Isaiah (ישעיה) - Isaia 77

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ עַל־ [יְדִיתוּן כ] (יְדוּתוּן ק) לְאָסָף מִזְמֹור	1 Magistro chori. Secundum Idithun. Asaph. Psalmus.
2 קֹולִי אֶל־אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קֹולִי אֶל־אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי	2 Voce mea ad Dominum clamavi; voce mea ad Deum, et intendit mihi.
3 בְּיֹום צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי ׀ לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי	3 In die tribulationis meae Deum exquisivi, manus meae nocte expansae sunt et non fatigantur. Renuit consolari anima mea;
4 אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה ׀ וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה	4 memor sum Dei et ingemisco, exerceor, et deficit spiritus meus.
5 אָחַזְתָּ שְׁמֻרֹות עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר	5 Vigiles tenuisti palpebras oculi mei; turbatus sum et non sum locutus.
6 חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם נֹות עֹולָמִים	6 Cogitavi dies antiquos et annos aeternos in mente habui.
7 אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם־לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי	7 Meditatus sum nocte cum corde meo et exercitabar et scobebam spiritum meum.
8 הַלְעֹולָמִים יִזְנַח ׀ אֲדֹנָי וְלֹא־יֹסִיף לִרְצֹות עֹוד	8 Numquid in aeternum proiciet Deus, aut non apponet, ut complacitior sit adhuc?
9 הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדֹּו גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר	9 Aut deficiet in finem misericordia sua, cessabit verbum a generatione in generationem?
10 הֲשָׁכַח חַנֹּות אֵל אִם־קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה	10 Aut obliviscetur misereri Deus, aut continebit in ira sua misericordias suas?
11 וָאֹמַר חַלֹּותִי הִיא נֹות יְמִין עֶלְיֹון	11 Et dixi: “ Hoc vulnus meum: mutatio dexterae Excelsi ”.
12 [אַזְכִּיר כ] (אֶזְכֹּור ק) מַעַלְלֵי־יָהּ כִּי־אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ	12 Memor ero operum Domini, memor ero ab initio mirabilium tuorum.
13 וְהָגִיתִי בְכָל־פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילֹותֶיךָ אָשִׂיחָה	13 Et meditabor in omnibus operibus tuis et in adinventionibus tuis exercebor.
14 אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי־אֵל גָּדֹול כֵּאלֹהִים	14 Deus, in sancto via tua; quis deus magnus sicut Deus noster?
15 אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הֹודַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ	15 Tu es Deus, qui facis mirabilia, notam fecisti in populis virtutem tuam.
16 גָּאַלְתָּ בִּזְרֹועַ עַמֶּךָ בְּנֵי־יַעֲקֹב וְיֹוסֵף סֶלָה	16 Redemisti in brachio tuo populum tuum, filios Iacob et Ioseph.
17 רָאוּךָ מַּיִם ׀ אֱ‍לֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמֹות	17 Viderunt te aquae, Deus, viderunt te aquae et doluerunt; etenim commotae sunt abyssi.
18 זֹרְמוּ מַיִם ׀ עָבֹות קֹול נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף־חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ	18 Effuderunt aquas nubila, vocem dederunt nubes, etenim sagittae tuae transeunt.
19 קֹול רַעַמְךָ ׀ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ	19 Vox tonitrui tui in rota; illuxerunt coruscationes tuae orbi terrae, commota est et contremuit terra.
20 בַּיָּם דַּרְכֶּךָ [וּשְׁבִילֶיךָ כ] (וּשְׁבִילְךָ ק) בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבֹותֶיךָ לֹא נֹדָעוּ	20 In mari via tua, et semitae tuae in aquis multis; et vestigia tua non cognoscuntur.
21 נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן	21 Deduxisti sicut oves populum tuum in manu Moysi et Aaron.