1 אָז בָּאוּ אֶל־יֵשׁוּעַ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אֲשֶׁר מִירוּשָׁלָיִם | 1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים |
2 וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ תַּלְמִידֶיךָ עֹבְרִים אֵת קַבָּלַת הַזְּקֵנִים כִּי אֵינָם רֹחֲצִים אֶת־יְדֵיהֶם בְּאָכְלָם לָחֶם | 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם |
3 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַדּוּעַ גַּם־אַתֶּם עֹבְרִים אֶת־מִצְוַת אֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם | 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם |
4 כִּי אֱלֹהִים צִוָּה לֵאמֹר כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת | 4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת |
5 וְאַתֶּם אֹמְרִים הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ מִנְחָה לַיהוָֹה כֹּל מַה־שֶּׁאַתָּה נֶהֱנֶה מִמֶּנִּי אֵין עָלָיו לְכַבֵּד אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ | 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו |
6 וַתָּפֵרוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בַּעֲבוּר קַבָּלַתְכֶם | 6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם |
7 חֲנֵפִים הֵיטֵב נִבָּא עֲלֵיכֶם יְשַׁעְיָהוּ לֵאמֹר | 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר |
8 הָעָם הַזֶּה נִגַּשׁ בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי | 8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני |
9 וְתֹהוּ יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוֺת אֲנָשִׁים מְלַמְּדִים | 9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים |
10 וַיִּקְרָא אֶל־הָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ וְהָבִינוּ | 10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו |
11 לֹא הַבָּא אֶל־הַפֶּה יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם כִּי אִם־הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה הוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם | 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם |
12 וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הֲיָדַעְתָּ כִּי הַפְּרוּשִׁים בְּשָׁמְעָם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה נִכְשְׁלוּ־בוֹ | 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו |
13 וַיַּעַן וַיֹּאמַר כָּל־מַטָּע אֲשֶׁר לֹא נָטַע אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם עָקוֹר יֵעָקֵר | 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר |
14 הַנִּיחוּ אוֹתָם מְנַהֲלִים עִוְרִים הֵמָּה לַעִוְרִים וְכִי־יוֹלִיךְ עִוֵּר אֶת־הָעִוֵּר וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם בְּתוֹךְ הַבּוֹר | 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור |
15 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּאֵר לָנוּ אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה | 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה |
16 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ הַעוֹד גַּם־אַתֶּם בְּאֵין בִּינָה | 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה |
17 הַעוֹד לֹא תַשְׂכִּילוּ כִּי כָל־הַבָּא אֶל־הַפֶּה יוֹרֵד אֶל־הַכֶּרֶשׂ וְיִשָּׁפֵךְ מִשָּׁם לְמוֹצָאוֹת | 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות |
18 אֲבָל הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה יוֹצֵא מִן־הַלֵּב וְהוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם | 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם |
19 כִּי מִן־הַלֵּב יוֹצְאוֹת מַחְשְׁבוֹת רָע רְצִיחוֹת נִאוּפִים זְנוּנִים גְּנֵבוֹת עֵדֻיּוֹת שֶׁקֶר וְגִדּוּפִים | 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים |
20 אֵלֶּה הֵם הַמְטַמְּאִים אֶת־הָאָדָם אֲבָל אָכוֹל בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם לֹא יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם | 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם |
21 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּסַר אֶל־גְּלִילוֹת צוֹר וְצִידוֹן | 21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון |
22 וְהִנֵּה אִשָּׁה כְנַעֲנִית יָצְאָה מִן־הַגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶן־דָּוִד כִּי בִתִּי מְעֻנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד | 22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד |
23 וְהוּא לֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר שַׁלְּחֶהָ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ | 23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו |
24 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי כִּי אִם־אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת לְבֵית יִשְׂרָאֵל | 24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל |
25 וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ לֵאמֹר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי | 25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני |
26 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לֹא טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִצְעִירֵי הַכְּלָבִים | 26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים |
27 וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם | 27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם |
28 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָּׁה גָּדְלָה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא | 28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא |
29 וַיַּעֲבֹר יֵשׁוּעַ מִשָּׁם וַיָּבֹא אֶל־יַם הַגָּלִיל וַיַּעַל הָהָרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם | 29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם |
30 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רָב וְעִמָּהֶם פִּסְּחִים עִוְרִים חֵרְשִׁים קִטְּעִים וְרַבִּים כָּהֵמָּה וַיַּנִּיחוּם לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּרְפָּאֵם | 30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם |
31 וַיִּתְמְהוּ הָעָם בִּרְאוֹתָם אֶת־הָאִלְּמִים מְדַבְּרִים וְהַקִּטְּעִים בְּרִיאִים וְהַפִּסְּחִים מִתְהַלְּכִים וְהַעִוְרִים רֹאִים וַיְשַׁבְּחוּ אֶת־אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל | 31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל |
32 וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמַר נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל־הָעָם כִּי־זֶה שְׁלשֶׁת יָמִים עָמְדוּ עִמָּדִי וְאֵין לָהֶם מַה־לֶּאֱכֹל וְאֵינֶנִּי אֹבֶה לְשַׁלְּחָם רְעֵבִים פֶּן־יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ | 32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך |
33 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים מֵאַיִן לָנוּ דֵּי־לֶחֶם בַּמִּדְבָּר לְהַשְׂבִּיעַ אֶת־הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה | 33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה |
34 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָכֶם וַיֹּאמְרוּ שֶׁבַע וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים | 34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים |
35 וַיְצַו אֶת־הֲמוֹן הָעָם לָשֶׁבֶת לָאָרֶץ | 35 ויצו את המון העם לשבת לארץ |
36 וַיִּקַּח אֶת־שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֵת הַדָּגִים וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אֶל־הַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם | 36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם |
37 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים שִׁבְעָה דּוּדִים מְלֵאִים | 37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים |
38 וְהָאֹכְלִים הָיוּ אַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטָּף | 38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף |
39 וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעָם וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיָּבֹא אֶל־גְּבוּל מַגְדְּלָא | 39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא |