Yermĭyahu ( ירמיהו) - Geremia 22

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW JERUSALEM
1 נִבְחָר ם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טֹוב	1 Fame is preferable to great wealth, favour, to silver and gold.
2 עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם יְהוָה	2 Rich and poor rub shoulders, Yahweh has made them both.
3 עָרוּם ׀ רָאָה רָעָה [וְיִסָּתֵר כ] (וְנִסְתָּר ק) וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ	3 The discreet sees danger and takes shelter, simpletons go ahead and pay the penalty.
4 עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבֹוד וְחַיִּים	4 The reward of humility is the fear of Yahweh, and riches, honour and life.
5 צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שֹׁומֵר נַפְשֹׁו יִרְחַק מֵהֶם	5 Thorns and snares line the path of the wilful, whoever values life will stay at a distance.
6 חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכֹּו גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה	6 Give a lad a training suitable to his character and, even when old, he wil not go back on it.
7 עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשֹׁול וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה	7 The rich lords it over the poor, the borrower is the lender's slave.
8 זֹורֵעַ עַוְלָה [יִקְצֹור־ כ] (יִקְצָר־אָוֶן ק) וְשֵׁבֶט עֶבְרָתֹו יִכְלֶה	8 Whoever sows injustice reaps disaster, and the rod of such anger wil disappear.
9 טֹוב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי־נָתַן מִלַּחְמֹו לַדָּל	9 A kindly eye wil earn a blessing, such a person shares out food with the poor.
10 גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדֹון וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלֹון	10 Expel the mocker and strife goes too, law-suits and dislike die down.
11 אֹהֵב [טְהֹור־ כ] (טְהָר־לֵב ק) חֵן פָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ	11 Whoever loves the pure of heart and is gracious of speech has the king for a friend.
12 עֵינֵי יְהוָה נָצְרוּ דָעַת וַיְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד	12 Yahweh's eyes protect knowledge, but he confounds deceitful speeches.
13 אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתֹוךְ רְחֹבֹות אֵרָצֵחַ	13 'There is a lion outside,' says the idler, 'I shal be kil ed in the street!'
14 שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרֹות זְעוּם יְהוָה [יִפֹּול־ כ] (יִפָּל־שָׁם׃ ק)	14 The mouth of an adulterous woman is a deep pit, into it fal s the man whom Yahweh rebukes.
15 אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב־נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ	15 Fol y is anchored in the heart of a youth, the whip of instruction wil rid him of it.
16 עֹשֵׁק דָּל לְהַרְבֹּות לֹו נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ־לְמַחְסֹור	16 Harsh treatment enriches the poor, but a gift impoverishes the rich.
17 הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי	17 Give ear, listen to the sayings of the sages, and apply your heart to what I know,
18 כִּי־נָעִים כִּי־תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶיךָ	18 for it wil be a delight to keep them deep within you to have them al ready on your lips.
19 לִהְיֹות בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ הֹודַעְתִּיךָ הַיֹּום אַף־אָתָּה	19 So that your trust may be in Yahweh, it is you whom I wish to instruct today.
20 הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ [שִׁלְשֹׁום כ] (שָׁלִישִׁים ק) בְּמֹועֵצֹת וָדָעַת	20 Have I not written for you thirty chapters of advice and knowledge,
21 לְהֹודִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ׃ פ	21 to make you know the certainty of true sayings, so that you can return with sound answers to thosewho sent you?
22 אַל־תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל־הוּא וְאַל־תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר	22 Do not despoil the weak, for he is weak, and do not oppress the poor at the gate,
23 כִּי־יְהוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ	23 for Yahweh takes up their cause, and extorts the life of their extortioners.
24 אַל־תִּתְרַע אֶת־בַּעַל אָף וְאֶת־אִישׁ חֵמֹות לֹא תָבֹוא	24 Do not make friends with one who gives way to anger, make no one quick-tempered a companion ofyours,
25 פֶּן־תֶּאֱלַף [אָרְחָתֹו כ] (אֹרְחֹתָיו ק) וְלָקַחְתָּ מֹוקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ	25 for fear you learn such behaviour and in it find a snare for yourself.
26 אַל־תְּהִי בְתֹקְעֵי־כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאֹות	26 Do not be one of those who go guarantor, who go surety for debts:
27 אִם־אֵין־לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ	27 if you have no means of paying your bed wil be taken from under you.
28 אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עֹולָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹותֶיךָ	28 Do not displace the ancient boundary-stone set by your ancestors.
29 חָזִיתָ אִישׁ ׀ מָהִיר בִּמְלַאכְתֹּו לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל־יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים׃ פ	29 You see someone alert at his business? His aim wil be to serve kings; not for him the service of theobscure.
30 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעֹו אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עֹוד בִּיהוּדָה