Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 31

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲ‍שֶׁר־יִסְּרַתּוּ אִמֹּו	1 Conseils à Lémuel, roi de Massa, qu’il a reçus de sa mère:
2 מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר־בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי	2 Non, mon fils! Non, mon enfant! Toi, mon premier-né, que j’ai appelé de tous mes vœux!
3 אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחֹות מְלָכִין	3 Ne livre pas ta vigueur aux femmes, ne te laisse pas étreindre par celles qui perdent les rois.
4 אַל לַמְלָכִים ׀ לְמֹואֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתֹו־יָיִן וּלְרֹוזְנִים [אֹו כ] (אֵי ק) שֵׁכָר	4 Il ne convient pas aux rois, Lémuel, de boire du vin, ni aux princes d’abuser des liqueurs fortes,
5 פֶּן־יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כָּל־בְּנֵי־עֹנִי	5 car ils pourraient s’enivrer, oublier les décrets, et violer le droit des indigents.
6 תְּנוּ־שֵׁכָר לְאֹובֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ	6 Procure des boissons fortes à celui qui va mourir, donne du vin à qui est dans la tristesse;
7 יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישֹׁו וַעֲמָלֹו לֹא יִזְכָּר־עֹוד	7 qu’il boive, qu’il oublie sa misère, qu’il ne se souvienne plus de son malheur.
8 פְּתַח־פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל־דִּין כָּל־בְּנֵי חֲלֹוף	8 Ouvre la bouche en faveur du muet, soutiens la cause de tous les abandonnés.
9 פְּתַח־פִּיךָ שְׁפָט־צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיֹון׃ פ	9 Ouvre la bouche et fais une vraie justice aux pauvres et aux affligés.
10 אֵשֶׁת־חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ	10 Une femme de caractère, où la trouver? Elle est, de loin, plus précieuse qu’une perle.
11 בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר	11 Son mari sait qu’il peut compter sur elle: voilà un grand avantage, qui ne se perdra pas.
12 גְּמָלַתְהוּ טֹוב וְלֹא־רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה	12 Elle lui donne du bonheur, et sans mélange tous les jours de sa vie.
13 דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ	13 Elle s’est procuré de la laine et du lin, car elle travaille d’une main active.
14 הָיְתָה כָּאֳנִיֹּות סֹוחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ	14 Comme les navires des marchands, de loin elle fait venir son pain.
15 וַתָּקָם ׀ בְּעֹוד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ	15 Elle s’est levée, il faisait encore sombre, pour distribuer la nourriture à sa maisonnée.
16 זָמְמָה דֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ [נְטַע כ] (נָטְעָה ק) כָּרֶם	16 A-t-elle idée d’un champ? le voilà acheté: une vigne qu’a payée son travail.
17 חָגְרָה בְעֹוז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעֹותֶיהָ	17 Elle se met vaillamment à la besogne, car elle a de la force dans les bras.
18 טָעֲמָה כִּי־טֹוב סַחְרָהּ לֹא־יִכְבֶּה [בַלַּיִל כ] (בַלַּיְלָה ק) נֵרָהּ	18 Elle a vu que ses affaires allaient bien, de toute la nuit sa lampe ne s’est pas éteinte:
19 יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישֹׁור וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ	19 elle avait mis la main à la quenouille, ses doigts avaient saisi le fuseau.
20 כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיֹון	20 Elle a tendu la main vers le pauvre, elle l’a ouverte à l’indigent.
21 לֹא־תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים	21 La neige ne lui fait pas peur pour les siens, car tous ont double vêtement.
22 מַרְבַדִּים עָשְׂתָה־לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ	22 Elle s’est fait des couvertures, et l’habit qu’elle porte, de lin fin et de pourpre.
23 נֹודָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתֹּו עִם־זִקְנֵי־אָרֶץ	23 Son mari est connu parmi les officiels, car il siège avec les anciens du pays.
24 סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגֹור נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי	24 Elle vend des draps qu’elle a tissés, le marchand lui a même pris une ceinture.
25 עֹז־וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיֹום אַחֲרֹון	25 Elle rayonne de santé et de dignité, elle envisage l’avenir avec optimisme.
26 פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתֹורַת־חֶסֶד עַל־לְשֹׁונָהּ	26 Ce qu’elle dit est plein de bon sens, elle a l’art d’enseigner la piété.
27 צֹופִיָּה הֲלִיכֹות בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל	27 Surveillant les activités de son monde, elle n’est pas de ceux qui mangent sans travailler.
28 קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ	28 Ses fils ont voulu la féliciter, son mari est le premier à la louer:
29 רַבֹּות בָּנֹות עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּנָה	29 “On ne peut pas compter les femmes vaillantes, mais tu les as toutes surpassées!
30 שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת־יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל	30 Le charme est trompeur, la beauté vite passée, c’est la sagesse qu’on admire chez une femme!
31 תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ	31 Reconnaissez-lui le travail de ses mains: ses œuvres ont mérité un hommage public.”
32 לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם בְּיֹום הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָה
33 כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תֹּורָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ־לִי לְעָם
34 וְלֹא יְלַמְּדוּ עֹוד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָה כִּי־כוּלָּם יֵדְעוּ אֹותִי לְמִקְטַנָּם וְעַד־גְּדֹולָם נְאֻם־יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עֹוד׃ ס
35 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאֹור יֹומָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכֹוכָבִים לְאֹור לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאֹות שְׁמֹו
36 אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיֹות גֹּוי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃ ס
37 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מֹוסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יְהוָה׃ ס
38 הִנֵּה יָמִים (בָּאִים ק) נְאֻם־יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה
39 וְיָצָא עֹוד [קְוֵה כ] (קָו ק) הַמִּדָּה נֶגְדֹּו עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה
40 וְכָל־הָעֵמֶק הַפְּגָרִים ׀ וְהַדֶּשֶׁן וְכָל־ [הַשְּׁרֵמֹות כ] (הַשְּׁדֵמֹות ק) עַד־נַחַל קִדְרֹון עַד־פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא־יִנָּתֵשׁ וְלֹא־יֵהָרֵס עֹוד לְעֹולָם׃ ס