| 1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו | 1 ¡Sería vana tu esperanza porque su vista sola aterra! |
| 2 התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו | 2 No hay audaz que lo despierte, ¿y quién podrá resistir ante él? |
| 3 הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות | 3 ¿Quién le hizo frente y quedó salvo? ¡Ninguno bajo la capa de los cielos! |
| 4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם | 4 Mencionaré también sus miembros, hablaré de su fuerza incomparable. |
| 5 התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך | 5 ¿Quién rasgó la delantera de su túnica y penetró en su coraza doble? |
| 6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים | 6 ¿Quién abrió las hojas de sus fauces? ¡Reina el terror entre sus dientes! |
| 7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו | 7 Su dorso son hileras de escudos, que cierra un sello de piedra. |
| 8 שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף | 8 Están apretados uno a otro, y ni un soplo puede pasar entre ellos. |
| 9 הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל | 9 Están pegados entre sí y quedan unidos sin fisura. |
| 10 לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב | 10 Echa luz su estornudo, sus ojos son como los párpados de la aurora. |
| 11 מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא | 11 Salen antorchas de sus fauces, chispas de fuego saltan. |
| 12 לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו | 12 De sus narices sale humo, como de un caldero que hierve junto al fuego. |
| 13 מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא | 13 Su soplo enciende carbones, una llama sale de su boca. |
| 14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה | 14 En su cuello se asienta la fuerza, y ante él cunde el espanto. |
| 15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר | 15 Son compactas las papadas de su carne: están pegadas a ella, inseparables. |
| 16 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם | 16 Su corazón es duro como roca, resistente como piedra de molino. |
| 17 איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו | 17 Cuando se yergue, se amedrentan las olas, y las ondas del mar se retiran. |
| 18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר | 18 Le alcanza la espada sin clavarse, lo mismo la lanza, jabalina o dardo. |
| 19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו | 19 Para él e hierro es sólo paja, el bronce, madera carcomida. |
| 20 מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן | 20 No le ahuyentan los disparos del arco, cual polvillo le llegan las piedras de la honda. |
| 21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא | 21 Una paja le parece la maza, se ríe del venablo que silba. |
| 22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה | 22 Debajo de él tejas puntiagudas: un trillo que va pasando por el lodo. |
| 23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט | 23 Hace del abismo una olla borbotante, cambia el mar en pebetero. |
| 24 לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית | 24 Deja tras sí una estela luminosa, el abismo diríase una melena blanca. |
| 25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו | 25 No hay en la tierra semejante a él, que ha sido hecho intrépido. |
| 26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה | 26 Mira a la cara a los más altos, es rey de todos los hijos del orgullo. |
| 27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה | |
| 28 לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע | |
| 29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון | |
| 30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט | |
| 31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה | |
| 32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה | |
| 33 אין על עפר משלו העשו לבלי חת | |
| 34 את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ | |
