Vangelo secondo Marco - Mark 13

LXX	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Καὶ ἐκπορευομένου αὐτοῦ ἐκ τοῦ ἱεροῦ λέγει αὐτῷ εἷς τῶν μαθητῶν αὐτοῦ· διδάσκαλε, ἴδε ποταποὶ λίθοι καὶ ποταπαὶ οἰκοδομαί.	1 וַיְהִי בְּצֵאתוֹ מִן־הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי רְאֵה מַה־יָּפוּ הָאֲבָנִים וְהַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה
2 καὶ ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῷ· βλέπεις ταύτας τὰς μεγάλας οἰκοδομάς; οὐ μὴ ἀφεθῇ ὧδε λίθος ἐπὶ λίθον ὃς οὐ μὴ καταλυθῇ.	2 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲרָאִיתָ אֶת־כָּל־הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה לֹא־תִשָּׁאֵר אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק
3 Καὶ καθημένου αὐτοῦ εἰς τὸ ὄρος τῶν ἐλαιῶν κατέναντι τοῦ ἱεροῦ ἐπηρώτα αὐτὸν κατ’ ἰδίαν Πέτρος καὶ Ἰάκωβος καὶ Ἰωάννης καὶ Ἀνδρέας·	3 וַיֵּשֶׁב עַל־הַר הַזֵּיתִים מִמּוּל הַמִּקְדָּשׁ וַיִּשְׁאָלֻהוּ פֶטְרוֹס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרַי וְהֵם אִתּוֹ לְבַדָּם
4 εἰπὸν ἡμῖν, πότε ταῦτα ἔσται καὶ τί τὸ σημεῖον ὅταν μέλλῃ ταῦτα συντελεῖσθαι πάντα;	4 אֱמָר־נָא לָנוּ מָתַי תִּהְיֶה־זֹּאת וּמַה־הוּא הָאוֹת בְּבֹא הָעֵת אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בָהּ כָּל־זֹאת
5 Ὁ δὲ Ἰησοῦς ἤρξατο λέγειν αὐτοῖς· βλέπετε μή τις ὑμᾶς πλανήσῃ·	5 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיָּחֶל לְדַבֵּר רְאוּ פֶּן־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ
6 πολλοὶ ἐλεύσονται ἐπὶ τῷ ὀνόματί μου λέγοντες ὅτι ἐγώ εἰμι, καὶ πολλοὺς πλανήσουσιν.	6 כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִּשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא וְיַתְעוּ רַבִּים
7 ὅταν δὲ ἀκούσητε πολέμους καὶ ἀκοὰς πολέμων, μὴ θροεῖσθε· δεῖ γενέσθαι, ἀλλ’ οὔπω τὸ τέλος.	7 וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּשְׁמֻעוֹת מִלְחָמָה אַל־תִּבָּהֵלוּ כִּי־הָיוֹ תִהְיֶה זֹאת אַךְ לֹא־זֹאת הִיא הַקֵּץ
8 ἐγερθήσεται γὰρ ἔθνος ἐπ’ ἔθνος καὶ βασιλεία ἐπὶ βασιλείαν, ἔσονται σεισμοὶ κατὰ τόπους, ἔσονται λιμοί· ἀρχὴ ὠδίνων ταῦτα.	8 כִּי־יָקוּם גּוֹי עַל־גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל־מַמְלָכָה וְהָיָה רַעַשׁ כֹּה וָכֹה וְהָיָה רָעָב וּמְהוּמָה
9 Βλέπετε δὲ ὑμεῖς ἑαυτούς· παραδώσουσιν ὑμᾶς εἰς συνέδρια καὶ εἰς συναγωγὰς δαρήσεσθε καὶ ἐπὶ ἡγεμόνων καὶ βασιλέων σταθήσεσθε ἕνεκεν ἐμοῦ εἰς μαρτύριον αὐτοῖς.	9 אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי־יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְהֻכֵּיתֶם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְלִפְנֵי משְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבָאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם
10 καὶ εἰς πάντα τὰ ἔθνη πρῶτον δεῖ κηρυχθῆναι τὸ εὐαγγέλιον.	10 וְהַבְּשׂוֹרָה צְרִיכָה לְהִקָּרֵא בָרִאשׁוֹנָה לְכָל־הַגּוֹיִם
