν αὐτῷ μένει καὶ αὐτὸς ἐν αὐτῷ· καὶ ἐν τούτῳ γινώσκομεν ὅτι μένει ἐν ἡμῖν, ἐκ τοῦ πνεύματος οὗ ἡμῖν ἔδωκεν.	24 וְהַשֹּׁמֵר אֶת־מִצְוֺתָיו יָקוּם בּוֹ וְהוּא בוֹ וּבָזֹאת נֵדַע כִּי־הוּא שֹׁכֵן בָּנוּ בָּרוּחַ אֲשֶׁר־נָתַן לָנוּ