Psalms 39

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Unto the end, for Idithun himself, a canticle of David.	1 למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי
2 I said: I will take heed to my ways : that I sin not with my tongue. I have set guard to my mouth, when the sinner stood against me.	2 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר
3 I was dumb, and was humbled, and kept silence from good things : and my sorrow was renewed.	3 חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני
4 My heart grew hot within me : and in my meditation a fire shall flame out.	4 הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני
5 I spoke with my tongue : O Lord, make me know my end. And what is the number of my days : that I may know what is wanting to me.	5 הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה
6 Behold thou hast made my days measurable : and my substance is as nothing before thee. And indeed all things are vanity : every man living.	6 אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם
7 Surely man passeth as an image : yea, and he is disquieted in vain. He storeth up : and he knoweth not for whom he shall gather these things.	7 ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא
8 And now what is my hope? is it not the Lord? and my substance is with thee.	8 מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני
9 Deliver thou me from all my iniquities : thou hast made me a reproach to the fool.	9 נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית
10 I was dumb, and I opened not my mouth, because thou hast done it.	10 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי
11 Remove thy scourges from me. The strength of thy hand hath made me faint in rebukes:	11 בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה
12 thou hast corrected man for iniquity. And thou hast made his soul to waste away like a spider : surely in vain is any man disquieted.	12 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי
13 Hear my prayer, O Lord, and my supplication : give ear to my tears. Be not silent : for I am a stranger with thee, and a sojourner as all my fathers were.	13 השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני
14 O forgive me, that I may be refreshed, before I go hence, and be no more.