Lucas 17

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Después dijo a sus discípulos: «Es inevitable que haya escándalos, pero ¡ay de aquel que los ocasiona!	1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו
2 Más le valdría que le ataran al cuello una piedra de moler y lo precipitaran al mar, antes que escandalizar a uno de estos pequeños.	2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה
3 Por lo tanto, ¡tengan cuidado! Si tu hermano peca, repréndelo, y si se arrepiente, perdónalo.	3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו
4 Y si peca siete veces al día contra ti, y otras tantas vuelve a ti, diciendo: «Me arrepiento», perdónalo».	4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו
5 Los Apóstoles dijeron al Señor: «Auméntanos la fe».	5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה
6 El respondió: «Si ustedes tuvieran fe del tamaño de un grano de mostaza, y dijeran a esa morera que está ahí: "Arráncate de raíz y plántate en el mar", ella les obedecería.	6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם
7 Supongamos que uno de ustedes tiene un servidor para arar o cuidar el ganado. Cuando este regresa del campo, ¿acaso le dirá: "Ven pronto y siéntate a la mesa"?	7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב
8 ¿No le dirá más bien: "Prepárame la cena y recógete la túnica para servirme hasta que yo haya comido y bebido, y tú comerás y beberás después"?	8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה
9 ¿Deberá mostrarse agradecido con el servidor porque hizo lo que se le mandó?	9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן
10 Así también ustedes, cuando hayan hecho todo lo que se les mande, digan: "Somos simples servidores, no hemos hecho más que cumplir con nuestro deber"».	10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו
11 Mientras se dirigía a Jerusalén, Jesús pesaba a través de Samaría y Galilea.	11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל
12 Al entrar en un poblado, le salieron al encuentro diez leprosos, que se detuvieron a distancia	12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק
13 y empezaron a gritarle: «¡Jesús, Maestro, ten compasión de nosotros!».	13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו
14 Al verlos, Jesús les dijo: «Vayan a presentarse a los sacerdotes». Y en el camino quedaron purificados.	14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו
15 Uno de ellos, al comprobar que estaba curado, volvió atrás alabando a Dios en voz alta	15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול
16 y se arrojó a los pies de Jesús con el rostro en tierra, dándole gracias. Era un samaritano.	16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני
17 Jesús le dijo entonces: «¿Cómo, no quedaron purificados los diez? Los otros nueve, ¿dónde están?	17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם
18 ¿Ninguno volvió a dar gracias a Dios, sino este extranjero?».	18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה
19 Y agregó: «Levántate y vete, tu fe te ha salvado».	19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך
20 Los fariseos le preguntaron cuándo llegará el Reino de Dios. El les respondió: «El Reino de Dios no viene ostensiblemente,	20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים
21 y no se podrá decir: «Está aquí» o «Está allí». Porque el Reino de Dios está entre ustedes».	21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא
22 Jesús dijo después a sus discípulos: «Vendrá el tiempo en que ustedes desearán ver uno solo de los días del Hijo del hombre y no lo verán.	22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו
23 Les dirán: «Está aquí» o «Está allí», pero no corran a buscarlo.	23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם
24 Como el relámpago brilla de un extremo al otro del cielo, así será el Hijo del hombre cuando llegue su Día.	24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו
25 Pero antes tendrá que sufrir mucho y será rechazado por esta generación.	25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה
26 En los días del Hijo del hombre sucederá como en tiempo de Noé.	26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם
27 La gente comía, bebía y se casaba, hasta el día en que Noé entró en el arca y llegó el diluvio, que los hizo morir a todos.	27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם
28 Sucederá como en tiempos de Lot: se comía y se bebía, se compraba y se vendía, se plantaba y se construía.	28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה
29 Pero el día en que Lot salió de Sodoma, cayó del cielo una lluvia de fuego y de azufre que los hizo morir a todos.	29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם
30 Lo mismo sucederá el Día en que se manifieste el Hijo del hombre.	30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם
31 En ese Día, el que esté en la azotea y tenga sus cosas en la casa, no baje a buscarlas. Igualmente, el que esté en el campo, no vuelva atrás.	31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה
32 Acuérdense de la mujer de Lot.	32 זכרו את אשת לוט
33 El que trate de salvar su vida, la perderá; y el que la pierda, la conservará.	33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה
34 Les aseguro que en ese noche, de dos hombres que estén comiendo juntos, uno será llevado y el otro dejado;	34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב
35 de dos mujeres que estén moliendo juntas, una será llevada y la otra dejada».	35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב
36 [De dos que estén en un campo, uno será llevado y el otro dejado.]	36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב
37 Entonces le preguntaron: «¿Dónde sucederá esto, Señor?». Jesús les respondió: «Donde esté el cadáver, se juntarán los buitres».	37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים