Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 12

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה בְּהִתְאַסֵּף רִבְבוֹת עָם עַד כִּי־לָחֲצוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל־תַּלְמִידָיו בָּרִאשׁוֹנָה הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים שֶׁהוּא הַחֲנֻפָּה	1 Interea multis turbis cir cumstantibus, ita ut se invi cem conculcarent,coepit dicere ad discipulos suos primum: “ Attendite a fermento pharisaeorum,quod est hypocrisis.
2 וְאֵין דָּבָר מְכֻסֶּה אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ	2 Nihil autem opertum est, quod non reveletur, nequeabsconditum, quod non sciatur.
3 לָכֵן כָּל־אֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בַּחשֶׁךְ בָּאוֹר יִשָּׁמֵעַ וְאֶת־אֲשֶׁר לְחַשְׁתֶּם לָאֹזֶן בַּחֲדָרִים קָרֹא יִקָּרֵא עַל־הַגַּגּוֹת	3 Quoniam, quae in tenebris dixistis, in lumineaudientur; et, quod in aurem locuti estis in cubiculis, praedicabitur in tectis.
4 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם יְדִידָי אַל־תִּירְאוּ מִן־הַמְמִיתִים אֶת־הַגּוּף וְאַחֲרֵי־זֹאת אֵין־לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת עוֹד דָּבָר	4 Dico autem vobis amicis meis: Ne terreamini ab his, qui occidunt corpus etpost haec non habent amplius, quod faciant.
5 אֲבָל אוֹרֶה אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תִּירָאוּ יְראוּ אֶת־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ שָׁלְטָן אַחֲרֵי הֲמִיתוֹ לְהַשְׁלִיךְ אֶל־גֵּיהִנֹּם הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אוֹתוֹ תִּירָאוּן	5 Ostendam autem vobis quemtimeatis: Timete eum, qui postquam occiderit, habet potestatem mittere ingehennam. Ita dico vobis: Hunc timete.
6 הֲלֹא חָמֵשׁ צִפֳּרִים תִּמָּכַרְנָה בִּשְׁנֵי אִסָּרִים וְאֵין־אַחַת מֵהֶן נִשְׁכַּחַת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	6 Nonne quinque passeres veneuntdipundio? Et unus ex illis non est in oblivione coram Deo.
7 וְאַתֶּם גַּם־שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוֹת כֻּלָּן לָכֵן אַל־תִּירָאוּ יְקַרְתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת	7 Sed et capillicapitis vestri omnes numerati sunt. Nolite timere; multis passeribus plurisestis.
8 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר יוֹדֶה בִי לִפְנֵי הָאָדָם גַּם בֶּן־הָאָדָם יוֹדֶה בוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים	8 Dico autem vobis: Omnis, quicumque confessus fuerit in me coram hominibus, etFilius hominis confitebitur in illo coram angelis Dei;
9 וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי הָאָדָם הוּא יְכֻחַשׁ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים	9 qui autem negaverit mecoram hominibus, denegabitur coram angelis Dei.
10 וְכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר דְּבַר־חֶרְפָּה עַל־בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ וְהַמְגַדֵּף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ	10 Et omnis, qui dicet verbum in Filium hominis, remittetur illi; ei autem, quiin Spiritum Sanctum blasphemaverit, non remittetur.
11 וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל־בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְלִפְנֵי הָרָשֻׁיּוֹת וְהַשִּׁלְטוֹנִים אַל־תִּדְאֲגוּ אֵיךְ אוֹ־בַמֶּה תִצְטַדְּקוּ וּמַה־תְּדַבֵּרוּ	11 Cum autem inducent vos in synagogas et ad magistratus et potestates, nolitesolliciti esse qualiter aut quid respondeatis aut quid dicatis:
12 כִּי־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא יוֹרֶה אֶתְכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אֶת־הַנָּכוֹן לְדַבֵּר	12 Spiritus enimSanctus docebit vos in ipsa hora, quae oporteat dicere ”.
13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִן־הָעָם רַבִּי אֱמֹר־נָא אֶל־אָחִי וִיחַלֵּק אִתִּי אֶת־הַיְרֻשָּׁה	13 Ait autem quidam ei de turba: “ Magister, dic fratri meo, ut dividat mecumhereditatem ”.
14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו בֶּן־אָדָם מִי שָׂמַנִי עֲלֵיכֶם לְשֹׁפֵט וְלִמְחַלֵּק	14 At ille dixit ei: “ Homo, quis me constituit iudicem autdivisorem super vos? ”.
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּצֹעַ בָּצַע כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִם בְּהַרְבּוֹת נְכָסָיו	15 Dixitque ad illos: “ Videte et cavete ab omniavaritia, quia si cui res abundant, vita eius non est ex his, quae possidet ”.
16 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר שְׂדֵה אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד עָשָׂה תְּבוּאָה הַרְבֵּה	16 Dixit autem similitudinem ad illos dicens: “ Hominis cuiusdam divitisuberes fructus ager attulit.
17 וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לֵאמֹר מָה־אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין־לִי מָקוֹם לִכְנוֹס בּוֹ אֶת־תְּבוּאָתִי	17 Et cogitabat intra se dicens: “Quid faciam,quod non habeo, quo congregem fructus meos?”.
18 וַיֹּאמֶר אֶת־זֹאת אֶעֱשֶׂה הָרֹס אֶת־אֲסָמַי וּבָנֹה גְּדוֹלִים מֵהֶם וְאֶכְנְסָה שָׁמָּה אֶת־כָּל־יְבוּלִי וְטוּבִי	18 Et dixit: “Hoc faciam:destruam horrea mea et maiora aedificabo et illuc congregabo omne triticum etbona mea;
19 וְאֹמַר לְנַפְשִׁי נַפְשִׁי יֶשׁ־לָךְ עֲתוּדוֹת הַרְבֵּה לְשָׁנִים רַבּוֹת הִנָּפְשִׁי אִכְלִי שְׁתִי וְשִׂישִׂי	19 et dicam animae meae: Anima, habes multa bona posita in annosplurimos; requiesce, comede, bibe, epulare”.
20 וְהָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ אַתָּה הַכְּסִיל בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת־נַפְשֶׁךָ וַאֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לְּךָ לְמִי יִהְיֶה	20 Dixit autem illi Deus: “Stulte!Hac nocte animam tuam repetunt a te; quae autem parasti, cuius erunt?”.
21 זֶה חֵלֶק הָאֹצֵר לוֹ אֹצָרוֹת וְלֹא יַעְשִׁיר בֵּאלֹהִים	21 Sicest qui sibi thesaurizat et non fit in Deum dives ”.
22 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וּלְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ	22 Dixitque ad discipulos suos: “ Ideo dico vobis: nolite solliciti esseanimae quid manducetis, neque corpori quid vestiamini.
23 הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה הִיא מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ	23 Anima enim plus est quam esca, et corpus quam vestimentum.
24 הִתְבּוֹנְנוּ אֶל־הָעֹרְבִים אֲשֶׁר אֵינָם זֹרְעִים וְאֵינָם קֹצְרִים וְגַם־אֵין לָהֶם מְגוּרָה וְאוֹצָר וְהָאֱלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם וּמַה־יְקָרִים אַתֶּם מִן־הָעוֹף	24 Consideratecorvos, quia non seminant neque metunt, quibus non est cellarium neque horreum,et Deus pascit illos; quanto magis vos pluris estis volucribus.
25 וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף אַמָּה אַחַת עַל־קוֹמָתוֹ	25 Quis autemvestrum cogitando potest adicere ad aetatem suam cubitum?
26 וְעַתָּה הֵן־מְעַט מִזְעָר אֵין בִּיכָלְתְּכֶם וְלַיּוֹתֵר מַה־תִּדְאָגוּ	26 Si ergo neque, quodminimum est, potestis, quid de ceteris solliciti estis?
27 הִתְבּוֹנְנוּ אֶל־הַשּׁוֹשַׁנִּים הַצֹּמְחוֹת וְאֵינָן טֹוֺת וְאֵינָן אֹרְגוֹת וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה	27 Considerate liliaquomodo crescunt: non laborant neque nent; dico autem vobis: Nec Salomon in omnigloria sua vestiebatur sicut unum ex istis.
28 וְאִם־כָּכָה יַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה	28 Si autem fenum, quod hodie inagro est et cras in clibanum mittitur, Deus sic vestit, quanto magis vos,pusillae fidei.
29 גַּם־אַתֶּם אַל־תִּדְרְשׁוּ מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וְאַל־תְּהַלְּכוּ בִּגְדֹלוֹת	29 Et vos nolite quaerere quid manducetis aut quid bibatis etnolite solliciti esse.
30 כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים גּוֹיֵי הָאָרֶץ וַאֲבִיכֶם הוּא יוֹדֵעַ כִּי־צְרִיכִים אַתֶּם לָאֵלֶּה	30 Haec enim omnia gentes mundi quaerunt; Pater autemvester scit quoniam his indigetis.
31 אַךְ בַּקְּשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה	31 Verumtamen quaerite regnum eius; et haecadicientur vobis.
32 אַל־תִּירָא הָעֵדֶר הַקָּטָן כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֵת הַמַּלְכוּת	32 Noli timere, pusillus grex, quia complacuit Patri vestro dare vobis regnum.
33 מִכְרוּ אֶת־רְכוּשְׁכֶם וּתְנוּ צְדָקָה עֲשֹוּ לָכֶם כִּיסִים אֲשֶׁר לֹא יִבְלוּ וְאוֹצָר בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא יִגָּרַע לְעוֹלָם אֲשֶׁר גַּנָּב לֹא־יִקְרַב אֵלָיו וְסָס לֹא יֹאכְלֵהוּ	33 Vendite, quae possidetis, et date eleemosynam. Facite vobis sacculos, qui nonveterescunt, thesaurum non deficientem in caelis, quo fur non appropiat, nequetinea corrumpit;
34 כִּי בַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם	34 ubi enim thesaurus vester est, ibi et cor vestrum erit.
35 מָתְנֵיכֶם יִהְיוּ חֲגוּרִים וְהַנֵּרוֹת דֹּלְקִים	35 Sint lumbi vestri praecincti et lucernae ardentes,
36 וְאַתֶּם הֱיוּ דֹמִים לָאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לַאֲדֹנֵיהֶם מָתַי יָשׁוּב מִן־הַחֲתֻנָּה וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא וְדָפַק יִפְתְחוּ־לוֹ כְּרָגַע	36 et vos simileshominibus exspectantibus dominum suum, quando revertatur a nuptiis, ut, cumvenerit et pulsaverit, confestim aperiant ei.
37 אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר בְּבוֹא הָאָדוֹן יִמְצָאֵם שֹׁקְדִים אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֶאֱזֹר מָתְנָיו וְיוֹשִׁיבֵם וְיֵלֵךְ לְשָׁרֵת אוֹתָם	37 Beati, servi illi, quos, cumvenerit dominus, invenerit vigilantes. Amen dico vobis, quod praecinget se etfaciet illos discumbere et transiens ministrabit illis.
38 וְאִם־יָבוֹא בָּאַשְׁמֻרָה הַשֵּׁנִית אוֹ בָּאַשְׁמֻרָה הַשְּׁלִישִׁית וְכֵן יִמְצָא אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם	38 Et si venerit insecunda vigilia, et si in tertia vigilia venerit, et ita invenerit, beati suntilli.
39 וְזֹאת דְּעוּ אֲשֶׁר אִם־יָדֹעַ יֵדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יָבוֹא הַגַּנָּב כִּי־עַתָּה שָׁקַד שָׁקוֹד וְלֹא־יִתֵּן לַחְתֹּר אֶת־בֵּיתוֹ	39 Hoc autem scitote, quia, si sciret pater familias, qua hora furveniret, non sineret perfodi domum suam.
40 לָכֵן גַּם־אַתֶּם הֱיוּ נְכוֹנִים כִּי בְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתֶּם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם	40 Et vos estote parati, quia, qua horanon putatis, Filius hominis venit ”.
41 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲדֹנֵינוּ הֲלָנוּ אַתָּה אֹמֵר אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה אִם־גַּם לְכָל־אָדָם	41 Ait autem Petrus: “ Domine, ad nos dicis hanc parabolam an et ad omnes? ”.
42 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן מִי־הוּא אֵפוֹא הַסֹּכֵן הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר יַפְקִידֵהוּ הָאָדוֹן עַל־עֲבֻדָּתוֹ לָתֵת אֶת־אֲרֻחָתָם בְּעִתּוֹ	42 Et dixit Dominus: “ Quis putas est fidelis dispensator et prudens, quemconstituet dominus super familiam suam, ut det illis in tempore triticimensuram?
43 אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר בְּבֹא אֲדֹנָיו יִמְצָאֵהוּ עֹשֶׂה כֵּן	43 Beatus ille servus, quem, cum venerit dominus eius, invenerit itafacientem.
44 אֱמֶת אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי עַל־כֹּל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לוֹ יַפְקִידֵהוּ	44 Vere dico vobis: Supra omnia, quae possidet, constituet illum.
45 וְהָעֶבֶד הַהוּא אִם־יֹאמַר בְּלִבּוֹ בּשֵׁשׁ אֲדֹנִי לָבוֹא וְהֵחֵל לְהַכּוֹת אֶת־הָעֲבָדִים וְאֶת־הַשְּׁפָחוֹת וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכֹּר	45 Quod si dixerit servus ille in corde suo: “Moram facit dominus meus venire”,et coeperit percutere pueros et ancillas et edere et bibere et inebriari,
46 בּוֹא יָבוֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם לֹא־יְצַפֶּה וּבְשָׁעָה לֹא יֵדָע וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים אֶת־חֶלְקוֹ עִם הַסּוֹרְרִים	46 veniet dominus servi illius in die, qua non sperat, et hora, qua nescit, etdividet eum partemque eius cum infidelibus ponet.
47 וְהָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָדַע אֶת־רְצוֹן אֲדֹנָיו וְלֹא הֵכִין וְלֹא־עָשָׂה כִרְצוֹנוֹ יֻכֶּה מַכּוֹת רַבּוֹת	47 Ille autem servus, quicognovit voluntatem domini sui et non praeparavit vel non fecit secundumvoluntatem eius, vapulabit multis;
48 וַאֲשֶׁר לֹא־יָדַע וְעָשָׂה דְבָרִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם בִּן־הַכּוֹת הוּא לֹא־יֻכֶּה כִּי אִם־מְעָט כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר נִתַּן־לוֹ הַרְבֵּה דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וַאֲשֶׁר הִפְקִידוּ בְיָדוֹ הַרְבֵּה יִשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ יוֹתֵר	48 qui autem non cognovit et fecit dignaplagis, vapulabit paucis. Omni autem, cui multum datum est, multum quaeretur abeo; et cui commendaverunt multum, plus petent ab eo.
49 לְהַפִּיל אֵשׁ עַל־הָאָרֶץ בָּאתִי וּמֶה־חָפֵץ אֲנִי כִּי כְבָר בָּעָרָה	49 Ignem veni mittere in terram et quid volo? Si iam accensus esset!
50 וְעָלַי טְבִילָה לְהִטָּבֵל וּמַה־יֵּצַר לִי עַד כִּי־תִשְׁלָם	50 Baptismaautem habeo baptizari et quomodo coartor, usque dum perficiatur!
51 הַחשְׁבִים אַתֶּם כִּי־בָאתִי לָתֵת שָׁלוֹם בָּאָרֶץ אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא כִּי אִם־מַחֲלֹקֶת	51 Putatis quiapacem veni dare in terram? Non, dico vobis, sed separationem.
52 כִּי מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד יֵחָלֵקוּ שְׁלשָׁה עַל־שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם עַל־שְׁלשָׁה	52 Erunt enim exhoc quinque in domo una divisi: tres in duo, et duo in tres;
53 הָאָב יֵחָלֵק עַל־הַבֵּן וְהַבֵּן עַל־הָאָב הָאֵם עַל־הַבַּת וְהַבַּת עַל־הָאֵם הֶחָמוֹת עַל־הַכַּלָּה וְהַכַּלָּה עַל־הֶחָמוֹת	53 dividentur paterin filium et filius in patrem, mater in filiam et filia in matrem, socrus innurum suam et nurus in socrum ”.
54 וַיֹּאמֶר גַּם אֶל־הֲמוֹן הָעָם כִּרְאֹתְכֶם אֶת־הֶעָנָן עֹלֶה בַמַּעֲרָב וַאֲמַרְתֶּם גֶּשֶׁם בָּא וְכֵן יִהְיֶה	54 Dicebat autem et ad turbas: “ Cum videritis nubem orientem ab occasu,statim dicitis: “Nimbus venit”, et ita fit;
55 וְאִם־נָשְׁבָה רוּחַ הַנֶּגֶב תֹּאמְרוּ הִנֵּה חֹם בָּא וְגַם יָבוֹא	55 et cum austrum flantem,dicitis: “Aestus erit”, et fit.
56 הַחֲנֵפִים אֶת־פְּנֵי הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם יְדַעְתֶּם לִבְחֹן וְאֶת־הָעֵת הַזֹּאת אֵיךְ לֹא תִבְחָנוּ	56 Hypocritae, faciem terrae et caeli nostisprobare, hoc autem tempus quomodo nescitis probare?
57 לָמָה אַף־מִנַּפְשְׁכֶם לֹא תִשְׁפְּטוּ אֶת־הַיּשֶׁר	57 Quid autem et a vobisipsis non iudicatis, quod iustum est?
58 כִּי כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־הַשַּׂר עִם־אִישׁ רִיבֶךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ הִשְׁתַּדֵּל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ פֶּן־יִסְחַב אוֹתְךָ אֶל־הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יִמְסָרְךָ אֶל־הַשּׁוֹטֵר וְהַשּׁוֹטֵר יַשְׁלִיכְךָ אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא	58 Cum autem vadis cum adversario tuo ad principem, in via da operam liberari abillo, ne forte trahat te apud iudicem, et iudex tradat te exactori, et exactormittat te in carcerem.
59 וַאֲנִי אֹמֵר לְךָ לֹא תֵצֵא מִשָּׁם עַד אִם־שִׁלַּמְתָּ גַּם אֶת־הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה	59 Dico tibi: Non exies inde, donec etiam novissimumminutum reddas ”.