1 וַאֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי לְמַחֲזִיק וּלְמָעֹוז לֹו | 1 Diresse bene le loro imprese per mano di un santo profeta. |
2 וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה־עֹוד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר־גָּדֹול מִכֹּל וּכְחֶזְקָתֹו בְעָשְׁרֹו יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן | 2 Traversaron deserti disabitati, e in luoghi impraticabili drizzaron le tende. |
3 וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבֹּור וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצֹונֹו | 3 Tennero testa ai nemici e fecer vendetta degli avversari. |
4 וּכְעָמְדֹו תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתֹו וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחֹות הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתֹו וְלֹא כְמָשְׁלֹו אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתֹו וְלַאֲחֵרִים מִלְּבַד־אֵלֶּה | 4 Assetati t‘invocarono, ed ebber acqua da una rupe scoscesa e ristoro alla sete da duro macigno. |
5 וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב וּמִן־שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתֹּו | 5 Con ciò stesso con cui furon puniti i loro nemici, rimasti senza acque da bere, mentre godevano i figliuoli di Israele della loro abbondanza, |
6 וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבֹוא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפֹון לַעֲשֹׂות מֵישָׁרִים וְלֹא־תַעְצֹר כֹּוחַ הַזְּרֹועַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעֹו וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים | 6 con ciò, essendo essi nel bisogno, furon beneficati. |
7 וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנֹּו וְיָבֹא אֶל־הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעֹוז מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק | 7 Invece infatti d’una fonte di fiume perenne, umano sangue tu desti agl'ingiusti; |
8 וְגַם אֱלֹהֵיהֶם עִם־נְסִכֵיהֶם עִם־כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפֹון | 8 e mentre soffrivan costoro in pena degli uccisi bambini, tu desti a quelli acqua abbondante contro ogni speranza; |
9 וּבָא בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל־אַדְמָתֹו | 9 mostrando, con la sete d'allora, come tu esaltavi i tuoi e punivi i loro avversari. |
10 [וּבְנֹו כ] (וּבָנָיו ק) יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמֹון חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בֹוא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב [וְיִתְגָּרוּ כ] (וְיִתְגָּרֶה ק) עַד־ [מָעֻזָּה כ] (מָעֻזֹּו׃ ק) | 10 Durante tal prova, invero, benché castigati con misericordia, poterono intendere qual fosse stato il tormento degli empi, giudicati con ira. |
11 וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמֹּו עִם־מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רָב וְנִתַּן הֶהָמֹון בְּיָדֹו | 11 Gli uni tu provasti come un padre che ammonisce; gli altri, come un re severo che tortura, li condannasti. |
12 וְנִשָּׂא הֶהָמֹון [יָרוּם כ] (וְרָם ק) לְבָבֹו וְהִפִּיל רִבֹּאֹות וְלֹא יָעֹוז | 12 Assenti invero e presenti essi furono ugualmente tormentati. |
13 וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְהֶעֱמִיד הָמֹון רַב מִן־הָרִאשֹׁון וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבֹוא בֹוא בְּחַיִל גָּדֹול וּבִרְכוּשׁ רָב | 13 Perchè una doppia tristezza li colse, e un gemito al ricordo del passato. |
14 וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי ׀ פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזֹון וְנִכְשָׁלוּ | 14 Quando infatti appresero che dai loro tormenti traevan beneficio quegli [altri], riconobbero il Signore, meravigliati dell'esito degli avvenimenti. |
15 וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפֹון וְיִשְׁפֹּךְ סֹולֲלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרֹות וּזְרֹעֹות הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד | 15 E colui che, esposto [già] barbaramente e buttato in [acqua], avevan schernito l'ammirarono alla fine degli eventi, quand’ebbero a soffrire una sete ben diversa da quella de' giusti. |
16 וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצֹונֹו וְאֵין עֹומֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ־הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדֹו | 16 In pena poi degli Insipienti pensieri della loro iniquità, per cui ingannati adoravano rettili irragionevoli e vili bestie, mandasti loro una moltitudine di bruti animali per punirli, |
17 וְיָשֵׂם ׀ פָּנָיו לָבֹוא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתֹו וִישָׁרִים עִמֹּו וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן־לֹו לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא־לֹו תִהְיֶה | 17 perchè imparassero come son le cose stesse, con cui uno pecca, con quelle è tormentato. |
18 [וְיָשֵׁב כ] (וְיָשֵׂם ׀ ק) פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתֹו לֹו בִּלְתִּי חֶרְפָּתֹו יָשִׁיב לֹו | 18 Non mancava modo, invero, alla onnipotente tua mano, che ha creato il mondo da informe materia, di mandar contro loro un branco di orsi o de' feroci leoni, |
