Tsefanjà (צפניה) - Sofonia 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יֹואֵל בֶּן־פְּתוּאֵל	1 Parole de Yahvé, qui fut adressée à Joël, fils de Petuel.
2 שִׁמְעוּ־זֹאת הַזְּקֵנִים וְהַאֲזִינוּ כֹּל יֹושְׁבֵי הָאָרֶץ הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם	2 Ecoutez ceci, les anciens, prêtez l'oreille, tous les habitants du pays! Est-il de votre temps survenurien de tel, ou du temps de vos pères?
3 עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וּבְנֵיהֶם לְדֹור אַחֵר	3 Racontez-le à vos fils, et vos fils à leurs fils, et leurs fils à la génération qui suivra!
4 יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל	4 Ce qu'a laissé le gazam, la sauterelle l'a dévoré! Ce qu'a laissé la sauterelle, le yèlèq l'a dévoré! Cequ'a laissé le yèlèq, le hasil l'a dévoré!
5 הָקִיצוּ שִׁכֹּורִים וּבְכוּ וְהֵילִלוּ כָּל־שֹׁתֵי יָיִן עַל־עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם	5 Réveillez-vous, ivrognes, et pleurez! Tous les buveurs de vin, lamentez-vous sur le vin nouveau: ilvous est retiré de la bouche!
6 כִּי־גֹוי עָלָה עַל־אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעֹות לָבִיא לֹו	6 Car un peuple est monté contre mon pays, puissant et innombrable; ses dents sont dents de lion, il ades crocs de lionne.
7 שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ	7 Il a fait de ma vigne un désert, réduit en miettes mon figuier; il les a tout pelés, abattus, leurs rameauxsont devenus blancs!
8 אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת־שַׂק עַל־בַּעַל נְעוּרֶיהָ	8 Gémis, comme sur le fiancé de sa jeunesse la vierge revêtue du sac!
9 הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ מִבֵּית יְהוָה אָבְלוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי יְהוָה	9 Oblation et libation ont disparu de la maison de Yahvé. Ils sont en deuil, les prêtres, serviteurs deYahvé.
10 שֻׁדַּד שָׂדֶה אָבְלָה אֲדָמָה כִּי שֻׁדַּד דָּגָן הֹובִישׁ תִּירֹושׁ אֻמְלַל יִצְהָר	10 La campagne est ravagée, la terre est en deuil. Car les blés sont ravagés, le vin fait défaut, l'huilefraîche tarit.
11 הֹבִישׁוּ אִכָּרִים הֵילִילוּ כֹּרְמִים עַל־חִטָּה וְעַל־שְׂעֹרָה כִּי אָבַד קְצִיר שָׂדֶה	11 Soyez consternés, laboureurs, lamentez-vous, vignerons, sur le froment et sur l'orge, car elle estperdue, la moisson des champs.
12 הַגֶּפֶן הֹובִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמֹּון גַּם־תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי־הֹבִישׁ שָׂשֹׂון מִן־בְּנֵי אָדָם׃ ס	12 La vigne est étiolée et le figuier flétri; grenadiers, palmiers et pommiers, tous les arbres des champsont séché. Oui, la gaieté s'est tarie parmi les humains.
13 חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ	13 Prêtres, revêtez-vous du sac! Poussez des cris de deuil! Lamentez-vous, serviteurs de l'autel! Venez,passez la nuit vêtus du sac, serviteurs de mon Dieu! Car la maison de votre Dieu est privée d'oblation et delibation.
14 קַדְּשׁוּ־צֹום קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְזַעֲקוּ אֶל־יְהוָה	14 Prescrivez un jeûne, publiez une solennité, réunissez, anciens, tous les habitants du pays à la maisonde Yahvé votre Dieu. Criez vers Yahvé:
15 אֲהָהּ לַיֹּום כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה וּכְשֹׁד מִשַׁדַּי יָבֹוא	15 Ah! Quel jour! Car il est proche, le jour de Yahvé, il arrive comme une dévastation venant deShaddaï.
16 הֲלֹוא נֶגֶד עֵינֵינוּ אֹכֶל נִכְרָת מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ שִׂמְחָה וָגִיל	16 Les aliments n'ont-ils pas disparu sous nos yeux, la joie et l'allégresse de la maison de notre Dieu?
17 עָבְשׁוּ פְרֻדֹות תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם נָשַׁמּוּ אֹצָרֹות נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרֹות כִּי הֹבִישׁ דָּגָן	17 Les grains se sont racornis sous leurs mottes; les granges sont dévastées, les greniers en ruines, car leblé fait défaut.
18 מַה־נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם גַּם־עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָׁמוּ	18 Comme le bétail gémit! Les troupeaux de boeufs errent affolés, car ils n'ont plus de pâtures. Mêmeles troupeaux de brebis subissent le châtiment.
19 אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא כִּי אֵשׁ אָכְלָה נְאֹות מִדְבָּר וְלֶהָבָה לִהֲטָה כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה	19 Yahvé, je crie vers toi! car le feu a dévoré les pacages des landes, la flamme a consumé tous lesarbres des champs.
20 גַּם־בַּהֲמֹות שָׂדֶה תַּעֲרֹוג אֵלֶיךָ כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאֹות הַמִּדְבָּר׃ פ	20 Même les bêtes des champs languissent après toi, car les cours d'eau sont à sec, le feu a dévoré lespacages des landes.