Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 9

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אָמְנָם אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם עַל־דְּבַר הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְעֶזְרַת הַקְּדשִׁים	1 Eigentlich ist es unnötig, euch über das Hilfswerk für die Heiligen zu schreiben.
2 כִּי יָדַעְתִּי אֶת־נְדִיבַתְכֶם אֲשֶׁר עָלֶיהָ אֲנִי מִתְהַלֵּל בָּכֶם לִפְנֵי אַנְשֵׁי מַקְדּוֹנְיָא לֵאמֹר אֲכַיָּא מוּכָנָה הִיא מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וַתָּעַר הַקִּנְאָה הַיּוֹצֵאת מִכֶּם אֶת־רוּחַ רֻבָּם	2 Denn ich kenne euren guten Willen und rühme euch vor den Mazedoniern, indem ich ihnen sage: Achaia ist seit einem Jahr gerüstet. Und euer Eifer hat viele andere angespornt.
3 אֲבָל שָׁלַחְתִּי אֶת־הָאַחִים פֶּן־תִּהְיֶה לָרִיק תְּהִלָּתֵנוּ עֲלֵיכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה וּלְמַעַן תִּהְיוּ מוּכָנִים כַּאֲשֶׁר אָמָרְתִּי	3 Trotzdem habe ich die Brüder zu euch geschickt; denn unser Lob für euch könnte in dieser Hinsicht verfrüht gewesen sein. Ihr solltet also jetzt wirklich, wie ich sagte, gerüstet sein.
4 פֶּן־בְּבוֹא אִתִּי אֲנָשִׁים מִמַּקְדּוֹנְיָא יִמְצְאוּ אֶתְכֶם לֹא־מוּכָנִים וְנֵבוֹשׁ אֲנַחְנוּ וְאֵינֶנִּי אֹמֵר אַתֶּם בַּבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר הִתְהַלַּלְנוּ בוֹ	4 Wenn nämlich Mazedonier mit mir kämen und euch noch nicht gerüstet fänden, dann könnte es geschehen, dass wir uns wegen dieser unserer Erwartung zu schämen hätten - um nicht zu sagen, ihr hättet euch zu schämen.
5 עַל־כֵּן הָיָה נָכוֹן בְּעֵינַי לְבַקֵּשׁ מִן־הָאַחִים כִּי־יְקַדְּמוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְיָכִינוּ אֶת־בִּרְכַתְכֶם הַמְיוּעָדָה מִלְּפָנִים לְמַעַן תִּהְיֶה מוּכֶנֶת כְּעֵין בְּרָכָה וְלֹא כְּעֵין כִּילוּת	5 Ich hielt es also für notwendig, die Brüder zu bitten, sie möchten vorausreisen und eure in Aussicht gestellte Spende schon jetzt einsammeln, damit sie dann verfügbar ist, und zwar als großzügige Spende, nicht als Gabe des Geizes.
6 כִּי הִנֵּה הַזֹּרֵעַ בְּצִמְצוּם גַּם־יִקְצֹר בְּצִמְצוּם וְהַזֹּרֵעַ בִּבְרָכוֹת גַּם־יִקְצֹר בִּבְרָכוֹת	6 Denkt daran: Wer kärglich sät, wird auch kärglich ernten; wer reichlich sät, wird reichlich ernten.
7 וְכָל־אִישׁ כַּאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לֹא מִצַּעַר וְלֹא מֵאֹנֶס כִּי הַנֹּתֵן בְּלֵב שָׂמֵחַ יֶאֱהָבֶנּוּ אֱלֹהִים	7 Jeder gebe, wie er es sich in seinem Herzen vorgenommen hat, nicht verdrossen und nicht unter Zwang; denn Gott liebt einen fröhlichen Geber.
8 וֵאלֹהִים יָכֹל לְהַרְעִיף עֲלֵיכֶם בְּשֶׁפַע כָּל־חֶסֶד עַד־כִּי יִהְיֶה לָכֶם בְּכָל־עֵת דֵּי סִפּוּקְכֶם בַּכֹּל וְתוֹתִירוּ בְּכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	8 In seiner Macht kann Gott alle Gaben über euch ausschütten, sodass euch allezeit in allem alles Nötige ausreichend zur Verfügung steht und ihr noch genug habt, um allen Gutes zu tun,
9 כַּכָּתוּב פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד	9 wie es in der Schrift heißt: Reichlich gibt er den Armen; seine Gerechtigkeit hat Bestand für immer.
10 וְהַנֹּתֵן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל יִתֵּן וְיַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲכֶם וְיַפְרִיא תְּנוּבוֹת צִדְקַתְכֶם	10 Gott, der Samen gibt für die Aussaat und Brot zur Nahrung, wird auch euch das Saatgut geben und die Saat aufgehen lassen; er wird die Früchte eurer Gerechtigkeit wachsen lassen.
11 לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ בַכֹּל לְכָל־הַתְּמִימוּת הַפֹּעֶלֶת תּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־יָדֵינוּ	11 In allem werdet ihr reich genug sein, um selbstlos schenken zu können; und wenn wir diese Gabe überbringen, wird sie Dank an Gott hervorrufen.
12 כִּי־שֵׁרוּת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לֹא לְבַד יְמַלֵּא אֶת־מַחְסֹרֵי הַקְּדשִׁים כִּי גַם־יוֹדוּ רַבִּים לֵאלֹהִים בְּשֵׁרוּתְכֶם הַנֶּאֱמָן הַזֶּה	12 Denn euer Dienst und eure Opfergabe füllen nicht nur die leeren Hände der Heiligen, sondern werden weiterwirken als vielfältiger Dank an Gott.
13 וִיכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־מִשְׁמַעַת הוֹדָאַתְכֶם לִבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ וְעַל־תֻּמַּת הִתְחַבְּרוּתְכֶם אֲלֵיהֶם וְאֶל־כֻּלָּם	13 Vom Zeugnis eines solchen Dienstes bewegt, werden sie Gott dafür preisen, dass ihr euch gehorsam zum Evangelium Christi bekannt und dass ihr ihnen und allen selbstlos geholfen habt.
14 וְהֵם בְּהִתְחַנְנָם בַּעַדְכֶם נִכְסָפִים לָכֶם בַּעֲבוּר חֶסֶד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר גָּבַר עֲלֵיכֶם	14 In ihrem Gebet für euch werden sie sich angesichts der übergroßen Gnade, die Gott euch geschenkt hat, eng mit euch verbunden fühlen.
15 וְתוֹדָה לֵאלֹהִים עַל־מַתְּנָתוֹ הָעֲצוּמָה מִסַּפֵּר	15 Dank sei Gott für sein unfassbares Geschenk.