| 1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים | 1 Naquela mesma ocasião aproximaram-se de Jesus os discípulos, dizendo: "Quem é o maior no reino dos céus? |
| 2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם | 2 Jesus, chamando um menino, pô-lo no meio deles, |
| 3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים | 3 e disse: "Na verdade vos digo que, se vos não converterdes e vos não tornardes como meninos, não entrareis" no reino dos céus. |
| 4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים | 4 Aquele, pois, que se fizer pequeno, como este menino, esse será o maior no reino dos céus. |
| 5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל | 5 E o que receber em meu nome um menino como este, é a mim que recebe. |
| 6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים | 6 Porém, o que escandalizar um destes pequeninos, que crêem em mim, melhor lhe fora que se lhe pendurasse ao pescoço a mó de um moinho, e que o lançassem ao fundo do mar. |
| 7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול | 7 Ai do mundo por causa dos escândalos! Eles são inevitáveis, mas ai daquele homem por quem vem o escândalo! |
| 8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם | 8 Por isso, se a tua mão ou o teu pé te escandaliza, corta-o e lança-o fora de ti; melhor te é entrar na vida com um pé ou mão a menos, do que, tendo duas mãos e dois pés, ser lançado no fogo eterno. |
| 9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם | 9 E, se o teu olho te escandaliza, arranca-o e lança-o fora de ti; melhor te é entrar na vida com um só olho, do que, tendo dois, ser lançado no fogo da geena. |
| 10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים | 10 Vede, não desprezeis um só destes pequeninos, pois vos declaro que os seus anjos nos céus vêem incessantemente a face de meu Pai, que está nos céus. |
| 11 כי בא בן האדם להושיע את האבד | 11 Porque o filho do homem veio salvar o que tinha perecido. |
| 12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה | 12 Que vos parece? Se alguém tiver cem ovelhas, e uma delas se desgarrar, porventura não deixa as outras noventa e nove no monte, e vai em busca daquela que se desgarrou? |
| 13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו | 13 E, se acontecer encontrá-la, digo-vos em verdade que se alegra mais por esta, do que pelas noventa e nove que não se desgarraram. |
| 14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה | 14 Assim, não é a vontade de vosso Pai que está nos céus, que pereça um só destes pequeninos. |
| 15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך | 15 Se teu irmão pecar contra ti, vai, corrige-o entre ti e ele só. Se te ouvir, ganhaste o teu irmão. |
| 16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר | 16 Se, porém, te não ouvir, toma ainda contigo uma ou duas pessoas, para que pela palavra de duas ou três testemunhas se decida toda a questão. |
| 17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס | 17 Se os não ouvir, dize-o à Igreja. Se não ouvir a Igreja, considera-o como um gentio e um publicano. |
| 18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים | 18 Em verdade vos digo: Tudo o que ligardes sobre a terra, será ligado no céu; e tudo o que desatardes sobre a terra, será desatado no céu. |
| 19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים | 19 Ainda vos digo que, se dois de vós se unirem entre si sobre a terra a pedir qualquer coisa, esta Ihes será concedida por meu Pai, que está nos céus. |
| 20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם | 20 Porque onde se acham dois ou três congregados em meu nome, aí estou eu no nome deles." |
| 21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים | 21 Então, aproximando-se dele Pedro, disse: "Senhor, até quantas vezes poderá pecar meu irmão contra mim, que eu lhe perdoe? Até sete vezes?" |
| 22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע | 22 Jesus respondeu-lhe: "Não te digo que até sete vezes, mas até setenta vezes sete. |
| 23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו | 23 Por isso o reino dos céus é comparado a um rei que quis fazer as contas com os seus servos. |
| 24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף | 24 Tendo começado a fazer as contas, foi-lhe apresentado um que lhe devia dez mil talentos. |
| 25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם | 25 Como não tivesse com que pagar, mandou o seu senhor que fosse vendido ele, sua mulher, seus filhos e tudo o que tinha, e se saldasse a dívida. |
| 26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך | 26 Porém o servo, lançando-se-lhe aos pés, lhe suplicou. Tem paciência comigo, eu te pagarei tudo. |
| 27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב | 27 E o senhor, compadecido daquele servo, deixou-o ir livre, e perdoou-lhe a dívida. |
| 28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי | 28 Mas este servo, tendo saído, encontrou um dos seus companheiros, que lhe devia cem dinheiros, e, lançando-lhe a mão, o sufocava dizendo: Paga o que me deves. |
| 29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל | 29 O companheiro, lançando-se-lhe aos pés, lhe suplicou: Tem paciência comigo, eu te pagarei. |
| 30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו | 30 Porém ele recusou e foi mandá-lo meter na prisão, até pagar a dívida. |
| 31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה | 31 Os outros servos seus companheiros, vendo isto, ficaram muito contristados, e foram referir ao seu senhor tudo o que tinha acontecido. |
| 32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני | 32 Então o senhor chamou-o, e disse-lhe: Servo mau, eu perdoei-te a dívida toda, porque me suplicaste. |
| 33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך | 33 Não devias tu logo compadecer-te também do teu companheiro, como eu me compadeci de ti? |
| 34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו | 34 E o seu senhor, irado, entregou-o aos algozes, até que pagasse toda a dívida. |
| 35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם | 35 Assim também vos fará meu Pai celestial, se cada um não perdoar do íntimo do seu coração a seu irmão." |
