Amos (עמוס) - Amos 32

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 הַדָּבָר אֲשֶׁר־הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה [בִּשְׁנַת כ] (בַּשָּׁנָה ק) הָעֲשִׂרִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה שְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר	1 Voici la parole que Yahvé adressa à Jérémie en la dixième année de Sédécias, roi de Juda; c’était la dix-huitième année de Nabukodonozor.
2 וְאָז חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל צָרִים עַל־יְרוּשָׁלִָם וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה	2 L’armée du roi de Babylone assiégeait alors Jérusalem et le prophète Jérémie était en prison dans la cour de garde qui se trouve dans la maison du roi de Juda.
3 אֲשֶׁר כְּלָאֹו צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר מַדּוּעַ אַתָּה נִבָּא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וּלְכָדָהּ	3 Le roi de Juda, Sédécias, l’avait enfermé là en disant: “Pourquoi prophétises-tu, pourquoi dis-tu de la part de Yahvé: Je vais livrer cette ville au roi de Babylone et il s’en emparera;
4 וְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים כִּי הִנָּתֹן יִנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל וְדִבֶּר־פִּיו עִם־פִּיו וְעֵינָיו אֶת־ [עֵינֹו כ] (עֵינָיו ק) תִּרְאֶינָה	4 Sédécias roi de Juda n’échappera pas à la main des Kaldéens; c’est sûr qu’il sera livré aux mains du roi de Babylone. Celui-ci lui parlera face à face et ses yeux le verront.
5 וּבָבֶל יֹולִךְ אֶת־צִדְקִיָּהוּ וְשָׁם יִהְיֶה עַד־פָּקְדִי אֹתֹו נְאֻם־יְהוָה כִּי תִלָּחֲמוּ אֶת־הַכַּשְׂדִּים לֹא תַצְלִיחוּ׃ פ	5 On emmènera Sédécias à Babylone et il y restera.”
6 וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ הָיָה דְּבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר	6 Jérémie dit alors: “Une parole de Yahvé m’a été adressée, la voici:
7 הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן־שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר קְנֵה לְךָ אֶת־שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתֹות כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנֹות	7 “Hanaméel, fils de ton oncle Challoum, va venir te demander de lui acheter son champ qui est à Anatot, car tu peux le racheter en priorité.”
8 וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן־דֹּדִי כִּדְבַר יְהוָה אֶל־חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת־שָׂדִי אֲשֶׁר־בַּעֲנָתֹות אֲשֶׁר ׀ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין כִּי־לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה־לָךְ וָאֵדַע כִּי דְבַר־יְהוָה הוּא	8 De fait Hanaméel, le fils de mon oncle, vint me trouver dans la cour de garde. Il me dit: “Achète mon champ qui est à Anatot, car tu as la priorité pour le droit d’héritage; achète-le donc.” Je vis que c’était ce que Yahvé m’avait dit.
9 וָאֶקְנֶה אֶת־הַשָּׂדֶה מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן־דֹּדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתֹות וָאֶשְׁקֲלָה־לֹּו אֶת־הַכֶּסֶף שִׁבְעָה שְׁקָלִים וַעֲשָׂרָה הַכָּסֶף	9 Alors j’achète ce champ à mon cousin Hanaméel et je lui en verse le prix: 17 sicles d’argent.
10 וָאֶכְתֹּב בַּסֵּפֶר וָאֶחְתֹּם וָאָעֵד עֵדִים וָאֶשְׁקֹל הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנָיִם	10 Je rédige l’acte d’achat, je le signe, je prends des témoins et l’on pèse l’argent sur une balance.
11 וָאֶקַּח אֶת־סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶת־הֶחָתוּם הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְאֶת־הַגָּלוּי	11 Je prends l’acte d’achat avec les engagements et les conventions et sa copie officielle,
12 וָאֶתֵּן אֶת־הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה בֶּן־מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל דֹּדִי וּלְעֵינֵי הָעֵדִים הַכֹּתְבִים בְּסֵפֶר הַמִּקְנָה לְעֵינֵי כָּל־הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה	12 et je remets l’acte d’achat à Baruch, fils de Nériya, fils de Mahséya, sous les yeux de mon cousin Hanaméel et des témoins qui ont signé l’acte, en présence de tous les Judéens qui sont là dans la cour de garde.
13 וָאֲצַוֶּה אֶת בָּרוּךְ לְעֵינֵיהֶם לֵאמֹר	13 Et devant eux je donne cet ordre à Baruch:
14 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לָקֹוחַ אֶת־הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה אֵת סֵפֶר הַמִּקְנָה הַזֶּה וְאֵת הֶחָתוּם וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי הַזֶּה וּנְתַתָּם בִּכְלִי־חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים׃ ס	14 “Prends cet acte d’achat ainsi que la copie scellée, et place-les dans un vase de terre où ils se conserveront longtemps.
15 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹוד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדֹות וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת׃ פ	15 Car voici ce que dit Yahvé Sabaot, le Dieu d’Israël: On achètera encore des maisons, des champs et des vignes dans ce pays.”
16 וָאֶתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה אַחֲרֵי תִתִּי אֶת־סֵפֶר הַמִּקְנָה אֶל־בָּרוּךְ בֶּן־נֵרִיָּה לֵאמֹר	16 Une fois remis l’acte d’achat à Baruch fils de Nériya, je fis cette prière à Yahvé:
17 אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה ׀ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹול וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה לֹא־יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל־דָּבָר	17 “Ah Seigneur Yahvé, tu es intervenu personnellement, avec grande puissance, pour faire le ciel et la terre; pour toi rien n’est impossible;
18 עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבֹות אֶל־חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדֹול הַגִּבֹּור יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו	18 tu fais miséricorde à des milliers, mais tu fais aussi payer la faute des pères à leurs fils après eux. “Ô Dieu grand et fort, Yahvé Sabaot est ton nom!
19 גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר־עֵינֶיךָ פְקֻחֹות עַל־כָּל־דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו	19 Tes projets sont grandioses et tes exploits nombreux; tu as les yeux ouverts sur tous les chemins des fils d’Adam et tu donnes à chacun selon ses voies, selon le fruit de ses actions.
20 אֲשֶׁרשַׂ־מְתָּ אֹתֹות וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ־מִצְרַיִם עַד־הַיֹּום הַזֶּה וּבְיִשְׂרָאֵל וּבָאָדָם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ שֵׁם כַּיֹּום הַזֶּה	20 Tu t’es fait un nom par tes signes et tes prodiges, déjà en Égypte et maintenant encore, en Israël et chez les autres humains. Cela est toujours vrai.
21 וַתֹּצֵא אֶת־עַמְּךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בְּאֹתֹות וּבְמֹופְתִים וּבְיָד חֲזָקָה וּבְאֶזְרֹועַ נְטוּיָה וּבְמֹורָא גָּדֹול	21 “Tu as fait sortir Israël, ton peuple, de la terre d’Égypte, par des signes et des prodiges, par ta grande puissance, en frappant de grands coups: tu es apparu terrible!
22 וַתִּתֵּן לָהֶם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹותָם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ	22 Tu lui a donné cette terre que par serment tu promettais à nos pères, une terre où coulent le lait et le miel.
23 וַיָּבֹאוּ וַיִּרְשׁוּ אֹתָהּ וְלֹא־שָׁמְעוּ בְקֹולֶךָ [וּבְתֹרֹותֶךָ כ] (וּבְתֹורָתְךָ ק) לֹא־הָלָכוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוִּיתָה לָהֶם לַעֲשֹׂות לֹא עָשׂוּ וַתַּקְרֵא אֹתָם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת	23 Ils y sont entrés, ils l’ont conquise, mais ils ne t’ont pas écouté; ils n’ont pas marché selon ta Loi, ils n’ont pas fait ce que tu leur avais commandé de faire; c’est pourquoi tu as fait venir sur eux tous ces malheurs.
24 הִנֵּה הַסֹּלְלֹות בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה	24 “Déjà commencent les travaux de terrassement pour s’emparer de la ville. L’épée, la famine et la peste vont faire tomber la ville aux mains des Kaldéens qui la combattent et ce que tu as annoncé va se réaliser.
25 וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי יְהוִה קְנֵה־לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים	25 Comment peux-tu me dire, Seigneur Yahvé: Achète-toi un champ à prix d’argent en présence de témoins? Oublies-tu que la ville tombe aux mains des Kaldéens?”
26 וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר	26 Une parole de Yahvé me fut alors adressée:
27 הִנֵּה אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי כָּל־בָּשָׂר הֲ‍מִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל־דָּבָר	27 Moi, Yahvé, je suis le Dieu de tous; qu’y a-t-il d’impossible pour moi?
28 לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּלְכָדָהּ	28 C’est pourquoi, voici ce que dit Yahvé: Je vais livrer cette ville au roi de Babylone, et il va s’en emparer.
29 וּבָאוּ הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עַל־הָעִיר הַזֹּאת וְהִצִּיתוּ אֶת־הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ וּשְׂרָפוּהָ וְאֵת הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל־גַּגֹּותֵיהֶם לַבַּעַל וְהִסִּכוּ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי	29 Les Kaldéens qui attaquent cette ville vont entrer et y mettre le feu. Avec elle brûleront les maisons sur le toit desquelles on encensait Baal et on me mettait en colère avec toutes ces libations aux dieux étrangers.
30 כִּי־הָיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אַךְ עֹשִׂים הָרַע בְּעֵינַי מִנְּעֻרֹתֵיהֶם כִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אַךְ מַכְעִסִים אֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם נְאֻם־יְהוָה	30 Les fils d’Israël et les fils de Juda n’ont pas cessé de faire le mal à mes yeux depuis leur jeunesse.
31 כִּי עַל־אַפִּי וְעַל־חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת לְמִן־הַיֹּום אֲשֶׁר בָּנוּ אֹותָהּ וְעַד הַיֹּום הַזֶּה לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי	31 Oui, depuis qu’elle a été construite jusqu’à ce jour, cette ville n’a fait qu’exciter ma colère et ma fureur. Je veux l’écarter de ma vue
32 עַל כָּל־רָעַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לְהַכְעִסֵנִי הֵמָּה מַלְכֵיהֶם שָׂרֵיהֶם כֹּהֲנֵיהֶם וּנְבִיאֵיהֶם וְאִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם	32 à cause de tout le mal que les fils d’Israël et les fils de Juda ont commis et avec lequel ils m’ont mis en colère, aussi bien leurs rois que leurs princes, leurs prêtres, leurs prophètes, les hommes de Juda et les habitants de Jérusalem!
33 וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים וְלַמֵּד אֹתָם הַשְׁכֵּם וְלַמֵּד וְאֵינָם שֹׁמְעִים לָקַחַת מוּסָר	33 Ils me tournaient le dos et me cachaient leur visage; je ne cessais de les instruire, mais ils refusaient mon enseignement.
34 וַיָּשִׂימוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר־נִקְרָא־שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאֹו	34 Ils ont placé leurs idoles dans le Temple sur lequel repose mon Nom et ils l’ont souillé.
35 וַיִּבְנוּ אֶת־בָּמֹות הַבַּעַל אֲשֶׁר ׀ בְּגֵיא בֶן־הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶם וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִים וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי לַעֲשֹׂות הַתֹּועֵבָה הַזֹּאת לְמַעַן [הַחֲטִי כ] (הַחֲטִיא ק) אֶת־יְהוּדָה׃ ס	35 Ils ont construit des hauts-lieux en l’honneur de Baal dans la vallée de Ben-Hinnom; ils y ont brûlé leurs fils et leurs filles en l’honneur de Molok, chose que je ne leur avais pas commandée et qui ne m’était même jamais venue à l’esprit: quoi, commettre une telle horreur pour faire pécher Juda!
36 וְעַתָּה לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר ׀ אַתֶּם אֹמְרִים נִתְּנָה בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר	36 Maintenant, voici une parole de Yahvé, Dieu d’Israël, à propos de cette ville dont vous dites: “L’épée, la famine et la peste vont la faire tomber aux mains du roi de Babylone.”
37 הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל־הָאֲרָצֹות אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וּבְקֶצֶף גָּדֹול וַהֲשִׁבֹתִים אֶל־הַמָּקֹום הַזֶּה וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח	37 Je les rassemblerai de tous les pays où je les ai dispersés dans ma colère, ma fureur et mon grand emportement: je les ramènerai ici pour qu’ils y habitent en paix.
38 וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים	38 Ils seront mon peuple et je serai leur Dieu.
39 וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אֹותִי כָּל־הַיָּמִים לְטֹוב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם	39 Je ferai que d’un cœur nouveau ils suivent un chemin neuf, qu’ils aient toujours en eux ma crainte; alors tout ira bien pour eux et leurs fils après eux.
40 וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עֹולָם אֲשֶׁר לֹא־אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אֹותָם וְאֶת־יִרְאָתִי אֶתֵּן בִּלְבָבָם לְבִלְתִּי סוּר מֵעָלָי	40 Je ferai avec eux une alliance éternelle qui ne finira pas; je mettrai ma crainte dans leurs cœurs pour qu’ils ne se détournent plus de moi.
41 וְשַׂשְׂתִּי עֲלֵיהֶם לְהֵטִיב אֹותָם וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת בֶּאֱמֶת בְּכָל־לִבִּי וּבְכָל־נַפְשִׁי׃ ס	41 De tout mon cœur et de toute mon âme je prendrai plaisir à leur faire du bien et je les enracinerai solidement sur cette terre.
42 כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר הֵבֵאתִי אֶל־הָעָם הַזֶּה אֵת כָּל־הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת כֵּן אָנֹכִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת־כָּל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר עֲלֵיהֶם	42 Voici en effet ce que dit Yahvé: De même que j’ai fait venir sur ce peuple la catastrophe, je ferai maintenant que vienne sur eux tout le bonheur que je leur ai promis.
43 וְנִקְנָה הַשָּׂדֶה בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר ׀ אַתֶּם אֹמְרִים שְׁמָמָה הִיא מֵאֵין אָדָם וּבְהֵמָה נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים	43 On achètera des champs dans ce pays dont vous dites: Il est dévasté, il n’y a plus ni habitants, ni bêtes; il est livré aux mains des Kaldéens.
44 שָׂדֹות בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתֹוב בַּסֵּפֶר ׀ וְחָתֹום וְהָעֵד עֵדִים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה וּבְעָרֵי הָהָר וּבְעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב כִּי־אָשִׁיב אֶת־שְׁבוּתָם נְאֻם־יְהוָה׃ פ	44 On achètera encore des champs à prix d’argent dans le pays de Benjamin et dans les environs de Jérusalem, dans les villes de Juda et dans la montagne, dans les villes de la Séphéla et dans celles du midi. On signera encore devant témoins des actes d’achats, car je ramènerai leurs captifs - parole de Yahvé