Actes des Apôtres 22

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 "Frères et pères, écoutez ce que j'ai maintenant à vous dire pour ma défense."	1 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם
2 Quand ils entendirent qu'il s'adressait à eux en langue hébraïque, leur silence se fit plus profond. Ilpoursuivit:	2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר
3 "Je suis Juif. Né à Tarse en Cilicie, j'ai cependant été élevé ici dans cette ville, et c'est aux pieds deGamaliel que j'ai été formé à l'exacte observance de la Loi de nos pères, et j'étais rempli du zèle de Dieu, commevous l'êtes tous aujourd'hui.	3 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום
4 J'ai persécuté à mort cette Voie, chargeant de chaînes et jetant en prison hommes et femmes,	4 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים
5 comme le grand prêtre m'en est témoin, ainsi que tout le collège des anciens. J'avais même reçud'eux des lettres pour les frères de Damas, et je m'y rendais en vue d'amener ceux de là-bas enchaînés àJérusalem pour y être châtiés.	5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו
6 "Je faisais route et j'approchais de Damas, quand tout à coup, vers midi, une grande lumière venuedu ciel m'enveloppa de son éclat.	6 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים
7 Je tombai sur le sol et j'entendis une voix qui me disait: Saoul, Saoul, pourquoi me persécutes-tu?	7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני
8 Je répondis: Qui es-tu, Seigneur? Il me dit alors: Je suis Jésus le Nazôréen, que tu persécutes.	8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו
9 Ceux qui étaient avec moi virent bien la lumière, mais ils n'entendirent pas la voix de celui qui meparlait.	9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו
10 Je repris: Que dois-je faire, Seigneur? Le Seigneur me dit: Relève-toi. Va à Damas. Là on te diratout ce qu'il t'est prescrit de faire.	10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות
11 Mais comme je n'y voyais plus à cause de l'éclat de cette lumière, c'est conduit par la main de mescompagnons que j'arrivai à Damas.	11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק
12 "Il y avait là un certain Ananie, homme dévot selon la Loi et jouissant du bon témoignage de tousles Juifs de la ville;	12 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם
13 il vint me trouver et, une fois près de moi, me dit: Saoul, mon frère, recouvre la vue. Et moi, aumême instant, je pus le voir.	13 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו
14 Il dit alors: Le Dieu de nos pères t'a prédestiné à connaître sa volonté, à voir le Juste et à entendre lavoix sortie de sa bouche;	14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו
15 car pour lui tu dois être témoin devant tous les hommes de ce que tu as vu et entendu.	15 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת
16 Pourquoi tarder encore? Allons! Reçois le baptême et purifie-toi de tes péchés en invoquant sonnom.	16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו
17 "De retour à Jérusalem, il m'est arrivé, un jour que je priais dans le Temple, de tomber en extase.	17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה
18 Je vis le Seigneur, qui me dit: Hâte-toi, sors vite de Jérusalem, car ils n'accueilleront pas tontémoignage à mon sujet. --	18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי
19 Seigneur, répondis-je, ils savent pourtant bien que, de synagogue en synagogue, je faisais jeter enprison et battre de verges ceux qui croient en toi;	19 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך
20 et quand on répandait le sang d'Etienne, ton témoin, j'étais là, moi aussi, d'accord avec ceux qui letuaient, et je gardais leurs vêtements'	20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו
21 Il me dit alors: Va; c'est au loin, vers les païens, que moi, je veux t'envoyer."	21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך
22 Jusque-là on l'écoutait. Mais à ces mots, on se mit à crier: "Otez de la terre un pareil individu! Iln'est pas digne de vivre."	22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה
23 On vociférait, on jetait ses vêtements, on lançait de la poussière en l'air.	23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה
24 Le tribun le fit alors introduire dans la forteresse et ordonna de lui donner la question par le fouet,afin de savoir pour quel motif on criait ainsi contre lui.	24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו
25 Quand on l'eut attaché avec les courroies, Paul dit au centurion de service: "Un citoyen romain, etqui n'a même pas été jugé, vous est-il permis de lui appliquer le fouet?"	25 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט
26 A ces mots, le centurion alla trouver le tribun pour le prévenir: "Que vas-tu faire? Cet homme estcitoyen romain."	26 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא
27 Le tribun vint donc demander à Paul: "Dis-moi, tu es citoyen romain?" - "Oui", répondit-il.	27 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן
28 Le tribun reprit: "Moi, il m'a fallu une forte somme pour acheter ce droit de cité" - "Et moi, dit Paul,je l'ai de naissance."	28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה
29 Aussitôt donc, ceux qui allaient le mettre à la question s'écartèrent de lui et le tribun lui-même eutpeur, sachant que c'était un citoyen romain qu'il avait chargé de chaînes.	29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו
30 Le lendemain, voulant savoir de quoi les Juifs l'accusaient au juste, il le fit détacher et ordonna auxgrands prêtres ainsi qu'à tout le Sanhédrin de se réunir; puis il amena Paul et le fit comparaître devant eux.	30 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם