Matthew 18

KING JAMES BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 At the same time came the disciples unto Jesus, saying, Who is the greatest in the kingdom of heaven?	1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים
2 And Jesus called a little child unto him, and set him in the midst of them,	2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם
3 And said, Verily I say unto you, Except ye be converted, and become as little children, ye shall not enter into the kingdom of heaven.	3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים
4 Whosoever therefore shall humble himself as this little child, the same is greatest in the kingdom of heaven.	4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים
5 And whoso shall receive one such little child in my name receiveth me.	5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל
6 But whoso shall offend one of these little ones which believe in me, it were better for him that a millstone were hanged about his neck, and that he were drowned in the depth of the sea.	6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים
7 Woe unto the world because of offences! for it must needs be that offences come; but woe to that man by whom the offence cometh!	7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול
8 Wherefore if thy hand or thy foot offend thee, cut them off, and cast them from thee: it is better for thee to enter into life halt or maimed, rather than having two hands or two feet to be cast into everlasting fire.	8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם
9 And if thine eye offend thee, pluck it out, and cast it from thee: it is better for thee to enter into life with one eye, rather than having two eyes to be cast into hell fire.	9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם
10 Take heed that ye despise not one of these little ones; for I say unto you, That in heaven their angels do always behold the face of my Father which is in heaven.	10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים
11 For the Son of man is come to save that which was lost.	11 כי בא בן האדם להושיע את האבד
12 How think ye? if a man have an hundred sheep, and one of them be gone astray, doth he not leave the ninety and nine, and goeth into the mountains, and seeketh that which is gone astray?	12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה
13 And if so be that he find it, verily I say unto you, he rejoiceth more of that sheep, than of the ninety and nine which went not astray.	13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו
14 Even so it is not the will of your Father which is in heaven, that one of these little ones should perish.	14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה
15 Moreover if thy brother shall trespass against thee, go and tell him his fault between thee and him alone: if he shall hear thee, thou hast gained thy brother.	15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך
16 But if he will not hear thee, then take with thee one or two more, that in the mouth of two or three witnesses every word may be established.	16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר
17 And if he shall neglect to hear them, tell it unto the church: but if he neglect to hear the church, let him be unto thee as an heathen man and a publican.	17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס
18 Verily I say unto you, Whatsoever ye shall bind on earth shall be bound in heaven: and whatsoever ye shall loose on earth shall be loosed in heaven.	18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים
19 Again I say unto you, That if two of you shall agree on earth as touching any thing that they shall ask, it shall be done for them of my Father which is in heaven.	19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים
20 For where two or three are gathered together in my name, there am I in the midst of them.	20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם
21 Then came Peter to him, and said, Lord, how oft shall my brother sin against me, and I forgive him? till seven times?	21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים
22 Jesus saith unto him, I say not unto thee, Until seven times: but, Until seventy times seven.	22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע
23 Therefore is the kingdom of heaven likened unto a certain king, which would take account of his servants.	23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו
24 And when he had begun to reckon, one was brought unto him, which owed him ten thousand talents.	24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף
25 But forasmuch as he had not to pay, his lord commanded him to be sold, and his wife, and children, and all that he had, and payment to be made.	25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם
26 The servant therefore fell down, and worshipped him, saying, Lord, have patience with me, and I will pay thee all.	26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך
27 Then the lord of that servant was moved with compassion, and loosed him, and forgave him the debt.	27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב
28 But the same servant went out, and found one of his fellowservants, which owed him an hundred pence: and he laid hands on him, and took him by the throat, saying, Pay me that thou owest.	28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי
29 And his fellowservant fell down at his feet, and besought him, saying, Have patience with me, and I will pay thee all.	29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל
30 And he would not: but went and cast him into prison, till he should pay the debt.	30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו
31 So when his fellowservants saw what was done, they were very sorry, and came and told unto their lord all that was done.	31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה
32 Then his lord, after that he had called him, said unto him, O thou wicked servant, I forgave thee all that debt, because thou desiredst me:	32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני
33 Shouldest not thou also have had compassion on thy fellowservant, even as I had pity on thee?	33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך
34 And his lord was wroth, and delivered him to the tormentors, till he should pay all that was due unto him.	34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו
35 So likewise shall my heavenly Father do also unto you, if ye from your hearts forgive not every one his brother their trespasses.	35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם