Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 וַיְהִי בְּצֵאתוֹ מִן־הַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו רַבִּי רְאֵה מַה־יָּפוּ הָאֲבָנִים וְהַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה	1 Et cum egrederetur de templo, ait illi unus ex discipulis suis : Magister, aspice quales lapides, et quales structuræ.
2 וַיַּעַן אֹתוֹ יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הֲרָאִיתָ אֶת־כָּל־הַבִּנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה לֹא־תִשָּׁאֵר אֶבֶן עַל־אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תִתְפָּרָק	2 Et respondens Jesus, ait illi : Vides has omnes magnas ædificationes ? Non relinquetur lapis super lapidem, qui non destruatur.
3 וַיֵּשֶׁב עַל־הַר הַזֵּיתִים מִמּוּל הַמִּקְדָּשׁ וַיִּשְׁאָלֻהוּ פֶטְרוֹס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרַי וְהֵם אִתּוֹ לְבַדָּם	3 Et cum sederet in monte Olivarum contra templum, interrogabant eum separatim Petrus, et Jacobus, et Joannes, et Andreas :
4 אֱמָר־נָא לָנוּ מָתַי תִּהְיֶה־זֹּאת וּמַה־הוּא הָאוֹת בְּבֹא הָעֵת אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה בָהּ כָּל־זֹאת	4 Dic nobis, quando ista fient ? et quod signum erit, quando hæc omnia incipient consummari ?
5 וַיַּעַן אֹתָם יֵשׁוּעַ וַיָּחֶל לְדַבֵּר רְאוּ פֶּן־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ	5 Et respondens Jesus cœpit dicere illis : Videte ne quis vos seducat :
6 כִּי רַבִּים יָבֹאוּ בִּשְׁמִי לֵאמֹר אֲנִי הוּא וְיַתְעוּ רַבִּים	6 multi enim venient in nomine meo, dicentes quia ego sum : et multos seducent.
7 וּבְשָׁמְעֲכֶם מִלְחָמוֹת וּשְׁמֻעוֹת מִלְחָמָה אַל־תִּבָּהֵלוּ כִּי־הָיוֹ תִהְיֶה זֹאת אַךְ לֹא־זֹאת הִיא הַקֵּץ	7 Cum audieritis autem bella, et opiniones bellorum, ne timueritis : oportet enim hæc fieri : sed nondum finis.
8 כִּי־יָקוּם גּוֹי עַל־גּוֹי וּמַמְלָכָה עַל־מַמְלָכָה וְהָיָה רַעַשׁ כֹּה וָכֹה וְהָיָה רָעָב וּמְהוּמָה	8 Exsurget enim gens contra gentem, et regnum super regnum, et erunt terræmotus per loca, et fames. Initium dolorum hæc.
9 אֵלֶּה רֵאשִׁית הַחֲבָלִים וְאַתֶּם הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי־יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְהֻכֵּיתֶם בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְלִפְנֵי משְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבָאוּ לְמַעֲנִי לְעֵדוּת לָהֶם	9 Videte autem vosmetipsos. Tradent enim vos in consiliis, et in synagogis vapulabitis, et ante præsides et reges stabitis propter me, in testimonium illis.
10 וְהַבְּשׂוֹרָה צְרִיכָה לְהִקָּרֵא בָרִאשׁוֹנָה לְכָל־הַגּוֹיִם	10 Et in omnes gentes primum oportet prædicari Evangelium.
11 וְכַאֲשֶׁר יוֹלִיכוּ וּמָסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ וְאַל־תְּחַשְּׁבוּ מַה־תְּדַבֵּרוּ כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יִנָּתֵן לָכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אוֹתוֹ דַבֵּרוּ יַעַן לֹא־אַתֶּם הֵם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	11 Et cum duxerint vos tradentes, nolite præcogitare quid loquamini : sed quod datum vobis fuerit in illa hora, id loquimini : non enim vos estis loquentes, sed Spiritus Sanctus.
12 וְאָח יִמְסֹר אֶת־אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב אֶת־בְּנוֹ וְקָמוּ בָנִים בַּאֲבוֹתָם וְהֵמִיתוּ אוֹתָם	12 Tradet autem frater fratrem in mortem, et pater filium : et consurgent filii in parentes, et morte afficient eos.
13 וִהְיִיתֶם שְׂנוּאִים לְכָל־אָדָם לְמַעַן שְׁמִי וְהַמְחַכֶּה עַד־עֵת קֵץ הוּא יִוָּשֵׁעַ	13 Et eritis odio omnibus propter nomen meum. Qui autem sustinuerit in finem, hic salvus erit.
14 וְכִי תִרְאוּ אֶת־שִׁקּוּץ מְשֹׁמֵם הַנֶּאֱמָר בְּיַד דָּנִיֵּאל הַנָּבִיא עֹמֵד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא־לוֹ הַקּוֹרֵא יָבִין אָז נוֹס יָנוּסוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֶל־הֶהָרִים	14 Cum autem videritis abominationem desolationis stantem, ubi non debet, qui legit, intelligat : tunc qui in Judæa sunt, fugiant in montes :
15 וַאֲשֶׁר עַל־הַגָּג אַל־יֵרֵד הַבַּיְתָה וְאַל־יָבֹא פְנִימָה לָשֵׂאת דָּבָר מִבֵּיתוֹ	15 et qui super tectum, ne descendat in domum, nec introëat ut tollat quid de domo sua :
16 וַאֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אַל־יָשֹׁב הַבַּיְתָה לָשֵׂאת מַלְבּוּשׁוֹ	16 et qui in agro erit, non revertatur retro tollere vestimentum suum.
17 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה	17 Væ autem prægnantibus et nutrientibus in illis diebus.
18 אַךְ הִתְפַּלְלוּ אֲשֶׁר לֹא־תִהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף	18 Orate vero ut hieme non fiant.
19 כִּי הַיָּמִים הָהֵם יִהְיוּ עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה כָמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים עַד־עָתָּה וְכָמוֹהָ לֹא־תִהְיֶה עוֹד	19 Erunt enim dies illi tribulationes tales quales non fuerunt ab initio creaturæ, quam condidit Deus usque nunc, neque fient.
20 וְלוּלֵי קִצַּר יְהוָֹה אֶת־הַיָּמִים הָהֵם לֹא־יִוָּשַׁע כָּל־בָּשָׂר אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים אֲשֶׁר בָּחַר בָּם קִצַּר אֶת־הַיָּמִים	20 Et nisi breviasset Dominus dies, non fuisset salva omnis caro : sed propter electos, quos elegit, breviavit dies.
21 וְאָז אִם־יֹאמַר אִישׁ אֲלֵיכֶם הִנֵּה־פֹה הַמָּשִׁיחַ אוֹ הִנֵּהוּ שָׁם אַל־תַּאֲמִינוּ	21 Et tunc si quis vobis dixerit : Ecce hic est Christus, ecce illic, ne credideritis.
22 כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שָׁקֶר וְנָתְנוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְהַתְעוֹת אַף אֶת־הַבְּחִירִים אִם־יוּכָלוּ	22 Exsurgent enim pseudochristi et pseudoprophetæ, et dabunt signa et portenta ad seducendos, si fieri potest, etiam electos.
23 וְאַתֶּם רְאוּ הִנֵּה מֵרֹאשׁ הִגַּדְתִּי לָכֶם אֶת־כֹּל	23 Vos ergo videte : ecce prædixi vobis omnia.
24 וְהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם אַחֲרֵי הַצָּרָה הַהִיא תֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא־יַגִּיהַּ אוֹרוֹ	24 Sed in illis diebus, post tribulationem illam, sol contenebrabitur, et luna non dabit splendorem suum :
25 וְהַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן־הַשָּׁמָיִם וְכֹחוֹת הַשָּׁמַיִם יִתְמוֹטָטוּ	25 et stellæ cæli erunt decidentes, et virtutes, quæ in cælis sunt, movebuntur.
26 וְאָז יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בַעֲנָנִים בִּגְבוּרָה רַבָּה וּבְכָבוֹד	26 Et tunc videbunt Filium hominis venientem in nubibus cum virtute multa et gloria.
27 וְאָז יִשְׁלַח אֶת־מַלְאָכָיו וִיקַבֵּץ אֶת־בְּחִירָיו מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת מִקְצֵה הָאָרֶץ עַד־קְצֵה הַשָּׁמָיִם	27 Et tunc mittet angelos suos, et congregabit electos suos a quatuor ventis, a summo terræ usque ad summum cæli.
28 לִמְדוּ־נָא אֶת־מְשַׁל הַתְּאֵנָה כְּשֶׁיִּרְטַב עֲנָפָהּ וּפָרַח עָלֶהָ יְדַעְתֶּם כִּי קָרוֹב הַקָּיִץ	28 A ficu autem discite parabolam. Cum jam ramus ejus tener fuerit, et nata fuerint folia, cognoscitis quia in proximo sit æstas :
29 כֵּן אַף־אַתֶּם בִּרְאֹתְכֶם כִּי־הָיוּ כָל־אֵלֶּה דְּעוּ כִּי־קָרוֹב הוּא לַפָּתַח	29 sic et vos cum videritis hæc fieri, scitote quod in proximo sit, in ostiis.
30 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר־יִהְיוּ כָּל־אֵלֶּה	30 Amen dico vobis, quoniam non transibit generatio hæc, donec omnia ista fiant.
31 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעֲבֹרוּן	31 Cælum et terra transibunt, verba autem mea non transibunt.
32 אַךְ עֶת־בּוֹא הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה הַהִיא אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ גַּם־לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם גַּם־לֹא הַבֵּן מִבַּלְעֲדֵי הָאָב	32 De die autem illo vel hora nemo scit, neque angeli in cælo, neque Filius, nisi Pater.
33 רְאוּ שִׁקְדוּ וְהִתְפַּלֵּלוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי תִּהְיֶה הָעֵת	33 Videte, vigilate, et orate : nescitis enim quando tempus sit.
34 וְהָיָה כְּאִישׁ הוֹלֵךְ לַמֶּרְחָק אֲשֶׁר עָזַב אֶת־בֵּיתוֹ וַיִּתֵּן שָׁלְטָן לַעֲבָדָיו וּלְאִישׁ אִישׁ אֶת־מְלַאכְתּוֹ וְגַם אֶת־הַשּׁוֹעֵר צִוָּה לִשְׁקֹד	34 Sicut homo qui peregre profectus reliquit domum suam, et dedit servis suis potestatem cujusque operis, et janitori præcepit ut vigilet,
35 לָכֵן שִׁקְדוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבָּיִת אִם־לְעֵת עֶרֶב אוֹ־בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה אִם־בְּעֵת קְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ בַבֹּקֶר	35 vigilate ergo (nescitis enim quando dominus domus veniat : sero, an media nocte, an galli cantu, an mane),
36 פֶּן־יָבוֹא פִתְאֹם וּמָצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים	36 ne, cum venerit repente, inveniat vos dormientes.
37 וְאֵת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם אֹמֵר אֲנִי לַכֹּל שְׁקֹדוּ	37 Quod autem vobis dico, omnibus dico : Vigilate.