Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 12

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי עַד־כֹּה וְעַד־כֹּה בְּהִתְאַסֵּף רִבְבוֹת עָם עַד כִּי־לָחֲצוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֶל־תַּלְמִידָיו בָּרִאשׁוֹנָה הִשָּׁמְרוּ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם מִשְּׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים שֶׁהוּא הַחֲנֻפָּה	1 Sur ces entrefaites une foule se rassembla, si nombreuse qu’on se marchait les uns sur les autres. Alors il se mit à leur dire, et tout d’abord à ses disciples: "Gardez-vous bien du levain des Pharisiens: c’est l’hypocrisie.”
2 וְאֵין דָּבָר מְכֻסֶּה אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה וְאֵין נֶעְלָם אֲשֶׁר לֹא יִוָּדֵעַ	2 “Il n’y a rien de caché qui ne doive être découvert, rien de secret qui ne doive être connu.
3 לָכֵן כָּל־אֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בַּחשֶׁךְ בָּאוֹר יִשָּׁמֵעַ וְאֶת־אֲשֶׁר לְחַשְׁתֶּם לָאֹזֶן בַּחֲדָרִים קָרֹא יִקָּרֵא עַל־הַגַּגּוֹת	3 Au contraire, tout ce que vous avez dit dans l’obscurité sera entendu en plein jour, et ce que vous avez répété à l’oreille dans les chambres sera crié sur les toits.
4 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם יְדִידָי אַל־תִּירְאוּ מִן־הַמְמִיתִים אֶת־הַגּוּף וְאַחֲרֵי־זֹאת אֵין־לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת עוֹד דָּבָר	4 “Je vous le dis à vous, mes amis: Ne craignez pas ceux qui tuent le corps et ensuite ne peuvent rien faire de plus.
5 אֲבָל אוֹרֶה אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר תִּירָאוּ יְראוּ אֶת־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ שָׁלְטָן אַחֲרֵי הֲמִיתוֹ לְהַשְׁלִיךְ אֶל־גֵּיהִנֹּם הֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אוֹתוֹ תִּירָאוּן	5 Je veux vous indiquer celui qu’il vous faut craindre: craignez celui qui, après avoir tué, a encore le pouvoir de jeter dans la géhenne. Oui, je vous le dis, craignez-le!
6 הֲלֹא חָמֵשׁ צִפֳּרִים תִּמָּכַרְנָה בִּשְׁנֵי אִסָּרִים וְאֵין־אַחַת מֵהֶן נִשְׁכַּחַת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים	6 Cinq moineaux valent deux pièces tout juste, n’est-ce pas? Or pas un d’eux n’a été oublié de Dieu.
7 וְאַתֶּם גַּם־שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוֹת כֻּלָּן לָכֵן אַל־תִּירָאוּ יְקַרְתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת	7 Même les cheveux de votre tête ont été comptés! Ne craignez donc pas: vous valez tout de même plus qu’une volée de moineaux.
8 וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כֹּל אֲשֶׁר יוֹדֶה בִי לִפְנֵי הָאָדָם גַּם בֶּן־הָאָדָם יוֹדֶה בוֹ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים	8 “Je vous le dis: Celui qui m’aura reconnu devant les hommes, le Fils de l’Homme à son tour le reconnaîtra devant les anges de Dieu.
9 וַאֲשֶׁר יְכַחֵשׁ בִּי לִפְנֵי הָאָדָם הוּא יְכֻחַשׁ לִפְנֵי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים	9 Mais si quelqu’un me renie devant les hommes, il sera renié en présence des anges de Dieu!
10 וְכֹל אֲשֶׁר יְדַבֵּר דְּבַר־חֶרְפָּה עַל־בֶּן־הָאָדָם יִסָּלַח לוֹ וְהַמְגַדֵּף אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֹא יִסָּלַח לוֹ	10 “Si l’on a attaqué en paroles le Fils de l’Homme il y aura pardon; mais si l’on a blasphémé contre l’Esprit Saint, il n’y aura pas de pardon.
11 וְכַאֲשֶׁר יָבִיאוּ אֶתְכֶם אֶל־בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְלִפְנֵי הָרָשֻׁיּוֹת וְהַשִּׁלְטוֹנִים אַל־תִּדְאֲגוּ אֵיךְ אוֹ־בַמֶּה תִצְטַדְּקוּ וּמַה־תְּדַבֵּרוּ	11 “Quand ils vous traîneront devant les conseils de synagogues, ou devant les pouvoirs publics et les autorités, ne vous inquiétez pas de ce que vous direz pour votre défense et comment vous le direz.
12 כִּי־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוּא יוֹרֶה אֶתְכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אֶת־הַנָּכוֹן לְדַבֵּר	12 Car l’Esprit Saint vous donnera à cette heure même ce que vous aurez à dire.”
13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִן־הָעָם רַבִּי אֱמֹר־נָא אֶל־אָחִי וִיחַלֵּק אִתִּי אֶת־הַיְרֻשָּׁה	13 Du milieu de la foule quelqu’un lui dit: "Maître, dis à mon frère de partager avec moi l’héritage.”
14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו בֶּן־אָדָם מִי שָׂמַנִי עֲלֵיכֶם לְשֹׁפֵט וְלִמְחַלֵּק	14 Jésus lui répondit: "Mon ami, qui m’a établi juge ou arbitre entre vous?”
15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רְאוּ וְהִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִבְּצֹעַ בָּצַע כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם תְּלוּיִם בְּהַרְבּוֹת נְכָסָיו	15 Il ajouta: "Soyez bien en garde contre tout désir de posséder, car même quand on a tout, ce n’est pas cela qui donne la vie.”
16 וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר שְׂדֵה אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד עָשָׂה תְּבוּאָה הַרְבֵּה	16 Et Jésus leur dit cette parabole: "Il y avait un homme riche dont le domaine avait bien rapporté.
17 וַיַּחְשֹׁב בְּלִבּוֹ לֵאמֹר מָה־אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין־לִי מָקוֹם לִכְנוֹס בּוֹ אֶת־תְּבוּאָתִי	17 Il commence alors à se demander: ‘Que vais-je faire? Je n’ai pas où engranger toute ma récolte.’
18 וַיֹּאמֶר אֶת־זֹאת אֶעֱשֶׂה הָרֹס אֶת־אֲסָמַי וּבָנֹה גְּדוֹלִים מֵהֶם וְאֶכְנְסָה שָׁמָּה אֶת־כָּל־יְבוּלִי וְטוּבִי	18 Et il se dit: ‘Voilà ce que je vais faire: je mettrai par terre mes greniers et j’en bâtirai de plus grands, j’y entasserai tout mon blé, tous mes biens,
19 וְאֹמַר לְנַפְשִׁי נַפְשִׁי יֶשׁ־לָךְ עֲתוּדוֹת הַרְבֵּה לְשָׁנִים רַבּוֹת הִנָּפְשִׁי אִכְלִי שְׁתִי וְשִׂישִׂי	19 et je n’aurai plus qu’à me dire: Mon gaillard, tu as là des tas de choses en réserve pour beaucoup d’années; repose-toi, mange, bois et fais la fête!’
20 וְהָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ אַתָּה הַכְּסִיל בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה יִדְרְשׁוּ מִמְּךָ אֶת־נַפְשֶׁךָ וַאֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לְּךָ לְמִי יִהְיֶה	20 “Mais Dieu lui dit: ‘Tu es fou! Cette nuit-même on va te réclamer ta vie, qui va recueillir ce que tu as préparé?’
21 זֶה חֵלֶק הָאֹצֵר לוֹ אֹצָרוֹת וְלֹא יַעְשִׁיר בֵּאלֹהִים	21 Cela vaut pour quiconque cherche à se faire des réserves, au lieu d’accumuler pour Dieu.”
22 וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וּלְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ	22 Jésus s’adressa alors à ses disciples: "Je vous le dis, ne vous tourmentez pas pour votre vie avec des questions de nourriture, ni pour votre corps avec des questions de vêtement.
23 הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה הִיא מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ	23 Voyez que la vie est plus que la nourriture et le corps plus que le vêtement.
24 הִתְבּוֹנְנוּ אֶל־הָעֹרְבִים אֲשֶׁר אֵינָם זֹרְעִים וְאֵינָם קֹצְרִים וְגַם־אֵין לָהֶם מְגוּרָה וְאוֹצָר וְהָאֱלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם וּמַה־יְקָרִים אַתֶּם מִן־הָעוֹף	24 “Observez les corbeaux: ils ne sèment pas, ils ne moissonnent pas, ils n’ont ni cave ni grenier et Dieu les nourrit. Il vous traitera tout de même mieux que les oiseaux!
25 וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף אַמָּה אַחַת עַל־קוֹמָתוֹ	25 Qui d’entre vous, à force de s’inquiéter, pourra prolonger sa vie d’une coudée?
26 וְעַתָּה הֵן־מְעַט מִזְעָר אֵין בִּיכָלְתְּכֶם וְלַיּוֹתֵר מַה־תִּדְאָגוּ	26 Et si la moindre chose vous dépasse, pourquoi vous inquiéter du reste?
27 הִתְבּוֹנְנוּ אֶל־הַשּׁוֹשַׁנִּים הַצֹּמְחוֹת וְאֵינָן טֹוֺת וְאֵינָן אֹרְגוֹת וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה	27 “Observez les lys: ils ne filent pas, ils ne tissent pas. Mais je vous dis que Salomon dans toute sa gloire n’était pas habillé comme l’un d’eux.
28 וְאִם־כָּכָה יַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה	28 Si Dieu revêt ainsi la plante sauvage qui aujourd’hui se dresse mais demain sera jetée au four, combien plus le fera-t-il pour vous! Vous avez bien peu la foi!
29 גַּם־אַתֶּם אַל־תִּדְרְשׁוּ מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וְאַל־תְּהַלְּכוּ בִּגְדֹלוֹת	29 “Ne vous tracassez pas pour ce que vous mangerez et boirez, laissez vos soucis.
30 כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים גּוֹיֵי הָאָרֶץ וַאֲבִיכֶם הוּא יוֹדֵעַ כִּי־צְרִיכִים אַתֶּם לָאֵלֶּה	30 C’est bien là ce qui donne du tracas aux nations de ce monde, mais votre Père sait que vous en avez besoin.
31 אַךְ בַּקְּשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה	31 Tracassez-vous donc pour son Royaume, et cela vous sera donné en plus.
32 אַל־תִּירָא הָעֵדֶר הַקָּטָן כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֵת לָכֶם אֵת הַמַּלְכוּת	32 N’aie pas peur, tout petit troupeau: car il a plu à votre Père de vous donner le Royaume!
33 מִכְרוּ אֶת־רְכוּשְׁכֶם וּתְנוּ צְדָקָה עֲשֹוּ לָכֶם כִּיסִים אֲשֶׁר לֹא יִבְלוּ וְאוֹצָר בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא יִגָּרַע לְעוֹלָם אֲשֶׁר גַּנָּב לֹא־יִקְרַב אֵלָיו וְסָס לֹא יֹאכְלֵהוּ	33 “Vendez vos biens et donnez-les en aumônes! Faites-vous dans les cieux des bourses qui résistent au temps et des réserves qui ne s’épuisent pas: là, point de place pour le voleur qui dérobe, ni pour la mite qui détruit!
34 כִּי בַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוֹצַרְכֶם בּוֹ שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם	34 Et là où est ton trésor, là aussi sera ton cœur.
35 מָתְנֵיכֶם יִהְיוּ חֲגוּרִים וְהַנֵּרוֹת דֹּלְקִים	35 “Soyez prêts, la ceinture bouclée, avec vos lampes allumées!
36 וְאַתֶּם הֱיוּ דֹמִים לָאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לַאֲדֹנֵיהֶם מָתַי יָשׁוּב מִן־הַחֲתֻנָּה וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא וְדָפַק יִפְתְחוּ־לוֹ כְּרָגַע	36 Soyez comme des gens qui attendent leur maître: il va rentrer des noces et l’on s’apprête à lui ouvrir aussitôt qu’il sera là et frappera.
37 אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר בְּבוֹא הָאָדוֹן יִמְצָאֵם שֹׁקְדִים אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֶאֱזֹר מָתְנָיו וְיוֹשִׁיבֵם וְיֵלֵךְ לְשָׁרֵת אוֹתָם	37 “Heureux ces serviteurs que le Seigneur à son retour trouvera éveillés! En vérité, je vous le dis, c’est lui qui se mettra le tablier; il les fera passer à table et les servira l’un après l’autre.
38 וְאִם־יָבוֹא בָּאַשְׁמֻרָה הַשֵּׁנִית אוֹ בָּאַשְׁמֻרָה הַשְּׁלִישִׁית וְכֵן יִמְצָא אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם	38 Et s’il arrive tard le soir et qu’il les trouve ainsi, ou même passé minuit, heureux ces serviteurs!
39 וְזֹאת דְּעוּ אֲשֶׁר אִם־יָדֹעַ יֵדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ שָׁעָה יָבוֹא הַגַּנָּב כִּי־עַתָּה שָׁקַד שָׁקוֹד וְלֹא־יִתֵּן לַחְתֹּר אֶת־בֵּיתוֹ	39 “Si le maître de la maison savait à quelle heure viendra le voleur, vous comprenez bien qu’il resterait éveillé et ne le laisserait pas perforer sa maison.
40 לָכֵן גַּם־אַתֶּם הֱיוּ נְכוֹנִים כִּי בְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא פִלַּלְתֶּם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם	40 De même soyez prêts, car le Fils de l’Homme vient à l’heure que vous ne savez pas.”
41 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֲדֹנֵינוּ הֲלָנוּ אַתָּה אֹמֵר אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה אִם־גַּם לְכָל־אָדָם	41 Pierre lui dit: "Seigneur, est-ce pour nous que tu dis cette parabole, ou bien pour tous?”
42 וַיֹּאמֶר הָאָדוֹן מִי־הוּא אֵפוֹא הַסֹּכֵן הַנֶּאֱמָן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר יַפְקִידֵהוּ הָאָדוֹן עַל־עֲבֻדָּתוֹ לָתֵת אֶת־אֲרֻחָתָם בְּעִתּוֹ	42 Le Seigneur lui répondit: "Imaginez un intendant, digne de confiance et capable. Son seigneur lui a confié la responsabilité de ses serviteurs, et c’est lui qui leur donne les rations de blé en temps voulu.
43 אַשְׁרֵי הָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר בְּבֹא אֲדֹנָיו יִמְצָאֵהוּ עֹשֶׂה כֵּן	43 Heureux ce serviteur que son seigneur surprend tout occupé à son travail!
44 אֱמֶת אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי עַל־כֹּל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לוֹ יַפְקִידֵהוּ	44 Je vous l’affirme, il lui mettra entre les mains tout ce qui lui appartient.
45 וְהָעֶבֶד הַהוּא אִם־יֹאמַר בְּלִבּוֹ בּשֵׁשׁ אֲדֹנִי לָבוֹא וְהֵחֵל לְהַכּוֹת אֶת־הָעֲבָדִים וְאֶת־הַשְּׁפָחוֹת וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכֹּר	45 “Mais le serviteur peut-être pensera: ‘Mon seigneur va rentrer tard.’ Si alors il commence à frapper serviteurs et servantes, s’il mange, boit et s’enivre,
46 בּוֹא יָבוֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם לֹא־יְצַפֶּה וּבְשָׁעָה לֹא יֵדָע וִישַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים אֶת־חֶלְקוֹ עִם הַסּוֹרְרִים	46 son seigneur arrivera au jour et à l’heure que ce serviteur ne pensait pas; il lui enlèvera sa charge et l’enverra chez ceux dont on se méfie.
47 וְהָעֶבֶד הַהוּא אֲשֶׁר יָדַע אֶת־רְצוֹן אֲדֹנָיו וְלֹא הֵכִין וְלֹא־עָשָׂה כִרְצוֹנוֹ יֻכֶּה מַכּוֹת רַבּוֹת	47 “Ce serviteur connaissait la volonté de son seigneur; s’il n’a rien préparé, s’il n’a pas respecté ses ordres, il recevra le maximum de coups.
48 וַאֲשֶׁר לֹא־יָדַע וְעָשָׂה דְבָרִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם בִּן־הַכּוֹת הוּא לֹא־יֻכֶּה כִּי אִם־מְעָט כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר נִתַּן־לוֹ הַרְבֵּה דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וַאֲשֶׁר הִפְקִידוּ בְיָדוֹ הַרְבֵּה יִשְׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ יוֹתֵר	48 Mais si c’est un autre qui a fait sans le savoir de quoi se faire battre, il n’en recevra pas trop. On sera plus exigeant si l’on a donné plus, on demandera davantage à qui on aura beaucoup confié.
49 לְהַפִּיל אֵשׁ עַל־הָאָרֶץ בָּאתִי וּמֶה־חָפֵץ אֲנִי כִּי כְבָר בָּעָרָה	49 “Je suis venu jeter le feu sur la terre, et comme je voudrais qu’il soit déjà allumé!
50 וְעָלַי טְבִילָה לְהִטָּבֵל וּמַה־יֵּצַר לִי עַד כִּי־תִשְׁלָם	50 Mais je dois passer par un baptême, et quelle angoisse tant que ce n’est pas fait!
51 הַחשְׁבִים אַתֶּם כִּי־בָאתִי לָתֵת שָׁלוֹם בָּאָרֶץ אֲנִי אֹמֵר לָכֶם לֹא כִּי אִם־מַחֲלֹקֶת	51 “Pensez-vous que je sois venu mettre la paix sur la terre? Non, je vous le dis, mais la division.
52 כִּי מֵעַתָּה חֲמִשָּׁה בְּבַיִת אֶחָד יֵחָלֵקוּ שְׁלשָׁה עַל־שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם עַל־שְׁלשָׁה	52 Car désormais, même une famille de cinq personnes sera divisée: trois contre deux, et deux contre trois.
53 הָאָב יֵחָלֵק עַל־הַבֵּן וְהַבֵּן עַל־הָאָב הָאֵם עַל־הַבַּת וְהַבַּת עַל־הָאֵם הֶחָמוֹת עַל־הַכַּלָּה וְהַכַּלָּה עַל־הֶחָמוֹת	53 Le père s’opposera au fils et le fils au père; la mère à sa fille et la fille à sa mère; la belle-mère à l’épouse et l’épouse à sa belle-mère!”
54 וַיֹּאמֶר גַּם אֶל־הֲמוֹן הָעָם כִּרְאֹתְכֶם אֶת־הֶעָנָן עֹלֶה בַמַּעֲרָב וַאֲמַרְתֶּם גֶּשֶׁם בָּא וְכֵן יִהְיֶה	54 Jésus dit encore aux foules: "Quand vous voyez le ciel couvert à l’ouest, vous dites aussitôt: Voilà la pluie! et cela ne manque pas.
55 וְאִם־נָשְׁבָה רוּחַ הַנֶּגֶב תֹּאמְרוּ הִנֵּה חֹם בָּא וְגַם יָבוֹא	55 Et quand le vent du sud se lève, vous dites: ‘Il fera chaud!’ et c’est ce qui arrive.
56 הַחֲנֵפִים אֶת־פְּנֵי הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם יְדַעְתֶּם לִבְחֹן וְאֶת־הָעֵת הַזֹּאת אֵיךְ לֹא תִבְחָנוּ	56 Gens superficiels! Vous savez reconnaître la physionomie de la terre et du ciel, mais vous n’êtes pas capables d’identifier le temps présent!
57 לָמָה אַף־מִנַּפְשְׁכֶם לֹא תִשְׁפְּטוּ אֶת־הַיּשֶׁר	57 “Serez-vous incapables de juger par vous-mêmes ce qui est juste?
58 כִּי כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־הַשַּׂר עִם־אִישׁ רִיבֶךָ בְּעוֹדְךָ בַדֶּרֶךְ הִשְׁתַּדֵּל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ פֶּן־יִסְחַב אוֹתְךָ אֶל־הַשֹּׁפֵט וְהַשֹּׁפֵט יִמְסָרְךָ אֶל־הַשּׁוֹטֵר וְהַשּׁוֹטֵר יַשְׁלִיכְךָ אֶל־בֵּית הַכֶּלֶא	58 Lorsque tu vas avec ton adversaire devant les autorités, essaie de t’arranger avec lui en chemin; sinon il te traînera devant le juge, le juge te livrera à la police et le policier te jettera en prison.
59 וַאֲנִי אֹמֵר לְךָ לֹא תֵצֵא מִשָּׁם עַד אִם־שִׁלַּמְתָּ גַּם אֶת־הַפְּרוּטָה הָאַחֲרוֹנָה	59 Je te le dis, tu ne sortiras pas de là tant que tu n’auras pas restitué le dernier centime!”