Isaiah (ישעיה) - Isaia 141

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 מִזְמֹור לְדָוִד יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קֹולִי בְּקָרְאִי־לָךְ	1 συνεσεως τω δαυιδ εν τω ειναι αυτον εν τω σπηλαιω προσευχη
2 תִּכֹּון תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת־עָרֶב	2 φωνη μου προς κυριον εκεκραξα φωνη μου προς κυριον εδεηθην
3 שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל־דַּל שְׂפָתָי	3 εκχεω εναντιον αυτου την δεησιν μου την θλιψιν μου ενωπιον αυτου απαγγελω
4 אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר ׀ רָע לְהִתְעֹולֵל עֲלִלֹות ׀ בְּרֶשַׁע אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם	4 εν τω εκλειπειν εξ εμου το πνευμα μου και συ εγνως τας τριβους μου εν οδω ταυτη η επορευομην εκρυψαν παγιδα μοι
5 יֶהֶלְמֵנִי־צַדִּיק ׀ חֶסֶד וְיֹוכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל־יָנִי רֹאשִׁי כִּי־עֹוד וּתְפִלָּתִי בְּרָעֹותֵיהֶם	5 κατενοουν εις τα δεξια και επεβλεπον οτι ουκ ην ο επιγινωσκων με απωλετο φυγη απ' εμου και ουκ εστιν ο εκζητων την ψυχην μου
6 נִשְׁמְטוּ בִידֵי־סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ	6 εκεκραξα προς σε κυριε ειπα συ ει η ελπις μου μερις μου εν γη ζωντων
7 כְּמֹו פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאֹול	7 προσχες προς την δεησιν μου οτι εταπεινωθην σφοδρα ρυσαι με εκ των καταδιωκοντων με οτι εκραταιωθησαν υπερ εμε
8 כִּי אֵלֶיךָ ׀ יְהוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל־תְּעַר נַפְשִׁי	8 εξαγαγε εκ φυλακης την ψυχην μου του εξομολογησασθαι τω ονοματι σου κυριε εμε υπομενουσιν δικαιοι εως ου ανταποδως μοι
9 שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשֹׁות פֹּעֲלֵי אָוֶן
10 יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד־אֶעֱבֹור