| 1 ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה | 1 Joram, figlio di Akhab, divenne re di Israele, a Samaria, l’anno decimottavo di Joshafat, re di Giuda, e regnò dodici anni. |
| 2 ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו | 2 Egli commise il male agli occhi di Jahvè, ma non come suo padre e sua madre. Allontanò la stele di Baal che suo padre aveva costruito. |
| 3 רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק לא סר ממנה | 3 Tuttavia restò attaccato al peccato che Geroboamo figlio di Nabat aveva fatto compiere a Israele né se ne staccò. |
| 4 ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר | 4 Ora Mesha, re di Moab, era pastore e pagava al re di Israele un tributo di centomila agnelli e lana di centomila montoni. |
| 5 ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל | 5 Morto Akhab, il re di Moab si ribellò al re di Israele. |
| 6 ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את כל ישראל | 6 Allora il re Joram uscì in quel giorno da Samaria e passò in rassegna tutto Israele. |
| 7 וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך | 7 Si mise in viaggio e mandò a dire a Joshafat, re di Giuda: «Il re di Moab mi si è ribellato; vuoi venire con me a combattere contro Moab?» Quegli rispose: «Salirò; io sono come te, il mio popolo è come il tuo, i miei cavalli come i tuoi». |
| 8 ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום | 8 Poi chiese: «Per quale via saliremo?» L’altro disse: «Per la via del deserto di Edom». |
| 9 וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם | 9 Così il re di Israele, il re di Giuda e il re di Edom si misero in viaggio. Compirono un giro di sette giorni di cammino e non ebbero acqua per l’accampamento né per le bestie che li seguivano. |
| 10 ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב | 10 Il re di Israele esclamò: «Ahimè! Jahvè ha convocato noi tre re per: metterci in mano a Moab». |
| 11 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו | 11 Joshafat domandò: «Non c’è qui un profeta di Jahvè, per mezzo: del quale possiamo consultare Jahvè?». Uno dei servitori del re di Israele rispose: «C’è qui Eliseo, figlio di Shafat, che versava l’acqua sulle mani di Elia». |
| 12 ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום | 12 Joshafat disse: «La parola di Jahvè è con lui». Il re di Israele, Joshafat e il re di Edom scesero da lui. |
| 13 ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב | 13 Eliseo disse al re di Israele: «Che c’è tra me e te? Va’ pure dai profeti di tuo padre e dai profeti di tua madre!» Ma il re di Israele gli disse: «No, assolutamente; perché Jahvè ha convocato noi tre re per metterci in mano a Moab». |
| 14 ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך | 14 Eliseo rispose: «Per la vita di Jahvè degli eserciti, davanti al quale sto: se non fosse per riguardo a Joshafat re di Giuda, non ti darei neppure ascolto né ti degnerei di uno sguardo! |
| 15 ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה | 15 Ora conducetemi un suonatore di cetra». Appena il suonatore cominciò a pizzicare le corde, la mano di Jahvè fu su Eliseo, |
| 16 ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים | 16 che disse: «Così dice Jahvè: “Fate in questa valle fossi, fossi”. |
| 17 כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם | 17 Infatti così dice Jahvè: “Non sentirete né vento né pioggia e tuttavia questa valle verrà riempita di acque e ne berrete voi, i vostri accampamenti e le vostre bestie”. |
| 18 ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם | 18 Questo è ancor poco agli occhi di Jahvè: difatti egli metterà Moab nelle vostre mani. |
| 19 והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים | 19 Voi distruggerete ogni città fortificata, abbatterete ogni albero da frutto, turerete tutte le sorgenti di acqua e guasterete con i sassi ogni campo fecondo». |
| 20 ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים | 20 Ed ecco, al mattino, quando sale l’oblazione, le acque arrivarono dalla parte di Edom e la terra ne fu piena. |
| 21 וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול | 21 Tutti i Moabiti vennero a sapere che quei re erano saliti per muovere loro guerra, arruolarono tutti gli uomini dall’età di portare la cintura in su e si posero alla frontiera. |
| 22 וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם | 22 Levatisi di buon mattino, quando il sole spuntava sulle acque, i Moabiti si videro di fronte le acque rosse come il sangue. |
| 23 ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב | 23 Pensarono: «Questo è sangue! Quei re sono venuti certamente alle prese tra di loro e si sono trucidati a vicenda. Orsù, dunque, Moab, alla preda!» |
| 24 ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו בה והכות את מואב | 24 Andarono all’accampamento di Israele, ma gli Israeliti si alzarono e batterono Moab. I Moabiti fuggirono innanzi a loro ed essi incalzavano e uccidevano i Moabiti |
| 25 והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה | 25 e distrussero le città, riempirono di sassi ogni campo fertile, gettando ciascuno il proprio sasso, turarono ogni sorgente di acqua e abbatterono ogni albero da frutto. Rimase in piedi soltanto Kir-Khareshet e i frombolieri la circondarono e l’attaccarono. |
| 26 וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו | 26 Il re di Moab si accorse che la battaglia era superiore alle sue forze; prese dunque con sé settecento uomini che maneggiavano la spada, per aprirsi un varco dalla parte del re di Edom; ma non riuscì. |
| 27 ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ | 27 Allora preso il figlio primogenito, che doveva regnare al suo posto, lo immolò in olocausto sulla muraglia. Una grande ira assalì gli Israeliti; questi levarono le tende e ritornarono in patria. |
