Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 16

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לְמַעַן לֹא תִכָּשֵׁלוּ	1 Haec locutus sum vobis, ut non scandalizemini.
2 הִנֵּה יְנַדּוּ אֶתְכֶם וְאַף בָּאָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר כָּל־הֹרֵג אֶתְכֶם יְדַמֶּה לְהַקְרִיב עֲבוֹדָה לֵאלֹהִים	2 Absque synagogisfacient vos; sed venit hora, ut omnis, qui interficit vos, arbitretur obsequiumse praestare Deo.
3 וְכָזֹאת יַעֲשֹוּ לָכֶם יַעַן גַּם־אֶת־אָבִי וְגַם־אֹתִי לֹא יָדָעוּ	3 Et haec facient, quia non noverunt Patrem neque me.
4 אֲבָל הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת־אֵלֶּה לְמַעַן אֲשֶׁר־בְּבֹא הַשָּׁעָה תִּזְכְּרוּם כִּי אָנֹכִי אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם וְכָאֵלֶּה לֹא־אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם מֵרֹאשׁ כִּי הָיִיתִי עִמָּכֶם	4 Sedhaec locutus sum vobis, ut, cum venerit hora eorum, reminiscamini eorum, quiaego dixi vobis. Haec autem vobis ab initio non dixi, quia vobiscum eram.
5 וְעַתָּה הֹלֵךְ אָנֹכִי אֶל־שֹׁלְחִי וְלֹא יִשְׁאָלֵנִי אִישׁ מִכֶּם אָנָה תֵלֵךְ	5 At nunc vado ad eum, qui me misit, et nemo ex vobis interrogat me: “Quovadis?”.
6 אַךְ עַל־דַּבְּרִי אֶת־אֵלֶּה אֲלֵיכֶם מָלֵא לְבַבְכֶם עַצָּבֶת	6 Sed quia haec locutus sum vobis, tristitia implevit cor vestrum.
7 אוּלָם הָאֱמֶת אַגִּיד לָכֶם כִּי לֶכְתִּי אַךְ־טוֹב לָכֶם כִּי אִם־לֹא אֵלֵךְ לֹא־יָבֹא אֲלֵיכֶם הַפְּרַקְלִיט וְאִם־אֵלֵךְ אֶשְׁלָחֵהוּ אֲלֵיכֶם	7 Sed ego veritatem dico vobis: Expedit vobis, ut ego vadam. Si enim non abiero,Paraclitus non veniet ad vos; si autem abiero, mittam eum ad vos.
8 וְהָיָה בְּבֹאוֹ יוֹכִיחַ אֶת־הָעוֹלָם עַל־דְּבַר הַחֵטְא וְהַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט	8 Et cumvenerit ille, arguet mundum de peccato et de iustitia et de iudicio:
9 עַל־הַחֵטְא כִּי לֹא־הֶאֱמִינוּ בִי	9 depeccato quidem, quia non credunt in me;
10 וְעַל־הַצֶּדֶק כִּי אֵלֵךְ אֶל־אָבִי וְלֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹת אֹתִי	10 de iustitia vero, quia ad Patremvado, et iam non videtis me;
11 וְעַל־הַמִּשְׁפָּט כִּי נִדּוֹן שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה	11 de iudicio autem, quia princeps mundi huiusiudicatus est.
12 עוֹד רַבּוֹת לִי לְהַגִּיד לָכֶם אַךְ לֹא־תוּכְלוּן שְׂאֵת עָתָּה	12 Adhuc multa habeo vobis dicere, sed non potestis portare modo.
13 וְרוּחַ הָאֱמֶת בְּבֹאוֹ הוּא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל־כָּל־הָאֱמֶת כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ כִּי אִם־אֲשֶׁר יִשְׁמַע יְדַבֵּר וְהַבָּאוֹת יַגִּיד לָכֶם	13 Cum autemvenerit ille, Spiritus veritatis, deducet vos in omnem veritatem; non enimloquetur a semetipso, sed quaecumque audiet, loquetur et, quae ventura sunt,annuntiabit vobis.
14 הוּא יְפָאֲרֵנִי כִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְיַגִּיד לָכֶם	14 Ille me clarificabit, quia de meo accipiet et annuntiabitvobis.
15 כֹּל אֲשֶׁר לְאָבִי לִי הוּא עַל־כֵּן אָמַרְתִּי כִּי מִשֶּׁלִּי יִקַּח וְיַגִּיד לָכֶם	15 Omnia, quaecumque habet Pater, mea sunt; propterea dixi quia de meoaccipit et annuntiabit vobis.
16 הֵן־מְעַט וְלֹא תִרְאוּנִי וְעוֹד־מְעַט וְתֶחֱזוּנִי כִּי־אֲנִי הֹלֵךְ אֶל־אָבִי	16 Modicum, et iam non videtis me; et iterum modicum, et videbitis me ”.
17 וּמִקְצָת תַּלְמִידָיו נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו לֵאמֹר מַה־זֶּה אָמַר אֵלֵינוּ הֵן־מְעַט וְלֹא תִרְאוּנִי וְעוֹד־מְעַט וְתֶחֱזוּנִי וְאָמְרוֹ אֲנִי הֹלֵךְ אֶל־אָבִי	17 Dixerunt ergo ex discipulis eius ad invicem: “ Quid est hoc, quod dicit nobis:“Modicum, et non videtis me; et iterum modicum, et videbitis me” et: “Vadoad Patrem”? ”.
18 וַיֹּאמְרוּ מַה־זֶּה אֲשֶׁר אָמַר מְעָט לֹא יָדַעְנוּ מַה־דִּבֵּר	18 Dicebant ergo: “ Quid est hoc, quod dicit: “Modicum”?Nescimus quid loquitur ”.
19 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ כִּי עִם־לְבָבָם לִשְׁאֹל אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַעַל־זֹאת אַתֶּם דֹּרְשִׁים בֵּינֵיכֶם כִּי אָמַרְתִּי הֵן־מְעַט וְלֹא תִרְאוּנִי וְעוֹד־מְעַט וְתֶחֱזוּנִי	19 Cognovit Iesus quia volebant eum interrogare etdixit eis: “ De hoc quaeritis inter vos, quia dixi: “Modicum, et non videtisme; et iterum modicum, et videbitis me”?
20 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי אַתֶּם תִּבְכּוּ וּתְיֵלִילוּ וְהָעוֹלָם יִשְׂמָח הֵן־אַתֶּם תֵּעָצְבוּ אָכֵן עָצְבְּכֶם יֵהָפֵךְ לְשָׂשׂוֹן	20 Amen, amen dico vobis quiaplorabitis et flebitis vos, mundus autem gaudebit; vos contristabimini, sedtristitia vestra vertetur in gaudium.
21 הָאִשָּׁה בְּלִדְתָּהּ עֶצֶב לָהּ כִּי בָאָה עִתָּהּ וְאַחֲרֵי יָלְדָה אֶת־הַיֶּלֶד לֹא־תִזְכֹּר עוֹד אֶת־עִצְּבוֹנָהּ מִשִּׂמְחָתָהּ כִּי־אָדָם נוֹלַד לָעוֹלָם	21 Mulier, cum parit, tristitiam habet,quia venit hora eius; cum autem pepererit puerum, iam non meminit pressuraepropter gaudium, quia natus est homo in mundum.
22 וְגַם־אַתֶּם כָּעֵת תִּתְעַצָּבוּ אַךְ אָשׁוּב אֶרְאֶה אֶתְכֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְאֵין־לֹקֵחַ שִׂמְחַתְכֶם מִכֶּם	22 Et vos igitur nunc quidemtristitiam habetis; iterum autem videbo vos, et gaudebit cor vestrum, et gaudiumvestrum nemo tollit a vobis.
23 וּבַיּוֹם הַהוּא לֹא תִשְׁאָלוּנִי דָּבָר אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי כָל־אֲשֶׁר תִּשְׁאֲלוּ מֵאֵת אָבִי בִּשְׁמִי יִתְּנֶנּוּ לָכֶם	23 Et in illo die me non rogabitis quidquam. Amen, amen dico vobis: Si quid petieritis Patrem in nomine meo, dabit vobis.
24 עַד־עַתָּה לֹא־שְׁאֶלְתֶּם דָּבָר בִּשְׁמִי שַׁאֲלוּ וְתִקְחוּ לְמַעַן תִּמָּלֵא שִׂמְחַתְכֶם	24 Usque modo non petistis quidquam in nomine meo. Petite et accipietis, ut gaudiumvestrum sit plenum.
25 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים אָכֵן שָׁעָה בָאָה וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים כִּי אִם־בָּרוּר אֲמַלֵּל לָכֶם עַל־אָבִי	25 Haec in proverbiis locutus sum vobis; venit hora, cum iamnon in proverbiis loquar vobis, sed palam de Patre annuntiabo vobis.
26 בַּיּוֹם הַהוּא תִּשְׁאֲלוּ בִשְׁמִי וְאֵינֶנִּי אֹמֵר לָכֶם כִּי אֲנִי אַעְתִּיר לְאָבִי בַּעַדְכֶם	26 Illo diein nomine meo petetis, et non dico vobis quia ego rogabo Patrem de vobis;
27 כִּי־אָבִי גַּם־הוּא אֹהֵב אֶתְכֶם עֵקֶב אֲשֶׁר אֲהַבְתּוּנִי וְהֶאֱמַנְתֶּם כִּי־מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָאתִי	27 ipse enim Pater amat vos, quia vos me amastis et credidistis quia ego a Deoexivi.
28 מֵאֵת הָאָב יָצָאתִי וָאָבֹא לָעוֹלָם אָשׁוּבָה אֶעֱזֹב אֶת־הָעוֹלָם וְאֵלֵךְ אֶל־אָבִי	28 Exivi a Patre et veni in mundum; iterum relinquo mundum et vado adPatrem ”.
29 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו הִנֵּה כָעֵת בָּרוּר תְּמַלֵּל וְלֹא תִמְשֹׁל מָשָׁל	29 Dicunt discipuli eius: “ Ecce nunc palam loqueris, etproverbium nullum dicis.
30 עַתָּה יָדַעְנוּ כִּי־כֹל יָדַעְתָּ וְלֹא תִצְטָרֵךְ כִּי יִשְׁאָלְךָ אִישׁ בָּזֹאת נַאֲמִין כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יָצָאתָ	30 Nunc scimus quia scis omnia, et non opus est tibi,ut quis te interroget; in hoc credimus quia a Deo existi ”.
31 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ עַתָּה תַאֲמִינוּ	31 Respondit eisIesus: “ Modo creditis?
32 הִנֵּה שָׁעָה בָאָה וְעַתָּה זֶה הִגִּיעָה וּנְפֹצוֹתֶם אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ וְאֹתִי תַעַזְבוּ לְבַדִּי וְאֵינֶנִּי לְבַדִּי כִּי אָבִי עִמָּדִי	32 Ecce venit hora et iam venit, ut dispergaminiunusquisque in propria et me solum relinquatis; et non sum solus, quia Patermecum est.
33 אֶת־אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לְמַעַן בִּי יִהְיֶה־לָכֶם שָׁלוֹם בָּעוֹלָם צָרָה תָבוֹא עֲלֵיכֶם אַךְ־יַאֲמֵץ לְבַבְכֶם אֲנִי נִצַּחְתִּי אֶת־הָעוֹלָם	33 Haec locutus sum vobis, ut in me pacem habeatis; in mundopressuram habetis, sed confidite, ego vici mundum ”.