Esther 4

KING JAMES BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 The copy of the letters was this: The great king Artexerxes writeth these things to the princes and governours that are under him from India unto Ethiopia in an hundred and seven and twenty provinces.	1 ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה
2 After that I became lord over many nations and had dominion over the whole world, not lifted up with presumption of my authority, but carrying myself always with equity and mildness, I purposed to settle my subjects continually in a quiet life, and making my kingdom peaceable, and open for passage to the utmost coasts, to renew peace, which is desired of all men.	2 ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק
3 Now when I asked my counsellors how this might be brought to pass, Aman, that excelled in wisdom among us, and was approved for his constant good will and steadfast fidelity, and had the honour of the second place in the kingdom,	3 ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים
4 Declared unto us, that in all nations throughout the world there was scattered a certain malicious people, that had laws contrary to ail nations, and continually despised the commandments of kings, so as the uniting of our kingdoms, honourably intended by us cannot go forward.	4 ותבואינה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל
5 Seeing then we understand that this people alone is continually in opposition unto all men, differing in the strange manner of their laws, and evil affected to our state, working all the mischief they can that our kingdom may not be firmly established:	5 ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה
6 Therefore have we commanded, that all they that are signified in writing unto you by Aman, who is ordained over the affairs, and is next unto us, shall all, with their wives and children, be utterly destroyed by the sword of their enemies, without all mercy and pity, the fourteenth day of the twelfth month Adar of this present year:	6 ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך
7 That they, who of old and now also are malicious, may in one day with violence go into the grave, and so ever hereafter cause our affairs to be well settled, and without trouble.	7 ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים לאבדם
8 Then Mardocheus thought upon all the works of the Lord, and made his prayer unto him,	8 ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה
9 Saying, O Lord, Lord, the King Almighty: for the whole world is in thy power, and if thou hast appointed to save Israel, there is no man that can gainsay thee:	9 ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי
10 For thou hast made heaven and earth, and all the wondrous things under the heaven.	10 ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי
11 Thou art Lord of all things, and and there is no man that can resist thee, which art the Lord.	11 כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום
12 Thou knowest all things, and thou knowest, Lord, that it was neither in contempt nor pride, nor for any desire of glory, that I did not bow down to proud Aman.	12 ויגידו למרדכי את דברי אסתר
13 For I could have been content with good will for the salvation of Israel to kiss the soles of his feet.	13 ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים
14 But I did this, that I might not prefer the glory of man above the glory of God: neither will I worship any but thee, O God, neither will I do it in pride.	14 כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות
15 And now, O Lord God and King, spare thy people: for their eyes are upon us to bring us to nought; yea, they desire to destroy the inheritance, that hath been thine from the beginning.	15 ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי
16 Despise not the portion, which thou hast delivered out of Egypt for thine own self.	16 לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי
17 Hear my prayer, and be merciful unto thine inheritance: turn our sorrow into joy, that we may live, O Lord, and praise thy name: and destroy not the mouths of them that praise thee, O Lord.	17 ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר