Prima lettera di Pietro - (מכתב ראשון של פיטר) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DIODATI
1 וְעוֹד אַחַי הִתְפַּלְלוּ בַעֲדֵנוּ אֲשֶׁר יָרוּץ דְּבַר יְהוָֹה וְיִכָּבֵד כְּמוֹ גַם־בְּקִרְבְּכֶם	1 NEL rimanente, fratelli, pregate per noi, acciocchè la parola del Signore corra, e sia glorificata, come fra voi.
2 וַאֲשֶׁר נִנָּצֵל מִן־הָאֲנָשִׁים הַתֹּעִים וְהָרָעִים כִּי לֹא לְכָל־אָדָם הָאֱמוּנָה	2 Ed acciocchè noi siam liberati dagli uomini insolenti, e malvagi; perchè la fede non è di tutti.
3 אֲבָל נֶאֱמָן הוּא הָאָדוֹן אֲשֶׁר יְחַזֵּק אֶתְכֶם וְיִשְׁמָרְכֶם מִן־הָרָע	3 Or il Signore è fedele, il quale vi raffermerà, e vi guarderà dal maligno.
4 וַאֲנַחְנוּ בְּטוּחִים עֲלֵיכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ כִּי־תַעֲשֹוּ וְגַם־תּוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר נְצַוֶּה	4 E noi ci confidiam di voi, nel Signore, che voi fate, e farete le cose che vi ordiniamo.
5 וְהָאָדוֹן הוּא יְיַשֵּׁר אֶת־לְבַבְכֶם לְאַהֲבַת הָאֱלֹהִים וּלְסַבְלָנוּת הַמָּשִׁיחַ	5 Or il Signore addirizzi i vostri cuori all’amor di Dio, e alla paziente aspettazione di Cristo
6 וְהִנְנוּ מְצַוִּים אֶתְכֶם אַחִים בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר תִּבָּדְלוּ מִכָּל־אָח מְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו וְאֵינֶנּוּ מִתְהַלֵּךְ עַל־פִּי הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר קִבֵּל מֵאִתָּנוּ	6 Ora, fratelli, noi vi ordiniamo, nel nome del Signor nostro Gesù Cristo, che vi ritiriate da ogni fratello che cammina disordinatamente, e non secondo l’insegnamento che ha ricevuto da noi.
7 הֲלֹא יְדַעְתֶּם אַף־אַתֶּם אֵיךְ עֲלֵיכֶם לְהִתְהַלֵּךְ כָּמֹנוּ כִּי לֹא־נָהַגְנוּ דֶּרֶךְ מְעֻוָּת בְּתוֹכֲכֶם	7 Perciocchè voi stessi sapete come ci conviene imitare; poichè non ci siam portati disordinatamente fra voi.
8 גַּם לֹא־אָכַלְנוּ לֶחֶם אִישׁ חִנָּם כִּי בִיגִיעָה וּתְלָאָה לַיְלָה וְיוֹמָם הָיִינוּ עֲמֵלִים לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ מִכֶּם לְמַשָּׂא	8 E non abbiam mangiato il pane, ricevutolo da alcuno in dono; ma con fatica, e travaglio, lavorando notte e giorno, per non gravare alcun di voi.
9 לֹא בַעֲבוּר שֶׁאֵין־לָנוּ הָרְשׁוּת לָזֹאת כִּי אִם־לָתֵת אֹתָנוּ לָכֶם לְמוֹפֵת לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתֵינוּ	9 Non già che non ne abbiamo la podestà; ma per darvi noi stessi per esempi, acciocchè c’imitiate.
10 כִּי גַּם־בִּהְיוֹתֵנוּ אֶצְלְכֶם צִוִּינוּ אֶתְכֶם לֵאמֹר מִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַעֲבֹד גַּם־אָכוֹל לֹא יֹאכֵל	10 Perciocchè ancora, quando eravamo fra voi, vi dinunziavamo questo: che chi non vuol lavorare non mangi.
11 כִּי שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם אֲנָשִׁים הַמְעַקְּשִׁים אֶת־דַּרְכֵיהֶם וְאֵינָם עֹבְדִים מְאוּמָה וּמְבַלִּים יְמֵיהֶם בַּהֲבָלִים	11 Imperocchè intendiamo che fra voi ve ne sono alcuni che camminano disordinatamente, non facendo opera alcuna, ma occupandosi in cose vane.
12 וַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה נְצַוֶּה אוֹתָם וּנְבַקֵּשׁ מֵהֶם בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לַעֲבֹד בְּנַחַת לְמַעַן יֹאכְלוּ אֶת־לַחְמָם	12 Or a tali dinunziamo, e li esortiamo per lo Signor nostro Gesù Cristo che lavorando quietamente, mangino il pane loro.
13 וְאַתֶּם אֶחָי אַל־תִּלְאוּ בַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב	13 Ma, quant’è a voi, fratelli, non vi stancate facendo bene.
14 וְאִם לֹא־יִשְׁמַע אִישׁ אֶל־דְּבָרֵנוּ בָּאִגֶּרֶת הַזֹּאת אֹתוֹ תִרְשְׁמוּ לָכֶם וְאַל־תִּתְעָרְבוּ עִמּוֹ לְמַעַן יֵבוֹשׁ	14 E se alcuno non ubbidisce alla nostra parola, significata per questa epistola, notate un tale, e non vi mescolate con lui, acciocchè si vergogni.
15 אַךְ לֹא־כְאֹיֵב תַּחְשְׁבֻהוּ כִּי אִם־תּוֹכִיחֻהוּ כְּאָח	15 Ma pur nol tenete per nemico, anzi ammonitelo come fratello
16 וְהוּא אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם הוּא יִתֵּן לָכֶם אֶת־הַשָּׁלוֹם תָּמִיד וּבְכָל־פָּנִים יְהִי הָאָדוֹן עִם־כֻּלְּכֶם	16 Or il Signore stesso della pace vi dia del continuo la pace in ogni maniera. Il Signore sia con tutti voi.
17 שְׁאֵלַת הַשָּלוֹם מִיָּדִי אֲנִי פוֹלוֹס וְהִיא הָאוֹת בְּכָל־הָאִגְּרוֹת כֵּן אָנֹכִי כֹתֵב	17 Il saluto di man propria di me Paolo, che è un segnale in ogni epistola: così scrivo.
18 חֶסֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ עִם־כֻּלְּכֶם	18 La grazia del Signor nostro Gesù Cristo sia con tutti voi. Amen
19 אֲשֶׁר בּוֹ הָלַךְ וַיִּקְרָא גַּם־לָרוּחוֹת אֲשֶׁר בַּמִּשְׁמָר
20 אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא הֶאֱמִינוּ כַּאֲשֶׁר חִכָּה אֱלֹהִים בְּאֹרֶךְ אַפּוֹ בִּימֵי נֹחַ בְּהֵעָשׂוֹת הַתֵּבָה אֲשֶׁר נִמְלְטוּ אֵלֶיהָ מְעַטִּים וְהֵם שְׁמֹנֶה נְפָשׁוֹת בַּמָּיִם
21 וְזֶה הוּא אוֹת הַטְּבִילָה אֲשֶׁר כָּעֵת תּוֹשִׁיעַ גַּם־אֹתָנוּ לֹא בְהָסִיר טִנּוּף הַבָּשָׂר כִּי אִם־בִּשְׁאָל־לָנוּ מֵאֵת אֱלֹהִים רוּחַ שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הֲקָמַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
22 אֲשֶׁר הוּא לִימִין אֱלֹהִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבַר הַשָּׁמָיְמָה וַיִּכָּנְעוּ לְפָנָיו הַמַּלְאָכִים וְהָרָשֻׁיּוֹת וְהַגְּבוּרוֹת