19 וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצֹו וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא | 19 o sconosciute fiere dì nuova creazione, piene di furore, o spiranti alito infocato, o esalanti lezzo di fumo, o lanelanti dagli occhi tremende scintille, |
20 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו מַעֲבִיר נֹוגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה | 20 e tali, che non solo il loro morso poteva stritolarli, ma la stessa vista farli morir di spavento. |
21 וְעָמַד עַל־כַּנֹּו נִבְזֶה וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הֹוד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקֹּות | 21 E anche senza di questo, potevan stramazzare per un soffio solo, perseguitati dalle lor proprie azioni, e dispersi dal soffio della tua potenza; ma tutto tu disponesti in misura, numero e peso. |
22 וּזְרֹעֹות הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית | 22 Perchè grandeggiar di potenza è sempre in tua mano, e alla forza del tuo braccio chi potrebbe resistere? |
23 וּמִן־הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט־גֹּוי | 23 Come un peso che fa traboccar la bilancia è il mondo tutto dinanzi a te, e come una stilla di rugiada mattutina caduta sulla terra! |
24 בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבֹוא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא־עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבֹות אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזֹור וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד־עֵת | 24 Ma di tutti tu hai compassione, [appunto] perchè tutto puoi: e dissimuli i peccati degli uomini in attesa di penitenza. |
25 וְיָעֵר כֹּחֹו וּלְבָבֹו עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדֹול וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל־גָּדֹול וְעָצוּם עַד־מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי־יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבֹות | 25 Ami invero gli esseri tutti, e nulla abomini di quanto hai fatto. Perchè, se avessi odiato una cosa, non l’avresti prodotta nè fatta. |
26 וְאֹכְלֵי פַת־בָּגֹו יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילֹו יִשְׁטֹוף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים | 26 E come potrebbe sussistere alcunché se tu non l’avessi voluto? o conservarsi ciò che non fu da te chiamato [all’esistenza] ? |
27 וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל־שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי־עֹוד קֵץ לַמֹּועֵד | 27 Ma tutti gli esseri tu risparmi, perchè son tuoi, o Signore, amico de’ viventi. |
28 וְיָשֹׁב אַרְצֹו בִּרְכוּשׁ גָּדֹול וּלְבָבֹו עַל־בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצֹו | |
29 לַמֹּועֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא־תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרֹנָה | |
30 וּבָאוּ בֹו צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל־בְּרִית־קֹודֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל־עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ | |
31 וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעֹוז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁומֵם | |
32 וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקֹּות וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ | |
33 וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים | |
34 וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקֹּות | |
35 וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרֹוף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד־עֵת קֵץ כִּי־עֹוד לַמֹּועֵד | |
36 וְעָשָׂה כִרְצֹונֹו הַמֶּלֶךְ וְיִתְרֹומֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאֹות וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה | |
37 וְעַל־אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל־חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל־כָּל־אֱלֹוהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל־כֹּל יִתְגַּדָּל | |
38 וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל־כַּנֹּו יְכַבֵּד וְלֶאֱלֹוהַּ אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדֹות | |
39 וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם־אֱלֹוהַּ נֵכָר אֲשֶׁר [הִכִּיר כ] (יַכִּיר ק) יַרְבֶּה כָבֹוד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר | |
40 וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמֹּו מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפֹון בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיֹּות רַבֹּות וּבָא בַאֲרָצֹות וְשָׁטַף וְעָבָר | |
41 וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבֹּות יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדֹו אֱדֹום וּמֹואָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמֹּון | |
42 וְיִשְׁלַח יָדֹו בַּאֲרָצֹות וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה | |
43 וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדֹות מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו | |
44 וּשְׁמֻעֹות יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפֹון וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים | |
45 וְיִטַּע אָהֳלֶי אַפַּדְנֹו בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ וּבָא עַד־קִצֹּו וְאֵין עֹוזֵר לֹו | |