11 καὶ ὅταν ἄγωσιν ὑμᾶς παραδιδόντες, μὴ προμεριμνᾶτε τί λαλήσητε, ἀλλ’ ὃ ἐὰν δοθῇ ὑμῖν ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ τοῦτο λαλεῖτε· οὐ γάρ ἐστε ὑμεῖς οἱ λαλοῦντες ἀλλὰ τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον.	11 וְכַאֲשֶׁר יוֹלִיכוּ וּמָסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ וְאַל־תְּחַשְּׁבוּ מַה־תְּדַבֵּרוּ כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אוֹתוֹ דַבֵּרוּ יַעַן לֹא־אַתֶּם הֵם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
12 Καὶ παραδώσει ἀδελφὸς ἀδελφὸν εἰς θάνατον καὶ πατὴρ τέκνον, καὶ ἐπαναστήσονται τέκνα ἐπὶ γονεῖς καὶ θανατώσουσιν αὐτούς·	12 וְאָח יִמְסֹר אֶת־אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב אֶת־בְּנוֹ וְקָמוּ בָנִים בַּאֲבוֹתָם וְהֵמִיתוּ אוֹתָם
13 καὶ ἔσεσθε μισούμενοι ὑπὸ πάντων διὰ τὸ ὄνομά μου. ὁ δὲ ὑπομείνας εἰς τέλος οὗτος σωθήσεται.	13 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ
14 Ὅταν δὲ ἴδητε τὸ βδέλυγμα τῆς ἐρημώσεως ἑστηκότα ὅπου οὐ δεῖ, ὁ ἀναγινώσκων νοείτω, τότε οἱ ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ φευγέτωσαν εἰς τὰ ὄρη,	14 וְכִי תִרְאוּ אֶת־שִׁקּוּץ מְשֹׁמֵם הַנֶּאֱמָר בְּיַד דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא עֹמֵד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא־לוֹ הַקּוֹרֵא יָבִין אָז נוֹס יָנוּסוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֶל־הֶהָרִים
15 ὁ [δὲ] ἐπὶ τοῦ δώματος μὴ καταβάτω μηδὲ εἰσελθάτω ἆραί τι ἐκ τῆς οἰκίας αὐτοῦ,	15 וַאֲשֶׁר עַל־הַגָּג אַל־יֵרֵד הַבַּיְתָה וְאַל־יָבֹא פְנִימָה לָשֵׂאת דָּבָר מִבֵּיתוֹ
16 καὶ ὁ εἰς τὸν ἀγρὸν μὴ ἐπιστρεψάτω εἰς τὰ ὀπίσω ἆραι τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ.	16 וַאֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אַל־יָשֹׁב הַבַּיְתָה לָשֵׂאת מַלְבּוּשׁוֹ
17 οὐαὶ δὲ ταῖς ἐν γαστρὶ ἐχούσαις καὶ ταῖς θηλαζούσαις ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις.	17 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה
18 προσεύχεσθε δὲ ἵνα μὴ γένηται χειμῶνος·	18 אַךְ הִתְפַּלְלוּ אֲשֶׁר לֹא־תִהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף
19 ἔσονται γὰρ αἱ ἡμέραι ἐκεῖναι θλῖψις οἵα οὐ γέγονεν τοιαύτη ἀπ’ ἀρχῆς κτίσεως ἣν ἔκτισεν ὁ θεὸς ἕως τοῦ νῦν καὶ οὐ μὴ γένηται.	19 כִּי הַיָּמִים הָהֵם יִהְיוּ עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה כָמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים עַד־עָתָּה וְכָמוֹהָ לֹא־תִהְיֶה עוֹד
20 καὶ εἰ μὴ ἐκολόβωσεν κύριος τὰς ἡμέρας, οὐκ ἂν ἐσώθη πᾶσα σάρξ· ἀλλὰ διὰ τοὺς ἐκλεκτοὺς οὓς ἐξελέξατο ἐκολόβωσεν τὰς ἡμέρας.	20 וְלוּלֵי קִצַּר יְהוָֹה אֶת־הַיָּמִים הָהֵם לֹא־יִוָּשַׁע כָּל־בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּם קִצַּר אֶת־הַיָּמִים
21 Καὶ τότε ἐάν τις ὑμῖν εἴπῃ· ἴδε ὧδε ὁ χριστός, ἴδε ἐκεῖ, μὴ πιστεύετε·	21 וְאָז אִם־יֹאמַר אִישׁ אֲלֵיכֶם הִנֵּה־פֹה הַמָּשִׁיחַ אוֹ הִנֵּהוּ שָׁם אַל־תַּאֲמִינוּ
22 ἐγερθήσονται γὰρ ψευδόχριστοι καὶ ψευδοπροφῆται καὶ δώσουσιν σημεῖα καὶ τέρατα πρὸς τὸ ἀποπλανᾶν, εἰ δυνατόν, τοὺς ἐκλεκτούς.	22 כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שָׁקֶר וְנָתְנוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְהַתְעוֹת אַף אֶת־הַבְּחִירִים אִם־יוּכָלוּ
23 ὑμεῖς δὲ βλέπετε· προείρηκα ὑμῖν πάντα.	23 וְאַתֶּם רְאוּ הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל
