Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 18

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אַחַר כֵּן סָר פּוֹלוֹס מֵאַתִּינַס וַיָּבֹא אֶל־קוֹרִנְתּוֹס	1 Hierauf verließ Paulus Athen und ging nach Korinth.
2 וַיִּמְצָא יְהוּדִי נוֹלָד בְּפוֹנְטוֹס וּשְׁמוֹ עֲקִילַס אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב בָּא מִן־אִיטַלְיָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ פְּרִיסְקִילָה מִפְּנֵי אֲשֶׁר צִוָּה קְלוֹדְיוֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים לָסוּר מֵעִיר רוֹמִי	2 Dort traf er einen aus Pontus stammenden Juden namens Aquila, der vor kurzem aus Italien gekommen war, und dessen Frau Priszilla. Klaudius hatte nämlich angeordnet, dass alle Juden Rom verlassen müssten. Diesen beiden schloss er sich an,
3 וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם וַיְהִי בִּהְיֹתָם בְּנֵי אָמָּנוּת אַחַת וַיֵּשֶׁב אִתָּם וַיַּעַשׂ מְלַאכְתּוֹ וְאָמָּנוּתָם עֲשׂוֹת יְרִיעוֹת אֹהָלִים	3 und da sie das gleiche Handwerk betrieben, blieb er bei ihnen und arbeitete dort. Sie waren Zeltmacher von Beruf.
4 וַיְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בְּכָל־שַׁבָּת וְשַׁבָּת וַיּוֹכַח אֶת־הַיְּהוּדִים וְאֶת־הַיְּוָנִים	4 An jedem Sabbat lehrte er in der Synagoge und suchte Juden und Griechen zu überzeugen.
5 וּכְבוֹא סִילָא וְטִימוֹתִיּוֹס מִמַּקְדּוֹנְיָא הָיָה פוֹלוֹס מִתְאַמֵּץ בָּרוּחַ לְהָעִיד אֶל־הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ	5 Als aber Silas und Timotheus aus Mazedonien eingetroffen waren, widmete sich Paulus ganz der Verkündigung und bezeugte den Juden, dass Jesus der Messias sei.
6 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְקוֹמְמוּ וְגִדְּפוּ וַיְנַעֵר אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם דַּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם וְאָנֹכִי נָקִי מֵעַתָּה אֵלְכָה־לִּי אֶל־הַגּוֹיִם	6 Als sie sich dagegen auflehnten und Lästerungen ausstießen, schüttelte er seine Kleider aus und sagte zu ihnen: Euer Blut komme über euer Haupt! Ich bin daran unschuldig. Von jetzt an werde ich zu den Heiden gehen.
7 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־בֵּית אִישׁ וּשְׁמוֹ יוּסְטוֹס אִישׁ יְרֵא אֱלֹהִים וּבֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֵסֶת	7 Und er ging von da in das Haus eines gewissen Titius Justus hinüber, eines Gottesfürchtigen, dessen Haus an die Synagoge grenzte.
8 וּקְרִיסְפּוֹס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת הֶאֱמִין בָּאָדוֹן הוּא וְכָל־בֵּיתוֹ וְגַם קוֹרִנְתִּים רַבִּים בְּשָׁמְעָם הֶאֱמִינוּ וַיִּטָּבֵלוּ	8 Krispus aber, der Synagogenvorsteher, kam mit seinem ganzen Haus zum Glauben an den Herrn; und viele Korinther, die (Paulus) hörten, wurden gläubig und ließen sich taufen.
9 וּדְבַר הָאָדוֹן הָיָה אֶל־פּוֹלוֹס בַּמַּחֲזֶה בַלַּיְלָה לֵאמֹר אַל־תִּירָא כִּי אִם־דַּבֵּר וְאַל־תֶּחֱשֶׁה	9 Der Herr aber sagte nachts in einer Vision zu Paulus: Fürchte dich nicht! Rede nur, schweige nicht!
10 כִּי־עִמְּךָ אָנֹכִי וְאִישׁ אַל־יִגַּע בְּךָ לְהָרַע לָךְ כִּי־גוֹי גָּדוֹל לִי בָּעִיר הַזֹּאת	10 Denn ich bin mit dir, niemand wird dir etwas antun. Viel Volk nämlich gehört mir in dieser Stadt.
