Prima lettera di Pietro - (מכתב ראשון של פיטר) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	GREEK BIBLE
1 וְעוֹד אַחַי הִתְפַּלְלוּ בַעֲדֵנוּ אֲשֶׁר יָרוּץ דְּבַר יְהוָֹה וְיִכָּבֵד כְּמוֹ גַם־בְּקִרְבְּכֶם	1 Το λοιπον προσευχεσθε, αδελφοι, περι ημων, δια να τρεχη ο λογος του Κυριου και να δοξαζηται, καθως και εις εσας,
2 וַאֲשֶׁר נִנָּצֵל מִן־הָאֲנָשִׁים הַתֹּעִים וְהָרָעִים כִּי לֹא לְכָל־אָדָם הָאֱמוּנָה	2 και δια να ελευθερωθωμεν απο των παραλογων και πονηρων ανθρωπων? διοτι η πιστις δεν υπαρχει εις παντας.
3 אֲבָל נֶאֱמָן הוּא הָאָדוֹן אֲשֶׁר יְחַזֵּק אֶתְכֶם וְיִשְׁמָרְכֶם מִן־הָרָע	3 Πιστος ομως ειναι ο Κυριος, οστις θελει σας στηριξει και φυλαξει απο του πονηρου.
4 וַאֲנַחְנוּ בְּטוּחִים עֲלֵיכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ כִּי־תַעֲשֹוּ וְגַם־תּוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר נְצַוֶּה	4 Εχομεν δε πεποιθησιν δια του Κυριου εφ' υμας οτι εκεινα, τα οποια σας παραγγελλομεν, και πραττετε και θελετε πραττει.
5 וְהָאָדוֹן הוּא יְיַשֵּׁר אֶת־לְבַבְכֶם לְאַהֲבַת הָאֱלֹהִים וּלְסַבְלָנוּת הַמָּשִׁיחַ	5 Ο δε Κυριος ειθε να κατευθυνη τας καρδιας σας εις την αγαπην του Θεου και εις την προσδοκιαν του Χριστου.
6 וְהִנְנוּ מְצַוִּים אֶתְכֶם אַחִים בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר תִּבָּדְלוּ מִכָּל־אָח מְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו וְאֵינֶנּוּ מִתְהַלֵּךְ עַל־פִּי הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר קִבֵּל מֵאִתָּנוּ	6 Σας παραγγελλομεν δε, αδελφοι, εν ονοματι του Κυριου ημων Ιησου Χριστου, να απομακρυνησθε απο παντος αδελφου ατακτως περιπατουντος και ουχι κατα την παραδοσιν, την οποιαν παρελαβε παρ' ημων.
7 הֲלֹא יְדַעְתֶּם אַף־אַתֶּם אֵיךְ עֲלֵיכֶם לְהִתְהַלֵּךְ כָּמֹנוּ כִּי לֹא־נָהַגְנוּ דֶּרֶךְ מְעֻוָּת בְּתוֹכֲכֶם	7 Επειδη σεις εξευρετε πως πρεπει να μιμησθε ημας, διοτι δεν εφερθημεν ατακτως μεταξυ σας,
8 גַּם לֹא־אָכַלְנוּ לֶחֶם אִישׁ חִנָּם כִּי בִיגִיעָה וּתְלָאָה לַיְלָה וְיוֹמָם הָיִינוּ עֲמֵלִים לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ מִכֶּם לְמַשָּׂא	8 ουδε εφαγομεν δωρεαν αρτον παρα τινος, αλλα μετα κοπου και μοχθου, νυκτα και ημεραν εργαζομενοι, δια να μη επιβαρυνωμεν μηδενα υμων?
9 לֹא בַעֲבוּר שֶׁאֵין־לָנוּ הָרְשׁוּת לָזֹאת כִּי אִם־לָתֵת אֹתָנוּ לָכֶם לְמוֹפֵת לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתֵינוּ	9 ουχι διοτι δεν εχομεν εξουσιαν, αλλα δια να σας δωσωμεν εαυτους τυπον εις το να μιμησθε ημας.
10 כִּי גַּם־בִּהְיוֹתֵנוּ אֶצְלְכֶם צִוִּינוּ אֶתְכֶם לֵאמֹר מִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַעֲבֹד גַּם־אָכוֹל לֹא יֹאכֵל	10 Διοτι και οτε ημεθα παρ' υμιν, τουτο σας παρηγγελλομεν, οτι εαν τις δεν θελη να εργαζηται, μηδε ας τρωγη.
11 כִּי שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם אֲנָשִׁים הַמְעַקְּשִׁים אֶת־דַּרְכֵיהֶם וְאֵינָם עֹבְדִים מְאוּמָה וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם בַּהֲבָלִים	11 Επειδη ακουομεν τινας οτι περιπατουσι μεταξυ σας ατακτως, μη εργαζομενοι μηδεν, αλλα περιεργαζομενοι?
12 וַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה נְצַוֶּה אוֹתָם וּנְבַקֵּשׁ מֵהֶם בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לַעֲבֹד בְּנַחַת לְמַעַן יֹאכְלוּ אֶת־לַחְמָם	12 παραγγελλομεν δε εις τους τοιουτους και προτρεπομεν δια του Κυριου ημων Ιησου Χριστου, να τρωγωσι τον αρτον αυτων εργαζομενοι μετα ησυχιας.
13 וְאַתֶּם אֶחָי אַל־תִּלְאוּ בַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב	13 Σεις δε, αδελφοι, μη αποκαμητε πραττοντες το καλον.
14 וְאִם לֹא־יִשְׁמַע אִישׁ אֶל־דְּבָרֵנוּ בָּאִגֶּרֶת הַזֹּאת אֹתוֹ תִרְשְׁמוּ לָכֶם וְאַל־תִּתְעָרְבוּ עִמּוֹ לְמַעַן יֵבוֹשׁ	14 Και εαν τις δεν υπακουη εις τον λογον ημων τον δια της επιστολης, τουτον σημειονετε και μη συναναστρεφεσθε μετ' αυτου, δια να εντραπη?
15 אַךְ לֹא־כְאֹיֵב תַּחְשְׁבֻהוּ כִּי אִם־תּוֹכִיחֻהוּ כְּאָח	15 πλην μη θεωρειτε αυτον ως εχθρον, αλλα νουθετειτε ως αδελφον.
16 וְהוּא אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם הוּא יִתֵּן לָכֶם אֶת־הַשָּׁלוֹם תָּמִיד וּבְכָל־פָּנִים יְהִי הָאָדוֹן עִם־כֻּלְּכֶם	16 Αυτος δε ο Κυριος της ειρηνης ειθε να σας δωση την ειρηνην διαπαντος εν παντι τροπω. Ο Κυριος ειη μετα παντων υμων.
17 שְׁאֵלַת הַשָּלוֹם מִיָּדִי אֲנִי פוֹלוֹס וְהִיא הָאוֹת בְּכָל־הָאִגְּרוֹת כֵּן אָנֹכִי כֹתֵב	17 Ο ασπασμος εγραφη με την χειρα εμου του Παυλου, το οποιον ειναι σημειον εν παση επιστολη? ουτω γραφω.
18 חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם־כֻּלְּכֶם	18 Η χαρις του Κυριου ημων Ιησου Χριστου ειη μετα παντων υμων? αμην.
19 אֲשֶׁר בּוֹ הָלַךְ וַיִּקְרָא גַּם־לָרוּחוֹת אֲשֶׁר בַּמִּשְׁמָר
20 אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא הֶאֱמִינוּ כַּאֲשֶׁר חִכָּה אֱלֹהִים בְּאֹרֶךְ אַפּוֹ בִּימֵי נֹחַ בְּהֵעָשׂוֹת הַתֵּבָה אֲשֶׁר נִמְלְטוּ אֵלֶיהָ מְעַטִּים וְהֵם שְׁמֹנֶה נְפָשׁוֹת בַּמָּיִם
21 וְזֶה הוּא אוֹת הַטְּבִילָה אֲשֶׁר כָּעֵת תּוֹשִׁיעַ גַּם־אֹתָנוּ לֹא בְהָסִיר טִנּוּף הַבָּשָׂר כִּי אִם־בִּשְׁאָל־לָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים רוּחַ שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הֲקָמַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
22 אֲשֶׁר הוּא לִימִין אֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבַר הַשָּׁמָיְמָה וַיִּכָּנְעוּ לְפָנָיו הַמַּלְאָכִים וְהָרָשֻׁיּוֹת וְהַגְּבוּרוֹת