Isaiah (ישעיה) - Isaia 144

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA CEI 2008
1 לְדָוִד ׀ בָּרוּךְ יְהוָה ׀ צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעֹותַי לַמִּלְחָמָה	1 Di Davide.Benedetto il Signore, mia roccia,che addestra le mie mani alla guerra,le mie dita alla battaglia,
2 חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבֹו חָסִיתִי הָרֹודֵד עַמִּי תַחְתָּי	2 mio alleato e mia fortezza,mio rifugio e mio liberatore,mio scudo in cui confido,colui che sottomette i popoli al mio giogo.
3 יְהוָה מָה־אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן־אֱנֹושׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ	3 Signore, che cos’è l’uomo perché tu l’abbia a cuore?Il figlio dell’uomo, perché te ne dia pensiero?
4 אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עֹובֵר	4 L’uomo è come un soffio,i suoi giorni come ombra che passa.
5 יְהוָה הַט־שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ	5 Signore, abbassa il tuo cielo e discendi,tocca i monti ed essi fumeranno.
6 בְּרֹוק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם	6 Lancia folgori e disperdili,scaglia le tue saette e sconfiggili.
7 שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרֹום פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר	7 Stendi dall’alto la tua mano,scampami e liberami dalle grandi acque,dalla mano degli stranieri.
8 אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר	8 La loro bocca dice cose falsee la loro è una destra di menzogna.
9 אֱ‍לֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשֹׂור אֲזַמְּרָה־לָּךְ	9 O Dio, ti canterò un canto nuovo,inneggerò a te con l’arpa a dieci corde,
10 הַנֹּותֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפֹּוצֶה אֶת־דָּוִד עַבְדֹּו מֵחֶרֶב רָעָה	10 a te, che dai vittoria ai re,che scampi Davide, tuo servo, dalla spada iniqua.
11 פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי־נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר	11 Scampami e liberami dalla mano degli stranieri:la loro bocca dice cose falsee la loro è una destra di menzogna.
12 אֲשֶׁר בָּנֵינוּ ׀ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנֹותֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבֹות תַּבְנִית הֵיכָל	12 I nostri figli siano come piante,cresciute bene fin dalla loro giovinezza;le nostre figlie come colonne d’angolo,scolpite per adornare un palazzo.
13 מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל־זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפֹות מְרֻבָּבֹות בְּחוּצֹותֵינוּ	13 I nostri granai siano pieni,traboccanti di frutti d’ogni specie.Siano a migliaia le nostre greggi,a miriadi nelle nostre campagne;
14 אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין־פֶּרֶץ וְאֵין יֹוצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ	14 siano carichi i nostri buoi.Nessuna breccia, nessuna fuga,nessun gemito nelle nostre piazze.
15 אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לֹּו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו	15 Beato il popolo che possiede questi beni:beato il popolo che ha il Signore come Dio.