11 וַיֵּשֶׁב שָׁם שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וַיְלַמֵּד בָּהֶם אֵת דְּבַר הָאֱלֹהִים	11 So blieb Paulus ein Jahr und sechs Monate und lehrte bei ihnen das Wort Gottes.
12 וַיְהִי בִּהְיוֹת גַּלִּיּוֹן שַׂר מְדִינַת אֲכַיָּא וַיָּקוּמוּ הַיְּהוּדִים כֻּלָּם יַחְדָּו עַל־פּוֹלוֹס וַיְבִיאֻהוּ אֶל־כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט	12 Als aber Gallio Prokonsul von Achaia war, traten die Juden einmütig gegen Paulus auf, brachten ihn vor den Richterstuhl
13 וַיֹּאמְרוּ הָאִישׁ הַזֶּה מְפַתֶּה אֶת־בְּנֵי הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת־אֱלֹהִים בְּלֹא כַתּוֹרָה	13 und sagten: Dieser verführt die Menschen zu einer Gottesverehrung, die gegen das Gesetz verstößt.
14 וַיְהִי אַךְ־בִּקֵּשׁ פּוֹלוֹס לִפְתֹּחַ אֶת־פִּיו וְגַלִּיּוֹן אָמַר אֶל־הַיְּהוּדִים לֵאמֹר אִם־הָיָה דְבַר־פֶּשַׁע אוֹ־מַעֲשֵׂה נְבָלָה כִּי־עַתָּה נָשָׂאתִי וְשָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם הַיְּהוּדִים כַּמִּשְׁפָּט	14 Als Paulus etwas erwidern wollte, sagte Gallio zu den Juden: Läge hier ein Vergehen oder Verbrechen vor, ihr Juden, so würde ich eure Klage ordnungsgemäß behandeln.
15 אֲבָל אִם־הִיא שְׁאֵלָה עַל־מִלִּין וְשֵׁמוֹת וְהַדָּת שֶׁלָּכֶם רְאוּ אַתֶּם וַאֲנִי אֵין רְצוֹנִי לִהְיוֹת שֹׁפֵט עַל־דְּבָרִים כָּאֵלֶּה	15 Streitet ihr jedoch über Lehre und Namen und euer Gesetz, dann seht selber zu! Darüber will ich nicht Richter sein.
16 וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מִלִּפְנֵי כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט	16 Und er wies sie vom Richterstuhl weg.
17 וַיֹּאחֲזוּ כָל־הַיְּוָנִים אֶת־סוֹסְתְּנִיס רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיַּכּוּהוּ לִפְנֵי־כִסֵּא הַמִּשְׁפָּט וְגַלִּיּוֹן לֹא־שָׁת לִבּוֹ גַּם־לָזֹאת	17 Da ergriffen alle den Synagogenvorsteher Sosthenes und verprügelten ihn vor dem Richterstuhl. Gallio aber kümmerte sich nicht darum.
18 וּפוֹלוֹס יָשַׁב שָׁם עוֹד יָמִים רַבִּים וַיִּפָּרֵד מִן־הָאַחִים וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה לָלֶכֶת אֶל־סוּרְיָא וְאִתּוֹ פְּרִיסְקִילָה וַעֲקִילַס וַיְגַלַּח אֶת־רֹאשׁוֹ בְּקַנְכְּרַי כִּי נֶדֶר עָלָיו	18 Paulus blieb noch längere Zeit. Dann verabschiedete er sich von den Brüdern und segelte zusammen mit Priszilla und Aquila nach Syrien ab. In Kenchreä hatte er sich aufgrund eines Gelübdes den Kopf kahl scheren lassen.
19 וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶפְסוֹס וַיַּעֲזֹב אֹתָם שָׁם וְהוּא הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְדַבֵּר עִם־הַיְּהוּדִים	19 Sie gelangten nach Ephesus. Dort trennte er sich von den beiden; er selbst ging in die Synagoge und redete zu den Juden.
20 וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהַאֲרִיךְ יְמֵי שִׁבְתּוֹ אִתָּם וְלֹא אָבָה	20 Sie baten ihn, noch länger zu bleiben; aber er wollte nicht,
21 כִּי אִם־נִפְרַד מֵהֶם בְּאָמְרוֹ מְחֻיָּב אֲנִי לָחֹג אֶת־הֶחָג הַבָּא בִּירוּשָׁלַיִם וְאַחֲרֵי־כֵן אָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אִם־יִרְצֶה יְהוָֹה וַיֵּלֶךְ־לוֹ בָאֳנִיָּה מִן־אֶפְסוֹס	21 sondern verabschiedete sich und sagte: Ich werde wieder zu euch kommen, wenn Gott es will. So fuhr er von Ephesus ab,
22 וַיָּבֹא אֶל־קִסְרִין וַיַּעַל וַיִּשְׁאַל לִשְׁלוֹם הַקְּהִלָּה וַיֵּרֶד אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא	22 landete in Cäsarea, zog (nach Jerusalem) hinauf, begrüßte dort die Gemeinde und ging dann nach Antiochia hinab.
23 וַיֵּשֶׁב שָׁם יָמִים אֲחָדִים וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ גָּלַטְיָא וּפְרוּגְיָא וַיְחַזֵּק אֶת־כָּל־הַתַּלְמִידִים	23 Nachdem er dort einige Zeit geblieben war, zog er weiter, durchwanderte zuerst das galatische Land, dann Phrygien und stärkte alle Jünger.
24 וְאִישׁ יְהוּדִי בָּא אֶל־אֶפְסוֹס וְעִיר מוֹלַדְתּוֹ אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא וּשְׁמוֹ אַפּוֹלוֹס אִישׁ דְּבָרִים וְנִמְרָץ בַּכְּתוּבִים	24 Ein Jude namens Apollos kam nach Ephesus. Er stammte aus Alexandria, war redekundig und in der Schrift bewandert.
25 הוּא הָיָה מְלֻמָּד דֶּרֶךְ הָאָדוֹן וְהוּא מְדַבֵּר כְּחֹם רוּחוֹ וּמְלַמֵּד הֵיטֵב עַל־אֹדוֹת יֵשׁוּעַ וְלֹא יָדַע כִּי אִם־טְבִילַת יוֹחָנָן לְבַדָּהּ	25 Er war unterwiesen im Weg des Herrn. Er sprach mit glühendem Geist und trug die Lehre von Jesus genau vor; doch kannte er nur die Taufe des Johannes.
26 וְהוּא הֵחֵל לִקְרֹא בְּבֵית הַכְּנֵסֶת בְּבִטְחוֹן לֵבָב וַיִּשְׁמְעוּ אֹתוֹ עֲקִילַס וּפְרִיסְקִילָה וַיִּקָּחֻהוּ אֲלֵיהֶם וַיּוֹסִיפוּ לְהַגִּיד לוֹ אֶת־דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים בַּאֵר הֵיטֵב	26 Er begann, offen in der Synagoge zu sprechen. Priszilla und Aquila hörten ihn, nahmen ihn zu sich und legten ihm den Weg Gottes noch genauer dar.
27 וַיַּחְפֹּץ לָלֶכֶת לַאֲכַיָּא וַיִּכְתְּבוּ הָאַחִים אֶל־הַתַּלְמִידִים וַיְעֹרְרוּ אֹתָם לְקַבְּלוֹ וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיַּעֲזֹר הַרְבֵּה אֶת־הַמַּאֲמִינִים עַל־יְדֵי הֶחָסֶד	27 Als er nach Achaia gehen wollte, ermunterten ihn die Brüder dazu und schrieben den Jüngern, sie möchten ihn freundlich aufnehmen. Nach seiner Ankunft wurde er den Gläubigen durch die Gnade eine große Hilfe.
28 כִּי־בְחָזְקָה הִתְוַכַּח עִם־הַיְּהוּדִים לִפְנֵי כָּל־הָעָם וַיַּרְאֵם מִן־הַמִּקְרָאוֹת כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ	28 Denn mit Nachdruck widerlegte er die Juden, indem er öffentlich aus der Schrift nachwies, dass Jesus der Messias sei.