Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 31

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA TINTORI
1 דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲ‍שֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמֹּו	1 Parole del re Lamuele, visione colla quale lo istruì sua madre.
2 מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי	2 E che (dirti), o mio diletto? Che mai, o diletto del mio seno? Quale cosa, o diletto dei miei voti?
3 אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחֹות מְלָכִין	3 Non dare i tuoi boni alle donne, e le tue ricchezze a distruggere i re.
4 אַל לַמְלָכִים ׀ לְמֹואֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתֹו־יָיִן וּלְרֹוזְנִים [אֹו כ] (אֵי ק) שֵׁכָר	4 Non dare, o Lamuele, non dare il vino ai re; perchè non vi è segreto dove regna l'ebbrezza;
5 פֶּן־יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כָּל־בְּנֵי־עֹנִי	5 perchè forse dopo aver bevuto, dimentican la legge, e tradiscon la causa dei figli del povero.
6 תְּנוּ־שֵׁכָר לְאֹובֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ	6 Date la sicera agli afflitti, e il vino a quelli che hanno l'animo straziato.
7 יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישֹׁו וַעֲמָלֹו לֹא יִזְכָּר־עֹוד	7 Che bevano e dimentichino la loro miseria, e non si ricordino più del loro dolere.
8 פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כָּל־בְּנֵי חֲלֹוף	8 Apri la tua bocca in favore del muto e per difendere la causa di tutti i pellegrini.
9 פְּתַח־פִּיךָ שְׁפָט־צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיֹון׃ פ	9 Apri la tua bocca, decreta ciò che è giusto, e rendi giustizia all'indigente e al povero.
10 אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ	10 La donna forte chi potrà trovarla? Più delle perle venute dall'estremità della terra essa vale,
11 בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר	11 in lei confida il cuore del suo sposo e non mancheranno le ricchezze.
12 גְּמָלַתְהוּ טֹוב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה	12 Essa gli darà sempre gioie e mai dispiaceri per tutto il tempo della sua vita.
13 דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ	13 Essa, procuratasi della lana e del lino, li lavora colle sue mani capaci.
14 הָיְתָה כָּאֳנִיֹּות סֹוחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ	14 Simile a nave mercantile, da lungi fa venire il suo vitto.
15 וַתָּקָם ׀ בְּעֹוד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ	15 Alzandosi quando è ancor notte, distribuisce le porzioni ai suoi domestici, e il vitto alle sue ancelle.
16 זָמְמָה דֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ [נְטַע כ] (נָטְעָה ק) כָּרֶם	16 Adocchiato un campo l'acquista, col frutto del suo lavoro pianta una vigna.
17 חָגְרָה בְעֹוז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעֹותֶיהָ	17 Essa cinge di forza i suoi fianchi e rende forte il suo braccio.
18 טָעֲמָה כִּי־טֹוב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה [בַלַּיִל כ] (בַלַּיְלָה ק) נֵרָהּ	18 Avendo provato con gioia e veduto che il suo lavoro le frutta, non fa spegnere durante la notte la sua lucerna.
19 יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישֹׁור וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ	19 Mette mano alta cose forti, e le sue dita maneggiano il fuso.
20 כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיֹון	20 Apre la mano ai miseri e stende le palme ai bisognosi.
21 לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים	21 Non teme per la sua famiglia i freddi della neve, chè tutti i suoi domestici han doppi vestiti.
22 מַרְבַדִּים עָשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ	22 Si è fatta una veste ricamata, e il suo vestito è di bisso e di porpora.
23 נֹודָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתֹּו עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ	23 Rinomato è alle porte il suo marito, quando siede tra gli anziani del posto.
24 סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגֹור נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי	24 Essa fa dei finissimi tessuti e li vende, e delle cinture che dà al Cananeo.
25 עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיֹום אַחֲרֹון	25 Vestita di fortezza e di decoro può andar lieta incontro all'avvenire.
26 פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתֹורַת־חֶסֶד עַל־לְשֹׁונָהּ	26 Apre la sua bocca alla sapienza, e la legge della bontà è nella sua lingua.
27 צֹופִיָּה הֲלִיכֹות בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל	27 Sorveglia l'andamento della sua casa e non mangia il pane senza far nulla.
28 קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ	28 Sorgono i suoi figli a proclamarla oltremodo felice e il suo marito la loda.
29 רַבֹּות בָּנֹות עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּנָה	29 « Molte figlie ammassarono ricchezze, ma tu le hai superate tutte ».
30 שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל	30 L'avvenenza è un inganno, la bellezza è un'ombra: la donna che teme il Signore, quella sarà lodata.
31 תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ	31 Date a lei il frutto del suo lavoro, e le sue opere la lodino alle porte.
32 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם בְּיֹום הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָה
33 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תֹּורָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם
34 וְלֹא יְלַמְּדוּ עֹוד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָה כִּי־כוּלָּם יֵדְעוּ אֹותִי לְמִקְטַנָּם וְעַד־גְּדֹולָם נְאֻם־יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עֹוד׃ ס
35 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאֹור יֹומָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכֹוכָבִים לְאֹור לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו
36 אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיֹות גֹּוי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ ס
37 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מֹוסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
38 הִנֵּה יָמִים (בָּאִים ק) נְאֻם־יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה
39 וְיָצָא עֹוד [קְוֵה כ] (קָו ק) הַמִּדָּה נֶגְדֹּו עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה
40 וְכָל־הָעֵמֶק הַפְּגָרִים ׀ וְהַדֶּשֶׁן וְכָל־ [הַשְּׁרֵמֹות כ] (הַשְּׁדֵמֹות ק) עַד־נַחַל קִדְרֹון עַד־פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא־יִנָּתֵשׁ וְלֹא־יֵהָרֵס עֹוד לְעֹולָם׃ ס