| 1 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין | 1 Tendo Davide baixado um pouco do alto do monte, saiu-lhe ao encontro Siba, criado de Mifiboset, com dois jumentos carregados de duzentos pães, de cem penduras de uvas passas, de cem camadas de figos e de um odre de vinho. |
| 2 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר | 2 O rei disse a Siba: Para que é isto? Siba respondeu: Os jumentos são para montarem neles os domésticos do rei; os pães e os figos, para que os comam os teus criados; o vinho, para beber dele quem se achar fraco no deserto. |
| 3 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי | 3 O rei disse: Onde está o filho do teu senhor? Siba respondeu ao rei: Ficou em Jerusalém, dizendo: Hoje a casa de Israel me restituirá o reino de meu pai. |
| 4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך | 4 O rei disse a Siba: Tudo o que foi de Mifiboset é teu. Siba respondeu: O que eu desejo, ó rei meu senhor, é achar graça diante de ti. |
| 5 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל | 5 Quando o rei Davide chegou a Baurim, saía dali um homem da parentela da casa de Saul, chamado Semei, filho de Gera, o qual, adiantando-se, o seguia de perto e o amaldiçoava, |
| 6 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו | 6 atirando pedras contra Davide e contra todos os servos do rei Davide, se bem que todo o povo e todos os homens de guerra marchavam à direita e à esquerda do rei. |
| 7 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל | 7 Semei, amaldiçoando o rei, dizia assim: Sai, sai, homem sanguinário, homem de Belial. |
| 8 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה | 8 O Senhor te deu (agora) o pago de todo o sangue da casa de Saul, porquanto lhe usurpaste o reino; o Senhor o deu na mão de teu filho Absalão. Olha como os males te oprimem, porque és um homem sanguinário. |
| 9 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו | 9 Então Abisai, filho de Sarvia, disse ao rei: Por que amaldiçoa este cão morto o rei meu senhor? Eu vou e cortar-lhe-ei a cabeça. |
| 10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן | 10 O rei disse: Que importa a mim e a vós, filhos de Sarvia? Deixai que amaldiçoe, porque o Senhor lhe permitiu que amaldiçoasse Davide. Quem se atreverá a dizer: Por que fez ele assim? |
| 11 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה | 11 O rei disse a Abisai e a todos os seus servos: Se meu filho, que eu gerei das minhas entranhas, procura tirar-me a vida, quanto mais agora um filho de Jemini! Deixai-o mal-dizer, conforme a permissão do Senhor; |
| 12 אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה | 12 talvez o Senhor olhe para a minha aflição, e me dê bens pelas maldições deste dia. |
| 13 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר | 13 Entretanto Davide prosseguia o seu caminho acompanhado dos seus. Semei ia pelo alto, costeando o monte, perto dele, mal-dizendo-o, atirando-lhe pedras, e espalhando poeira pelo ar. |
| 14 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם | 14 Chegou enfim o rei (a Baurim), e com ele todo o povo, fatigado, e ali descansaram. |
| 15 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו | 15 Entretanto Absalão e todos os do seu partido entraram em Jerusalém, e com ele também Aquitofel. |
| 16 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך | 16 Quando Chusai Araquita, amigo de Davide, se apresentou a Absalão, disse-lhe: Deus te salve, ó rei. Deus te salve, ó rei. |
| 17 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך | 17 Absalão disse-lhe: É essa a tua gratidão para com o teu amigo? Por que não foste com o teu amigo? |
| 18 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב | 18 Chusai respondeu a Absalão: De nenhuma sorte, porque eu hei-de ser daquele a quem o Senhor e todo este povo e todo o Israel escolheram; hei-de ficar com ele. |
| 19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך | 19 Além disso, a quem devo eu servir? Não é ao filho do rei? Como obedeci a teu pai, assim te obedecerei a ti também. |
| 20 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה | 20 Absalão disse a Aquitofel: Deliberai entre ambos sobre o que devemos fazer. |
| 21 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך | 21 Aquitofel disse a Absalão: Abusa das mulheres secundárias de teu pai, que ele deixou para guardarem o palácio, a fim de que, constando por todo o Israel que fizeste esta afronta a teu pai, se unam mais fortemente ao teu partido. |
| 22 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל | 22 Armaram pois para Absalão uma tenda no terraço, e ele, à vista de todo o Israel, abusou das mulheres secundárias de seu pai. |
| 23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם | 23 Os conselhos que Aquitofel dava naqueles dias eram considerados como oráculos de um Deus. Assim se consideravam todos os conselhos de Aquitofel, quer quando estava com Davide, quer quando estava com Absalão. |