24 Ἀλλ’ ἐν ἐκείναις ταῖς ἡμέραις μετὰ τὴν θλῖψιν ἐκείνην ὁ ἥλιος σκοτισθήσεται, καὶ ἡ σελήνη οὐ δώσει τὸ φέγγος αὐτῆς,	24 וְהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא־יַגִּיהַּ אוֹרוֹ
25 καὶ οἱ ἀστέρες ἔσονται ἐκ τοῦ οὐρανοῦ πίπτοντες, καὶ αἱ δυνάμεις αἱ ἐν τοῖς οὐρανοῖς σαλευθήσονται.	25 וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן־הַשָּׁמָיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ
26 καὶ τότε ὄψονται τὸν υἱὸν τοῦ ἀνθρώπου ἐρχόμενον ἐν νεφέλαις μετὰ δυνάμεως πολλῆς καὶ δόξης.	26 וְאָז יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בַעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְכָבוֹד
27 καὶ τότε ἀποστελεῖ τοὺς ἀγγέλους καὶ ἐπισυνάξει τοὺς ἐκλεκτοὺς [αὐτοῦ] ἐκ τῶν τεσσάρων ἀνέμων ἀπ’ ἄκρου γῆς ἕως ἄκρου οὐρανοῦ.	27 וְאָז יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם
28 Ἀπὸ δὲ τῆς συκῆς μάθετε τὴν παραβολήν· ὅταν ἤδη ὁ κλάδος αὐτῆς ἁπαλὸς γένηται καὶ ἐκφύῃ τὰ φύλλα, γινώσκετε ὅτι ἐγγὺς τὸ θέρος ἐστίν·	28 לִמְדוּ־נָא אֶת־מְשַׁל הַתְּאֵנָה כְּשֶׁיִּרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרַח עָלֶהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ
29 οὕτως καὶ ὑμεῖς, ὅταν ἴδητε ταῦτα γινόμενα, γινώσκετε ὅτι ἐγγύς ἐστιν ἐπὶ θύραις.	29 כֵּן אַף־אַתֶּם בִּרְאֹתְכֶם כִּי־הָיוּ כָל־אֵלֶּה דְּעוּ כִּי־קָרוֹב הוּא לַפָּתַח
30 Ἀμὴν λέγω ὑμῖν ὅτι οὐ μὴ παρέλθῃ ἡ γενεὰ αὕτη μέχρις οὗ ταῦτα πάντα γένηται.	30 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָּל־אֵלֶּה
31 ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ παρελεύσονται, οἱ δὲ λόγοι μου οὐ μὴ παρελεύσονται.	31 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן
32 Περὶ δὲ τῆς ἡμέρας ἐκείνης ἢ τῆς ὥρας οὐδεὶς οἶδεν, οὐδὲ οἱ ἄγγελοι ἐν οὐρανῷ οὐδὲ ὁ υἱός, εἰ μὴ ὁ πατήρ.	32 אַךְ עֶת־בּוֹא הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ גַּם־לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם גַּם־לֹא הַבֵּן מִבַּלְעֲדֵי הָאָב
33 Βλέπετε, ἀγρυπνεῖτε· οὐκ οἴδατε γὰρ πότε ὁ καιρός ἐστιν.	33 רְאוּ שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלֵּלוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי תִּהְיֶה הָעֵת
34 Ὡς ἄνθρωπος ἀπόδημος ἀφεὶς τὴν οἰκίαν αὐτοῦ καὶ δοὺς τοῖς δούλοις αὐτοῦ τὴν ἐξουσίαν ἑκάστῳ τὸ ἔργον αὐτοῦ καὶ τῷ θυρωρῷ ἐνετείλατο ἵνα γρηγορῇ.	34 וְהָיָה כְּאִישׁ הוֹלֵךְ לַמֶּרְחָק אֲשֶׁר עָזַב אֶת־בֵּיתוֹ וַיִּתֵּן שָׁלְטָן לַעֲבָדָיו וּלְאִישׁ אִישׁ אֶת־מְלַאכְתּוֹ וְגַם אֶת־הַשּׁוֹעֵר צִוָּה לִשְׁקֹד
35 γρηγορεῖτε οὖν· οὐκ οἴδατε γὰρ πότε ὁ κύριος τῆς οἰκίας ἔρχεται, ἢ ὀψὲ ἢ μεσονύκτιον ἢ ἀλεκτοροφωνίας ἢ πρωΐ,	35 לָכֵן שִׁקְדוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבָּיִת אִם־לְעֵת עֶרֶב אוֹ־בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה אִם־בְּעֵת קְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ בַבֹּקֶר
36 μὴ ἐλθὼν ἐξαίφνης εὕρῃ ὑμᾶς καθεύδοντας.	36 פֶּן־יָבוֹא פִתְאֹם וּמָצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים
37 ὃ δὲ ὑμῖν λέγω πᾶσιν λέγω, γρηγορεῖτε.	37 וְאֵת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם אֹמֵר אֲנִי לַכֹּל שְׁקֹדוּ