Isaiah (ישעיה) - Isaia 122

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 שִׁיר הַמַּעֲלֹות לְדָוִד מַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ	1 Canticum graduum. Ad te levavi oculos meos, qui habitas in cælis.
2 עֹמְדֹות הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם	2 Ecce sicut oculi servorum in manibus dominorum suorum ; sicut oculi ancillæ in manibus dominæ suæ : ita oculi nostri ad Dominum Deum nostrum, donec misereatur nostri.
3 יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו	3 Miserere nostri, Domine, miserere nostri, quia multum repleti sumus despectione ;
4 שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי־יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדֹות לְשֵׁם יְהוָה	4 quia multum repleta est anima nostra opprobrium abundantibus, et despectio superbis.
5 כִּי שָׁמָּה ׀ יָשְׁבוּ כִסְאֹות לְמִשְׁפָּט כִּסְאֹות לְבֵית דָּוִיד
6 אֲלוּ שְׁלֹום יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ
7 יְהִי־שָׁלֹום בְּחֵילֵךְ לְוָה בְּאַרְמְנֹותָיִךְ
8 לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלֹום בָּךְ
9 לְמַעַן בֵּית־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טֹוב לָךְ